1. בפני תביעה כספית בסכום של 2,700 ש"ח.
על פי הנטען בכתב התביעה, התובע התקשר עם הנתבעת בעסקה לרכישת ציוד לוויני על מנת שיוכל לראות ערוצים שונים מכל רחבי העולם, זאת לאחר הגעת נציג מכירות של הנתבעת לביתו, ללא הזמנה מראש. המדובר לפיכך בעסקת רוכלות.
לטענת התובע, לצורך הפעלת הציוד, היה צריך לחברו למערכת האינטרנט, אשר הייתה אמורה להיות מסופקת על ידי הנתבעת בנוסף לשירות ותמיכה טכנית. על פי הנטען, סכום העסקה הועמד על 1,400 ש"ח, כאשר מתוכם שילם התובע תחילה 800 ש"ח, ולאחר מכן 400 ש"ח נוספים. התובע טען, כי הציוד הלוויני הותקן על ידי טכנאי הנתבעת ואולם למרות הבטחת הטכנאי, כי את החיבור לאינטרנט יבצע טכנאי אחר, לא השלימה עד היום הנתבעת את ההתקנה ולא הגיע טכנאי לביצוע החיבור. התובע טען, כי ללא חיבור לאינטרנט אין כל תועלת בציוד ולא ניתן להשתמש בו. לטענת התובע, למרות פניותיו החוזרות ונשנות לביצוע החיבור שיאפשר שימוש במערכת, נדחה בתירוצים שונים על ידי הנתבעת. לטענת התובע, בפועל לא ניתן כלל להשתמש בציוד ואולם,למרות בקשתו, הנתבעת לא הסכימה לבטל את העסקה.
2. הנתבעת הגישה ביום 28.3.11 בקשה להעברת מקום דיון ובמסגרתה בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה. במסגרת בקשה זו, העלתה הנתבעת טענותיה גם לגופם של דברים. אציין, כי בתחילת הדיון ביקש נציג הנתבעת כי אאפשר לו להגיש כתב תביעה שכנגד כנגד התובע. מאחר שהמדובר בתביעה קטנה, אשר הוגשה לפני מספר חודשים ומועד הדיון בה כבר נדחה בעבר לבקשת הנתבעת ומאחר שעד לדיון עצמו, לא הוגשה תביעה שכנגד, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה. אדגיש, כי על פי תקנה 5 (ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז, כתב תביעה שכנגד יש להגיש במצורף לכתב ההגנה. אילו הייתה נעתרת בקשת הנתבעת להגיש כתב תביעה שכנגד באיחור במועד הדיון , היה צורך לדחות את הדיון שוב לצורך הגשת כתב הגנה מטעם התובע ולפיכך,כאמור,נדחתה הבקשה.
טענות הגנתה של הנתבעת כמפורט בבקשה להארכת מועד הינן, כי מעולם לא הבטיחה לתובע צפייה בערוצים שונים ולפי סעיף 2 ה' להסכם ההתקשרות, אין לנתבעת אחריות כלל לאספקת ערוצים. הנתבעת הוסיפה, כי סכום העסקה הסתכם בסכום של 6,700 ש"ח, שכן יש להתייחס גם לתשלומים חודשיים בסך של 85 ש"ח ל- 60 חודשים, אותם התחייב התובע לשלם בגין חבילת תמיכה טכנית. הנתבעת הפנתה לאישור ההתקנה וטענה, כי בעת ההתקנה הוסבר לתובע כי עליו לרכוש ציוד נוסף, על מנת שיוכל להתחבר לאינטרנט, אך התובע סרב לעשות כן. לטענת הנתבעת, בעצם התקנת הציוד מילאה את התחייבויותיה ואילו התובע הוא זה שהפר התחייבויותיו ולא שילם עבור תמיכה טכנית.
בתאריך 22.5.11 התקיים הדיון בתביעה שבנדון.
מטעם התובע העידו התובע ואשתו ואילו מטעם הנתבעת העיד סמנכ"ל הנתבעת.
התובע שב וטען, כי עד היום לא ניתן לראות את הערוצים שהובטחו וכי המערכת אינה עובדת. התובע הסביר כי ההסכם התייחס לממיר עם חיבור לאינטרנט ואולם הוא לא חובר עד היום. התובע הגיש את רשימת הערוצים שנמסרה לו על ידי סוכן הנתבעת בעת ששכנע אותו להתקשר עם הנתבעת. התובע הודה כי אמנם הודיע לטכנאי שהוא מבקש שהחיבור לאינטרנט לא יהיה באמצעות כבל העובר לאורך כל ביתו, ואולם טען כי הטכנאי הודיע לו כי ממילא לא הוא מבצע את החיבור לאינטרנט, אלא טכנאי אחר אשר יגיע בהמשך ויתקין את החיבור.
נציג הנתבעת חזר אף הוא על טענותיו, כי הנתבעת אינה אחראית אלא על הציוד שהותקן, כי התובע לא רכש שרת וכי בהסכם אין התחייבות לאינטרנט אלחוטי. לטענת הנתבעת, טענות התובע הועלו כדי לחמוק מתשלום.
דיון
:
3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים אשר בתיק ולאחר שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי ממהימנות עדות הצדדים, אני מקבלת את גרסת התובע ואשתו, על כי עד היום לא סופקה להם התמורה נשוא העסקה ולפיכך הם זכאים לביטול ההתקשרות עם הנתבעת.
בהתאם להסכם ההתקשרות שנחתם בין הצדדים, התחייבה הנתבעת לספק לתובע את הציוד הלוויני המפורט בסעיף 2 להסכם. אמנם, התמיכה הטכנית כרוכה בתשלום של 85 ש"ח לחודש, אולם גם ללא תשלום עבור תמיכה טכנית, מובן כי אין כל משמעות לרכישת ציוד לוויני אשר אינו עובד ואיני מאפשר לקלוט שידורים. אמנם, בסעיף 2ה' להסכם נאמר כי הנתבעת אינה אחראית "לתוכן הערוצים או לערוצים עצמם, אלא רק לציוד אותו היא מספקת". אולם, פרשנות סבירה של סעיף זה הינה כי הנתבעת אינה אחראית לתוכן או לשידורי הערוצים עצמם, ואולם היא אינה יכולה לחמוק מאחריותה לעצם קליטת הערוצים שהרי זו מטרת רכישת הציוד.
נציג הנתבעת עצמו, הודה בחקירתו (עמ' 4 שורה 30 לפרוטוקול), כי בשורה הרביעית באישור ההתקנה נאמר כי: "צריך לחבר לאינטרנט". בכך נמצא בסיס לטענת התובע, כי לצורך פעילות המערכת מלכתחילה, ובעת ההתקנה, היה צריך לחברה לאינטרנט.
טענת נציג הנתבעת כי הטכנאי חרג מסמכותו וכתב משפט זה על דעת עצמו, לא נתמכה בכל עדות שהיא. אציין, כי כבר בבקשה להארכת מועד, הכחישה הנתבעת טענת התובע להבטחת הסוכן ששיווק את העסקה וטענה (סעיף 14), כי הסוכן מטעמה מעולם לא הבטיח כי המערכת תאפשר צפייה בערוצים שונים ואולם סוכן זה לא הובא להעיד. כאמור, אין כל צורך בהתקנת מערכת לוויינית אם לא ניתן לקלוט באמצעותה ערוצים. בנוסף,כאמור,הנתבעת לא הביאה להעיד לא את הסוכן ששיווק את העסקה ולא את הטכנאי- נציג הנתבעת עצמה, אשר רשם בכתב ידו על גבי אישור ההתקנה, כי על הנתבעת להוסיף ולבצע חיבור לאינטרנט. באי הבאת עדים אלו מטעם הנתבעת ,יש כדי לשמש לרעת גרסתה של הנתבעת ולבסס את ההנחה שאילו היו מעידים הייתה עדותם פוגעת בטענות הנתבעת
לעניין אי העדת עד רלוונטי כמעוררת חשד כי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה, ראה ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ. פרץ רוזנברג ואח' פ"ד מ"ז (2) 605, וכן ע"א 548/78 אלמונית ואח' נ. פלוני פ"ד ל"ח (1) 736).
4. עדות התובע ואשתו על כי מלכתחילה לא יכלו להינות מהציוד אותו רכשו, שכן אינו עובד ואינו מאפשר קליטת ערוצים, נמצאה אמינה בעיני. גם טענתם כי התקשרו פעמים רבות לנתבעת ואולם נדחו בתירוצים שונים כשבפועל לא הגיע טכנאי להשלים ההתקנה ולבצע את החיבור, נמצאה אמינה בעיני. מאחר שכעולה מאישור ההתקנה עצמו, ההתקנה טרם הושלמה, שכן טרם בוצע חיבור לאינטרנט, אין המדובר בשירות תמיכה הכרוך בתשלום, אלא באי השלמת התקנת הציוד מלכתחילה.
5. לאור האמור, הנתבעת הפרה את התחייבותה לספק לתובע את הציוד כשהוא תקין ומתאים לקליטת ערוצים ולהשלים את החיבור לאינטרנט, אשר נזכר במפורש באישור ההתקנה כי יש להשלימו. המדובר בהפרה היורדת לשורשה של העסקה, שכן ללא השלמת ההתקנה לא ניתן לצפות בערוצים לשמם נרכש הציוד. לפיכך, זכאי היה התובע לבטל את העסקה ובעצם הגשת התביעה ניתן לראות את הודעת הביטול.
בהתאם לאמור אני קובעת, כי ההסכם בוטל כדין וכי התובע זכאי להשבת הסכום אותו שילם לנתבעת בסך של 1,200 ש"ח. מעבר לסכום זה, לא הוכיח התובע נזקים או הוצאות נוספות.
לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 1,200 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט בסכום של 250 ש"ח. סכומים אלה ישולמו לתובע תוך 20 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.