ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
|
43979-07-12
25/11/2012
|
בפני השופט:
רנה הירש
|
- נגד - |
התובע:
מאיה מרכוס
|
הנתבע:
013 נטוויז'ן בע"מ
|
פסק-דין |
הרקע והצדדים
1. התובעת התקשרה עם הנתבעת בחודש ינואר 2010, לאספקת שירות אינטרנט. לדבריה, לא הבינה שמדובר בהתקשרות לספק אינטרנט בלבד, וחשבה כי מדובר בשירות מלא הכולל הן ספק והן תשתית אינטרנט.
2. התובעת טענה כי עקב הטעות - ובהעדר הסבר מלא מצד נציגי הנתבעת - היא נאצלה לשלם סכומי כסף נוספים עבור תשתית האינרטנרט.
התובעת עתרה להשבת הסכומים ששילמה כאמור לבזק (עבור התשתית) ופיצוי בגין עוגמת נפש לה ולבנותיה, שכן עקב אי הידיעה וניתוק תשתית האינטרנט בשל הטעות, נותרה תקופה מסויימת ללא טלפון קווי וללא שירות אינטרנט כלל.
3. הנתבעת טענה כי התובעת התקשרה עמה לקבלת חבילה המשלבת קו טלפון ביתי וספק אינטרנט, וכי היא אינה אחראית לטעות התובעת, שלא ידעה עליה.
הנתבעת ציינה בהגנתה, כי לתובעת חוב משמעותי בספרי הנתבעת, וכי התובעת היא זו שהפרה את התחייבויותיה כלפי הנתבעת.
דיון והכרעה
4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני סבורה שדין התביעה להידחות.
5. התובעת ציינה לפרוטוקול במעמד הדיון כי הטעות לא נבעה ממידע שגוי או מטעה שנמסר לה על ידי נציגי הנתבעת. לדבריה:
"כשאני ביקשתי להעביר את האינטרנט לא ידעתי שיש חיוב נפרד עבור תשתית וחשבתי שהכל עובר לנטויזן. אני לא שאלתי ולא קיבלתי הסבר כי לא ידעתי שיש שני חיובים שונים לתשתית ולספק.
זה נכון שאני טעיתי.
המחיר אחרי שאני עברתי יצא לי כפול."
6. חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע בסעיף 14 שעניינו "טעות":
"(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.
(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.
...
(ד) "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 - בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העיסקה."
לא נטען וכמובן לא הוכח, כי הנתבעת ידעה או היתה צריכה לדעת על הטעות שטעתה בה התובעת. מקל וחומר אין כל טענה או רמיזה כי התובעת הוטעתה בדרך כל שהיא על ידי הנתבעת, אלא שלא ניתן לה מידע, כאשר מידע כזה לא נתבקש.
הטעות שטעתה התובעת
לפי דבריה, היא טעות בכדאיות העסקה, כאשר לאחר העברת שירות האינטרנט לנתבעת, שילמה כפול עבור האינטרנט מאשר קודם כן. אני מקבלת את טענת התובעת כי לו ידעה מראש את העלות הנדרשת עבור קבלת שירות תשתיתאינטרנט, וכן את העלות הנוספת והנפרדת עבור הספק באמצעות הנתבעת - לא היתה מתקשרת בעסקה זו עם הנתבעת.