פסק-דין בתיק ת"ק 53876-05-11

בתאריך 12.9.10, בצומת המושבה כינרת, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידו ובין רכב הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") - מונית, הנהוגה על ידה והמבוטחת על ידי הנתבעת 2.

אין חולק כי הנתבעת נהגה ברכבה ברשלנות ובחוסר זהירות, עת פגעה ברכב התובע בחלקו האחורי, כאשר זה היה במצב של עצירה בעקבות רכבים אחרים לפני תמרור המחייב מתן זכות קדימה.

בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת את גובה הנזקים להם טוען התובע בכתב תביעתו.

כן טענה כי רכבה היה מבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח מקיף וכי על הנתבעת 2 לשאת בתשלום נזקי התובע, ככל שיוכחו.

בכתב הגנתה של הנתבעת 2 ואף בבקשה נפרדת לדחיית התביעה על הסף, טענה הנתבעת 2 כי בעת התרחשה התאונה, היתה הנתבעת "שלולה מלנהוג", כעולה מאישור של משרד הרישוי שצורף לבקשה וכי מטעם זה, עפ"י קביעות הפוליסה, לא מתקיימת חבות ביטוחית שלה.

הדף המתאים מהפוליסה נשלח לביהמ"ש.

מאישור משרד הרישוי מיום 21.10.10, כפי שצורף לבקשה, עולה כי ביום 8.4.10, החליט משרד הרישוי לפסול את רשיונה של הנתבעת מלנהוג לתקופה של 3 חודשים וזאת עקב ניקוד שצברה לחובתה.

בדף הפוליסה שנשלח, כאמור, לביהמ"ש, עולה כי התנאי לנהיגת הרכב על ידי מי שמורשה לכך הוא כי "במשך 24 חודשים שקדמו לנהיגה ברכב לא נפסלו מלקבל ומלהחזיק ברישיון כזה עפ"י הוראות חיקוק, פס"ד, החלטת בימ"ש או רשות מוסמכת אחרת".

לקביעתי, יש לפרש את הנקבע בפוליסה כך שמי שיראו אותו כפסול מלנהוג הינו מי שאכן נפסל מלנהוג, כמפורט בפוליסה, אך דבר הפסילה הודע לו.

רק מי שהודע לו שנפסל מלנהוג ולמרות כן נהג וגרם לתאונה - יוחרג מהכיסוי הביטוחי.

שאם לא כן, יווצר מצב אבסורדי שבו הנהג ברכב כלל אינו יודע כי נפסל מלנהוג וכי הינו נוהג כאשר אין ביטוח המכסה את נהיגתו.

כך אף נקבע בסע' 67 לפקודת התעבורה כי: "מי שהודע לו שנפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה וכל עוד הפסילה בתוקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רישיון - עובר עבירה של נהיגה בזמן פסילה".

משמע, גם אם נפסל הנהג בשלב כלשהו מלנהוג והמשיך בנהיגה מחמת שדבר הפסילה לא הודע לו - לא ייחשב כנוהג בזמן פסילה.

בתקנה 550א' לתקנות התעבורה, נקבעה הדרך שבה חייבת רשות הרישוי להודיע לנהג על כך שנפסל מלנהוג, כאשר ההודעה תישלח לו בדואר רשום.

מתקיימת חזקה, כנקבע בתקנה 550ב' לתקנות התעבורה כי ייראו את דבר הדואר המודיע על אמצעי התיקון והפסילה ככזה שנמסר לנהג בתום 15 יום מיום משלוחו.

בענייננו, אין כל ראיה כי הודע לנתבעת בדרך כלשהי כי נפסלה מלנהוג.

הנתבעת העידה כי דבר השלילה לא היה ידוע לה כלל וכלל וכי רק לאחר התאונה, כאשר קיבלה את עמדת הנתבעת 2 כלפיה, הסתבר לה אכן כי רישיונה נשלל על ידי משרד הרישוי והיא הפקידה את רישיונה במשרד הרישוי בתאריך 15.3.11.

עדותה של הנתבעת מהימנה עליי לחלוטין, מה עוד שלא נסתרה, כאמור, בכל נתון אחר.

בנסיבות אלה כולן, הנני דוחה את טענת הנתבעת 2 כאילו לא מתקיימת חבות ביטוחית שלה לפיצוי התובע בגין נזקיו וקובעת כי זו מתקיימת.