פסק-דין בתיק ת"ק 45364-01-12

1.       בפניי תביעה כספית ע"ס 1,058 שעניינה כרטיס מסך שנרכש מחנות של הנתבעת.

2.       ביום 29.12.2010 רכש התובע מאת הנתבעת כרטיס מסך תמורת סך של 720 ש"ח עם אחריות מוצר למשך 36 חודשים.

התובע טען כי כרטיס המסך התקלקל במהלך תקופת האחריות, הוא פנה לנתבעת וזו סירבה לקבל את הכרטיס למעבדה, לשם בדיקה, תיקון או החלפה, בטענה כי אין אחריות על מאווררים. זאת ועוד, הנתבעת ביקשה להחתים אותו על הצהרה שהוא מסיר ממנה אחריות על המוצר, כתנאי לבדיקת כרטיס המסך במעבדה והוא סירב.

3.       עפ"י כתב ההגנה, התובע אכן פנה לנתבעת בטענה כי קיימת תקלה בכרטיס מסך, אולם לאחר בדיקה נמצא כי קיים נזק פיזי לכרטיס המסך.

הנתבעת מפנה לתמונות שצירף התובע לכתב התביעה וטענה כי בתמונות נראה כי המאוורר של כרטיס המסך שבור וזו הסיבה לתקלה בכרטיס המסך, כאשר עפ"י תעודת האחריות (סעיפים 18 ו- 19) האחריות על המוצר לא חלה במקרים בהם קיים נזק פיזי.

4.       התובע העיד בעצמו והציג פיזית, בפני ביהמ"ש, את כרטיס המסך נשוא התביעה. מטעם הנתבעת העיד מנהל השירות בחברה, מר שגב.

5.       לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי, עיינתי היטב בכתבי הטענות ובמסמכים שהגישו מצאתי לקבל את התביעה, באופן חלקי. אנמק;

6.       התובע טען כי הנתבעת סירבה לקבל את הכרטיס לשם בדיקה, תיקון או החלפה בטענה שאין אחריות על המאווררים והעיד כי המאוורר הוא חלק בלתי נפרד מכרטיס המסך ולכן הוא כלול באחריות. הן בכתב ההגנה והן בעדות נציג הנתבעת, לא עלתה טענה לגבי אי תחולת האחריות בנוגע למאוורר, וכל אשר נטען היה כי המאוורר שבור ולפי תנאי האחריות, אין החברה אחראית על נזק פיזי שנגרם למוצר.

7.       מפנייתו של התובע למועצה לצרכנות עולה לכאורה כי המאוורר התנתק מכרטיס המסך והתובע הרכיב אותו בחזרה. התמונות של כרטיס המסך שצורפו שחורות ואינן ברורות ולא ניתן ללמוד מהם כלל על מצבו של המוצר. המוצר עצמו הוצג בפני ביהמ"ש, לא נחזה כי ישנו שבר במאוורר ונציג הנתבעת הסכים כי אילו נתקבל המוצר בחנות הנתבעת כפי שהוצג בביהמ"ש, לא הייתה מניעה ל"לקבלתו" ולא הייתה לנתבעת מניעה לתקנו.

בנשימה אחת העיד נציג הנתבעת כי הנתבעת מוכנה לשלוח את המוצר לספק ואם זה יחליט כי המוצר שבור אזי לא ניתן לתקן; מנגד, נטען על ידו כי הנתבעת כן בדקה את המוצר ע"י טכנאי במעבדה של החנות.

לא ברור מדוע צריכה הנתבעת לשלוח את המוצר לספק כדי שזה יחליט אם המוצר שבור או לא, אם היא כבר בדקה אותו כפי שטענה ולפי תעודת האחריות, שיקול דעתה בלבד הוא הקובע אם המוצר נראה עם סימנים לנזק פיזי.

8.       הנתבעת לא הציגה כל מסמך המתעד את קבלת המוצר ותיעוד התקלה שאובחנה במוצר, כפי שצפוי ממי שמעניק שירותי תיקון. הנציג שנכח בדיון לא היה עד לביקור התובע בחנות, לא בדק את המוצר בעצמו ולא היה עד לאותה בדיקה והציג גירסה עובדתית לגבי התנהלות הדברים המנוגדת לזו הנטענת ע"י התובע, כאשר הוא עצמו לא היה עד.

9.       בנסיבות אלה, לאחר שמצאתי ליתן אמון בעדותו של התובע ובהעדר כל עדות מטעמה של הנתבעת (דברי נציג הנתבעת מהווים, לכל היותר, עדות שמועה) אני קובעת כי הנתבעת סירבה לבדוק את המוצר שרכש בטענה כי המאוורר לא כלול באחריות.

התובע טען אומנם כי המאוורר התנתק מכרטיס המסך, אך לא ברור אם הדבר קשור לנזק פיזי במאוורר עצמו או בכרטיס המסך, כאשר הנתבעת לא הגישה כל תיעוד בדבר אבחון התקלה/הפגם; כרטיס המסך (כולל המאוורר) הוצג בפני ביהמ"ש ונציג הנתבעת הסכים כי אין בו נזק פיזי נחזה לעין, כך גם לפי התרשמותי האישית.

הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי התקלה בכרטיס המסך חוסה תחת החריגים של האחריות ומנגד הצליח התובע להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הנתבעת הפרה את תנאי האחריות החלים עליה לפי תעודת האחריות וסירבה לתקן ו/או להחליף מוצר שנרכש ממנה, במהלך תקופת האחריות. 

10.   לאור כל האמור, אני מורה על קבלת התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 950 ש"ח, הכוללים את מחיר המוצר ע"ס 720 ש"ח בנוסף להוצאות משפט.

התובע לא הוכיח את רכיב התביעה הנוגע להפסד יום עבודה ע"ס 288 ש"ח. לעניין זה אין די בהצגת אישור מיועצת המס והיה עליו להוכיח כי הפסיד יום עבודה כתוצאה מביקורו בחנות הנתבעת (אז היתה נשאלת השאלה אם הוא פעל להקטנת נזקיו).

הסכום שנפסק ישולם לתובע, תוך 30 יום מיום המצאת פסה"ד לידיה של הנתבעת, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.