פסק-דין בתיק ת"ק 54277-07-12

1.         על פי הנטען בכתב התביעה, רכש התובע ביום ה 6.6.10 טלוויזיה מסוג טושיבה מהנתבעת תמורת הסך של 5,300 ש"ח. בחודש 5/12 התקלקלה הטלוויזיה. התובע הזמין שירות תיקון מהנתבעת בהתאם לתעודת האחריות שברשותו.

2.         כאשר הגיע טכנאי, הודיע לו הנ"ל ש"המסך הלך ועל המסך אין אחריות".

3.         לאחר שפניותיו לנתבעת לא נענו, רכש התובע טלוויזיה חדשה. לטענת התובע הטלוויזיה החדשה שרכש כוללת אחריות לשנה + שנתיים לפי תקנון חברה (כולל מסך ולא כולל שבר).

4.         התובע מבקש לקבל בחזרה את הסכום אשר שילם עבור הטלוויזיה.

5.         הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי מאז רכש התובע את הטלוויזיה ועד לתקלה חלפו למעלה משנתיים וכן שעל פי ממצאי הבדיקה קיים שבר במסך הטלוויזיה ולפיכך אין אחריות לתיקון. הנתבעת הציעה לתובע לתקן את הנזק בתשלום, אך התובע סירב לעשות כן.

6.         אין מחלוקת בין הצדדים לכך שלתובע אחריות על הטלוויזיה לתקופה של 3 שנים מיום רכישתה, בהתאם לתנאי התעודה.

7.         בהתאם לתנאי האחריות בתעודת האחריות, הנתבעת תהיה פטורה ממלוא חיוביה על פי תעודה זו, במידה והוכיחה כי מקור הקלקול בנזק מכוון שגרם הלקוח.

8.         התובע מתאר אירוע לפיו כאשר הפעיל את מסך הטלוויזיה ראה פס לבן.

9.         מטעמו שלו התובע העידה גם אשתו (אשר נכחה בדיון במהלך עדותו ורק לקראת סופו הפנה התובע תשומת לב ביהמ"ש בדבר נוכחותה באולם). אשתו של התובע העידה שהיא זו אשר ניסתה להפעיל הטלוויזיה והיא ראתה: "פס אלכסון לבן וניצוץ".

10.        מטעם הנתבעת העידו הטכנאי אשר היה בביתו של התובע, מר הנדרי, וכן מנהל טכני ארצי, מר אבי ברכה.

11.        מר ברכה העיד והבהיר לביהמ"ש מהותו של שבר במסך, בדברים הבאים:

" אני רוצה לציין לגבי נשא של שבר, ברוב המקרים לא ניתן לראות כשהוא לא בחשמל מפאת הכיסוי הכהה. השבר נראה בצורה כמו שנותנים מכה לזכוכית. הפס הלבן, כשיש מכה, חסרים קבוצה של פיקסלים. זה לא יכול להיגרם מפיצוץ פנימי. זה יכול להיגרם רק ממכה חיצונית..." (ראה עמ' 2 לפרוטוקול).

12.        מר הנדרי העיד:

"הייתי בבית התובע. אני 7 שנים בתחום. 6 שנים בניופאן. הבחנתי במסך שבור. חשוך שאתה לא רואה כלום. אינך יכול להבחין שיש שבר במסך. יש פלסטיקה ומאחורה ציפוי. יש ניצוצות שרואים שבר. אין לי תמונה...". (ראה עמ'  2 לפרוטוקול).

13.        התיאור אשר נתנו מר הנדרי ומר ברכה מטעם הנתבעת לעניין אופן החיווי של שבר תואם את תיאורם של התובע ואשתו לתקלה שבטלוויזיה. דהיינו, התקלה אשר בטלוויזיה מתאימה לפגיעה בטלוויזיה מסוג של שבר, שאינה מכוסה במסגרת האחריות של הנתבעת באשר עסקינן בנזק אשר גרם לו הלקוח.

14.        אין נפקא מינה באם נחזה שבר חיצוני בעין לטלוויזיה אם לאו, שכן כפי שנטען על ידי עדי הנתבעת, אין חובה לכך שניתן יהיה לחזות בנזק חיצוני לטלוויזיה ודי "בנגיעה קלה בלי כוונה" בכדי לגרום לחבלה ולשבר (ראה עדותו של מר הנדרי בעמ' 3 לפרוטוקול). טענתם זו של עדי הנתבעת לא נסתרה.

15.        הלכה היא שנטל השכנוע רובץ על בעל הדין אשר טוען טענה המהווה חלק מעילתו, בין אם זו טענה בעלת אופי חיובי ובין אם זו טענה בעלת אופי שלילי. מי שנושא בנטל השכנוע הוא זה הנושא בנטל הרשמי של נטל הבאת ראיות.

16.        בנוסף, במקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של 2 גרסאות סותרות שמעלים התובע והנתבעת שקולות, יפעל הספק לחובת התובע (ראה ע"א 8385/69 מועצה מקומית סאג'ר נגד סונול (פורסם בנבו)).

17.        התובע לא הרים את נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות לכך שהתקלה שבטלוויזיה מכוסה במסגרת תעודת האחריות. ההיפך הוא הנכון, כאשר הנתבעת הביאה עדים מטעמה שהבהירו היטב מדוע התקלה שבטלוויזיה של התובע מקורה בשבר שאינו מכוסה במסגרת תעודת האחריות. לא הוטל ספק במקצועיותם של עדי הנתבעת, עדותם נחזתה בעיניי כאמינה והיא לא נסתרה.