1. א. הגב' מירי אלפסי (להלן: "גב' אלפסי") נהגה ברכו של התובע וביום 18.4.11 עת הייתה עם הרכב בתחנת דלק, נסעה הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ברכבה לאחור ותוך כדי כך פגעה ברכב התובע והסבה לו נזקים.
לאור הטענה, שרכב הנתבע פגע ברכב התובע וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכב התובע, הגיש התובע תביעה זו לחייב את הנתבעת ואת הנתבעת 2, בהיותה המבטחת את רכב הנתבע (להלן: "מנורה") לשלם סך של 12,941 ש"ח, הכולל: נזק לרכב בסך של 11,566 ש"ח, שכ"ט שמאי בסך של 875 ש"ח, הפסד זמן, טרחה ועגמת נפש בסך של 500 ש"ח.
ב. א) הנתבעות טוענות, שתביעת התובע מנופחת תוך ניסיון להתעשר על חשבון הנתבעות ותוך הגדלת נזקיו, שכן הנזק אותו תובע התובע, לא נגרם באירוע זה - עובדה היא, שבטרם הוגשה חוות הדעת של השמאי, פנה התובע אל הנתבעת ואל אמה וטען שהנזק ברכב מסתכם לסך של 2,000 ש"ח ועם הגשת חוות הדעת גדל נזק זה לסך של 11,566 ש"ח.
ב) לגופו של עניין, טוענות הנתבעות, שרכב הנתבעת עמד בתחנת דלק ובעת שהנתבעת ביקשה לצאת מהתחנה, החלה היא בנסיעה איטית מאד לאחור ופגעה קלות מאד ברכב התובע שהיה מאחוריה.
הנתבעת יצאה מרכבה והבחינה, שלרכבה לא נגרם נזק ואילו לרכב התובע נגרם נזק בלוחית הרישוי בלבד ולכן, ביקשה הנתבעת לפצות את גב' אלפסי בגין אותו נזק אך גב' אלפסי ביקשה לקבל פרטי הנתבעת ולאחר מספר ימים יצר התובע קשר עם הנתבעת וטען שהוברר לו לאחר בדיקה במוסך, שגובה הנזק הוא 2,000 ש"ח.
2. העולה מכתבי הטענות הוא, שאין חולק בין הצדדים, שאכן רכב הנתבעת פגע ברכב התובע תוך נסיעה לאחור, ברם לטענת הנתבעות הייתה הפגיעה קלה מאד ולכן לא יכול היה להיווצר מצב שפגיעה קלה כזאת תגרום נזק בסכום המופרז המופיע בחוות הדעת של השמאי.
לאור טענות אלה, בחנתי את חומר הראיות ואת עדויות הצדדים ולאחר ששקלתי את כל חומר הראיות, החלטתי לקבל רק חלק מגובה הנזק ולדחות את החלק האחר - זאת משום, שלאור טענת הצדדים ובמיוחד לאור טענת הנתבעות, קיים ספק בלבי בדבר נכונות הנזקים אותם פרט השמאי מטעם התובע בחוות דעתו, כאילו הנזקים שפורטו בחוות דעתו, הם הנזקים שנגרמו כתוצאה מאירוע נשוא משפט זה - כל זאת לאור הנימוקים שיפורטו להלן:
א. א) הצדדים מסכימים שהתאונה, נשוא תיק זה אירעה ביום 18.4.11 ואילו בחוות הדעת שהוכנה ביום 7.6.11, ציין השמאי את יום 11.4.11 כמועד האירוע.
שמאי מקצועי חייב לדייק בפרטים ובמקרה זה קיימת משמעות מהותית בקביעת מועד האירוע, שכן כפי שעוד ייאמר להלן, אירעה לרכב זה תאונה נוספת סמוך לקרות האירוע נשוא תיק זה.
זאת ועוד, בעוד שהאירוע אירע ביום 11.4.11 נבדק הרכב על ידי השמאי רק ביום 31.5.11 ודברי התובע על הסיבה להכנת חוות דעת מאוחרת זו - אינה סיבה המצדיקה השהיית בדיקת רכב זמן ממושך (ראה דברי התובע בעמ' 2 לפ', ש' 25-27).
ב) חשיבות בדיקת הרכב סמוך לאירוע של יום 11.4.11 עולה מעצם העובדה, שהתובע אישר - בהגינותו - שרכב זה עבר תאונה קודמת וגם אם התובע לא זכר בדיוק המועד בו קרתה התאונה הקודמת, הרי שגם הוא מסכים לכך, שהתאונה הקודמת אירעה: "חצי חודש לפני זה, שבועיים, שבועיים וחצי", הווה אומר, שבדיקת הרכב על ידי השמאי בוצעה לאחר אירוע התאונה של יום 11.4.11 וגם לאחר קרות האירוע הקודם ובדיקת הרכב במועד מאוחר, כאמור, בוודאי יש בה כדי לעורר ספק בנכונות קביעת נזקי המכונית, כאשר בדיקת הרכב בוצעה לאחר שהרכב עבר כבר שתי תאונות.
התובע מעיד על כך, שהפגיעה בעקבות התאונה הנוספת הייתה במקום אחר, קרי בחלק האחורי, אך הוא גם מוסיף ואומר, ש: "השמאי כנראה בלבל את המקומות" (עמ' 3 לפ', ש' 31).
לא רק במקומות בלבל השמאי, אלא גם במועד קרות האירוע - כאמור לעיל.
ג) כפי שעולה מעדות גב' אלפסי, נסעה הנתבעת לאחור, אך נסיעה זו לא הייתה ממש במהירות (עמ' 1 לפ', ש' 20). נסיעה לא מהירה לאחור, מתיישבת גם עם התוצאה אותה מעלה גב' אלפסי, קרי: "היא (הנתבעת -ג.ב.) כמעט ולא קיבלה מכה, אני זאת שקיבלתי את כל המכה" (ראה בעמ' 2 לפ', ש' 13) והיכן הייתה המכה? המכה הייתה : "המספר והטמבון נפלו" (ראה דברי גב' אלפסי, שם, ש' 15).
ב. א) בעוד שגב' אלפסי העידה, שהפגיעה ברכב התובע הייתה: "המספר והטמבון נפלו", מציין השמאי, שיש צורך לתקן גם פנס ראשי קדמי - בעוד שגב' אלפסי כלל לא מזכירה שחלק זה נפגע.
בעניין זה יש להוסיף את דברי התובע, אשר העיד - בהגינותו - שאכן הוא לקח הרכב למוסך מטעמו, לבדוק כמה יעלה התיקון וכדבריו: "אמרתי שאני אבדוק דרך המוסך שאני מתקן שם ואגיד לה מה אמר. התקשרתי למוסך ושאלתי כמה יעלה לי
להחליף טמבון וצביעה.... כי זה בעצם מה שקרה...." (ראה גם הצבעת גב' אלפסי על מיקום הפגיעה בפגוש הקדמי אשר סומן ב-X בתמונה ת/1/1) ולאחר בדיקת המוסך, נאמר לתובע, שאכן עלות התיקון יעלה בסביבות 2,000 ש"ח (ראה דברי התובע בעמ' 2 לפ', ש' 31- 33 ובעמ' 3 לפ', ש' 1-2, ההדגשה שלי-ג.ב.).
העולה מדברי התובע הוא, שהוא למעשה תומך בגרסת הנתבעת בדבר דרישתו הקודמת לשלם לו נזק בסך של 2,000 ש"ח והוא נקב בסכום זה לאחר שהוא בדק העלות במוסך שהוא עובד עמו ודברי התובע אף תומכים בגרסת גב' אלפסי, שכל שניזוק ברכב הוא: "המספר והטמבון נפלו", ולא הייתה פגיעה כלשהי בפנס אותו ציין השמאי בחוות דעתו.
ב) אם לא די בכל האי בהירות שנגרמה עקב בדיקת הרכב מאוחר ממועד האירוע, עקב נקיבת תאריך האירוע על ידי השמאי - השונה מתאריך האירוע המוסכם על ידי הצדדים - ועקב קביעת השמאי שהרכב נפגע בפנס ראשי ימני - בעוד שהתובע וגם הגב' אלפסי מאשרים שחלק זה לא נפגע, הרי שאפשר להוסיף אי בהירות נוספת, הבאה לידי ביטוי בחשבונית תיקון הרכב.
רכב התובע נבדק על ידי השמאי ביום 31.5.11 בעוד שמהחשבונית שצורפה לכתב התביעה עולה, שכבר ביום 24.5.11 נפתח כרטיס תיקון לרכב זה בעוד שהחשבונית הוצאה ביום 1.6.11.