1. א. התובע הינו בעל דירה ומעל דירתו בנוי פנטהאוז בבעלות הנתבע. (להלן: "דירת הנתבע").
לטענת התובע, נוצרה רטיבות קשה בדירתו- זאת כתוצאה מחדירת מי גשמים ממרפסת דירת הנתבע ומאחר והתובע סבר, שאותה רטיבות נובעת מנזילה שהייתה בדירת הנתבע, פנה הוא אל הנתבע עוד בחודש מרס שנת 2010 וביקש ממנו לבצע איטום.
עוד טוען התובע, שבעבר ביצעו הדיירים הקודמים בדירת הנתבע, איטום - דבר שמנע את הרטיבות למספר שנים לאחר כל איטום, אך הפעם הסתייג הנתבע בטענות חסרות בסיס ולכן, הגיש התובע תביעה זו לחייב את הנתבע לשלם לו פיצוי בגין נזקי הרטיבות בסכום של 19,200 ש"ח .
ב. הנתבע הגיש כתב הגנה, בו מבקש הוא לדחות את תביעת התובע - זאת בשל הנימוקים העיקריים הבאים:
א) הרטיבות בדירתו של התובע היא רק במקלחת ובמרפסת השירות ואין כל סימני רטיבות בשטח הדירה שמתחת למפרסת דירת הנתבע.
לטענת הנתבע, נוצרו נזקי הרטיבות בחדר האמבטיה ובמרפסת בדירת התובע כתוצאה מחוסר אוורור והתקנה לא נכונה של תריס המרפסת. הנתבע מכחיש טענת התובע, שיורדים מים ממרפסת דירתו ולצורך תמיכה בטענותיו צרף חוות דעת.
ב) בקיר מערבי בדירת התובע חסרה אטימה.
2. בטרם אחליט לגופו של העניין ובשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים - לא אוכל שלא לציין את שקדם לדיון האחרון של יום 17.5.12, שכן מה שקדם לדיון הנוכחי תהא לו השלכה על תוצאות פסק הדין במשפט זה - ולכן, הנני לפרט להלן, את תוצאות הדיון של יום 8.1.12 :
א. א) ביום 8.1.12 התנהל דיון בנוכחות הצדדים ולאחר ששמעתי את התובע ואת הנתבע ומאחר והתובע צרף לכתב התביעה הצעת מחיר מול חוות דעת שצרף הנתבע לכתב ההגנה, הסכימו הצדדים בסוף הדיון של אותו יום, לקבל הצעת בית המשפט למנות מומחה בתחום האינסטלציה אשר יבדוק את מקור הנזילה בדירת התובע - אם קיימת נזילה.
הצדדים גם התחייבו לקבל את תוצאות בדיקתו של המומחה ולפעול על פי תוצאות אלה.
ב) בהמשך להסכמת הצדדים, כנ"ל, ניתנה החלטה נפרדת על ידי בית המשפט ביום 15.1.12 ובהחלטה זו מינה בית המשפט - מתוך רשימת מומחים לאינסטלציה שהייתה בבית המשפט- את מר שטרית מאיר מאשדוד. (להלן: "המומחה או מר שטרית").
ההחלטה שניתנה, יחד עם כתבי הטענות, הועברו למומחה הנ"ל וכן לידיעת כ"א מהצדדים ובהחלטת המינוי, צווה המומחה לבדוק טענות הצדדים כפי שעולות מכתבי הטענות ואף ניתנו לו הנחיות בדבר מועד הגשת חוות הדעת וכל הכרוך בכך.
על מנת לבדוק כיצד מקדם המומחה את בדיקותיו ועל מנת לבדוק אם המומחה המציא חוות דעת לבית המשפט - נקבע תיק זה לתזכורת בית משפט ליום 23.2.12.
ג) המומחה כלל לא הגיב על החלטת המינוי ולא המציא חוות דעת. ביום 5.2.12 שלח התובע הודעה לבית המשפט ורק מתוכן הודעה זו, נודע לבית המשפט, שהמומחה ביקר בדירת התובע בתאריך 30.1.12 ובהמשך להמלצתו ביקש התובע להקפיא את המשך הטיפול בתיק עד לתאריך 14.1.13 (לאחר חורף 2012- 2013).
עוד נאמר באותה הודעה: "בבדיקת הבורר בתאריך 30.1.12, לאחר כשבועיים של גשמים קשים, נמצא באופן מתמיהה ביותר, כי אזור הרטיבות יבש לחלוטין". ועוד נאמר בהודעת התובע: "בהמשך לבדיקת הבורר..." ובסיפא להודעת התובע נאמר כך:"
לפי חוו"ד מקצועית של הבורר אין ספק, כי הנושא טופל בדרך כלשהי. להערכתי, הבורר מצידו מתקשה לאשר או לבטל את טיעון הנובע לגבי הגשם". (ראה סעיפים 4, 5 להודעה הנ"ל, ההדגשה שלי- ג.ב.).
ב. א) בהמשך להודעה הנ"ל (מיום 5.2.12) החליט בית המשפט ביום 16.2.12:
"אין מקום להשאיר תיק פתוח עד יום 1.4.13 והתובע ישקול אם אין מקום למחוק את התביעה ואם יסבור התובע בעתיד שיש מקום להגיש תביעה חדשה- יהיה רשאי לעשות כן, אם כמובן תהא לו עילה לכך. להעביר העתק ההחלטה לצדדים והתובע יגיב עליה תוך 7 ימים מיום ההמצאה".
ב) מאחר ועבר המועד למתן התגובה ומאחר והתובע לא טרח להגיב, החליט שוב בית המשפט ביום 14.3.12: "התובע טרם הגיב להחלטתי מיום 16.2.12 ולכן, יש להעביר לתובע שוב את החלטתי הנ"ל ואם גם הפעם לא תהא תגובה תוך 7 ימים מיום המצאת ההחלטה - תימחק התביעה, משום שלא ניתן 'להקפיא תביעה' עד 1.4.13.