עניינה של תביעה זו הינה באשר לטענת התובע לגבי הפרת חוזה וביטול קנסות על ידי הנתבעת.
לדברי התובע, לאחר 17 שנים של מינוי בחברת סלקום (להלן :"סלקום") , עבר התובע למקום מגורים חדש ולתדהמתו גילה כי אין קליטה ברחוב בו הוא גר. חברת סלקום הציעו לתובע להתקין אנטנות בתוך הבית, אך התובע סרב משום שחשש לבריאותו ולבריאות משפחתו. מחברת סלקום הציעו פתרון נוסף, שדרוג המכשיר לדור 3.5 תוך שהדגישו בפניו כי הדבר ישפר ואף ימנע הישנות בעיות מהסוג הנ"ל.
התובע הוסיף וטען כי כיוון שהבעיות המשיכו, בחודש ספטמבר 2010, שוחח עם השירות הטכני של סלקום וסוכם כי הוא יוכל להתנתק ללא חיובים וקנסות יציאה. כמו כן, ציין התובע כי בנוסף לכך, סוכם כי הוא ימשיך לקבל שיחות מסלקום עד שימצא חברה אחרת שיתחבר אליה באותם תנאים שקיבל מסלקום.
התובע הדגיש כי סיכם מול ג'רי מהשירות הטכני של סלקום, כי אינו נדרש להחזיר מיידית את המכשירים וכי לא נקבע מועד כלשהו להחזרתם.
בינואר 2011, התחבר התובע לחברת פרטנר וביום 5.1.11 פנה לסלקום והתנתק. ב18.1.11 פנה התובע לגב' לי משירות לקוחות וביקש להחזיר את המכשירים וכן להזדכות ללא חיוב וקנסות, כפי שלטענתו סוכם. התובע מציין כי גב' לי השיבה כי על מנת שיוכל להתנתק ללא תשלום וקנסות, על התובע להביא את האביזרים הנלווים שקיבל עם המכשירים או לחלופין, לשלם 300 ש"ח עבור כל מכשיר. התובע הסכים לשלם 300 ש"ח עבור כל מכשיר וזאת בתנאי שלא יצטרך להגיע שוב לשם החזרת האביזרים. אך הדבר לא הסתייע. בסופו של הליך, הודיעה גב' לי לתובע כי אין באפשרותה לקבל את המכשיר בלי אביזריו, ולכן מתבקש שישוב בשנית יחד עם האביזרים. ב20.1.11, שב התובע למרכז השירות וביקש להחזיר את המכשירים יחד עם אביזריהם, אולם גב' לי משירות הלקוחות של סלקום, סירבה לקבלם וטענה כי על התובע לשלם קנס יציאה בגובה של 24,193 ש"ח לשני המכשירים. התובע סרב לשלם את הסכום הנ"ל. במהלך אותו יום, יצר עם התובע קשר, משה שהציג עצמו כמנהל בכיר, אשר לטענת התובע, סרב לענות לדרישותיו להחזרת המכשירים ללא קנסות יציאה.
את כתב הגנתה, פתחה הנתבעת בטענה כי אין כל בסיס לתביעתו של התובע. הנתבעת טענה כי לנתבע הוצעו פתרונות שונים אשר שיפרו משמעותית את בעיית הקליטה. זאת ועוד טענה הנתבעת, כי מעולם לא התחייבה בפני התובע לקליטה אופטימאלית בכל אשר ילך. כמו כן, טענה הנתבעת, כי התובע אינו זכאי לסעד של פיצויים או של ביטול חובותיו לנתבעת, שכן הנתבעת לא הפרה את החוזה עימו.
בהתייחס לרקע העובדתי, טענה הנתבעת כי הציעה לתובע מספר פתרונות לבעיית הקליטה, ביניהם שירות נייד- נייח ללא עלות, ערכת ספוטניק ועוד. יותר מכך, ציינה הנתבעת, כי התובע שב לנתבעת וביקש ערכת ספוטניק נוספת, שיש בכך ללמד כי הערכה הראשונה הועילה. בשלב מאוחר יותר, הוצעה לתובע ערכת רפיטר, ללא עלות. התובע הסכים ואף ביקש התקנתו, וזו תואמה לו לבקשתו. יחד עם זאת, עם הגעת הטכנאי לביתו, שינה התובע את דעתו בטענה שהתקנת הרפיטר מצריכה קידוח בקיר ואינו מעוניין בכך.
עוד מבקשת לציין הנתבעת בכתב תביעתה, כי על אף בעיית הקליטה עליה הלין התובע, בחר ביום 3.8.10 לבצע עסקה לרכישת שני מכשירים נוספים, ושני מכשירי מוטורולה ספיריט לרכב. כמו כן, חידש התובע את התקשרותו עם הנתבעת בתכנית חדשה "מושלמת לעסקים 400 ללקוחות קיימים".
יתר על כן, צירפה הנתבעת לכתב הגנתה תיעוד שיחה בינה לבין התובע, בו ניתן לקרוא כי סוכם בין התובע לנתבע כי התובע ייגש "בשבוע- שבועיים" הקרובים למרכז שירות לשם ביטול העסקה. התובע, שלא מימש את ביטול העסקה ורק לאחר 3 חודשים, ניגש למרכז התקנות והתקין מכשיר קבוע לרכב, הנתבעת בכתב תביעתה מעלה בשאלה הכיצד מי שמעוניין בביטול עסקה ניגש ומתקין מכשיר שרכש 4 חודשים קודם לכן ברכבו.
בתאריך 5.1.11 נייד התובע את קווי הטלפון שלו לחברה אחרת וזאת מבלי שניגש קודם לכן לנתבעת לשם ביטול העסקה. רק ביום 18.1.11 הגיע התובע למרכז השירות. הנתבעת טוענת שבשלב הזה סירבה לבטל את העסקה בשל הזמן הרב שחלף ממועד הצעתה.
הנתבעת מסבירה כי התובע חב 24,100 ש"ח הנובע מיתרת עלות מכשירי נוקיה
E72 ומוטורולה ספיריט בסכום של 8,092 ש"ח כולל מע"מ וכן מסכום של 16,008 ש"ח כולל מע"מ עבור הסרת שירותים בהתחייבות והחזרי שווי הטבות בקווים שברשותו.
בנוסף לכל אלו, מצרפת הנתבעת אסופת פסיקה לעניין העילה שבעיקרן, אי התחייבות הנתבעת לשירות נטול שיחות מתנתקות או נטולת הפרעות וכן, בעניין החוסר אפשרות של לקוחות לצפות מחברה סלולארית לשירות נטול שיחות מתנתקות לחלוטין.
לסיום, התייחסה הנתבעת בכתב הגנתה, לדרישות התובע לסעדים ולפיצויים וטענה כי התובע כלל לא פירט בכתב תביעתו את הנזקים שנגרמו, לא כל שכן לכמתם. עוד מבקשת הנתבעת לציין, כי לפי סעיף 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב- 1982 , תהיה סלקום אחראית אך ורק לנזק ישיר שיגרם ללקוח. והתובע טוען באופן מובהק לנזקים עקיפים. יתר על כן, הנתבעת מוסיפה כי עפ"י ס' 41 לחוק התקשורת, זכאית לחסינות מפני תביעת נזיקין בגין שיחות שהתנתקו וכיו"ב.
בביהמ"ש ענה התובע לשאלת הנתבעת כי לעניין הדיבורית שהתקין ברכב,קיבל שוברים בעסקה קודמת עם סלקום בזמן ששדרג את המכשיר לדור 3.5.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנלווים להם מצאתי כי כל שיחותיו של התובע עם נציגי הנתבעת אכן תועדו.
עיון ברישום שיחות אלה תומך בגירתסו של התובע.
מאז עבר התובע למקום מגוריו החדש ביוני 2010 הוא חזר והתריע בשיחות רבות על קשיי הקליטה בביתו ונעשו ניסיונות רבים למצוא לו פתרונות לבעיות אלה.
אף התמיהה אשר העלתה הנתבעת הכיצד בחודש אוגוסוט רכש התובע שני מכשירי טלפון חדשים ופריטים נוספים אם סבר כי ישנן בעיות קליטה כה קשות מוצאת הסברה בתיעוד השיחות וכעולה גם מטענותיו של התובע. כל אלה הוצעו לו על ידי ננתציגי הנתבעת כניסיונות לשיפור הבעייה ולפתרונה.
לא קיבלתי את טענת הנתבעת כי החברה אינה מחוייבת ליתן למנוייה פיתרון מיטבי. כאשר לקוח רוכש מנוי אצל החברה ורוכש פריטי ציוד אצלה הרי הציפיה שלו היא לקבל את השירות המיטבי ובוודאי הציפיה היא לקליטה של שיחות בביתו. אין המדובר בדרישתו לקליטה במקומות נידחים, אלא בביתו שלו והיה והחברה אינה יכולה מטעמים כאלה ואחרים לספק שירות כזה ללקוח, הרי שעליהם להיפרד ולנתק את הקשרים העיסקיים שביניהם. ברי כי בנסיבות כאלה, אל לה לדרוש מהלקוח לשלם לה דמי התנתקות.