1. התובע הגיש תביעה זו נגד הנתבעת בדרישה לחייב אותה לשלם לו סך 20,000 ש"ח ולהצדקת תביעה זו מציין התובע, בכתב התביעה, את העובדות הרלוונטיות הבאות:
א. בשנת 2008 זכה התובע במגרש ובעת רכישת המגרש שילם התובע סך של 5,100 ש"ח עבור התקנת ארון חשמל.
לאחר שלוש שנים, קיבל התובע היתר בניה וביום 2.11.08 החל לבנות ואז הגיש בקשה לנתבעת לחברו זמנית ושילם עבור החיבור כנדרש.
ב. עברו למעלה משלושה חודשים וטרם בוצע החיבור לחשמל זמני, למרות פניותיו של התובע, הן פניה פיזית, הן בפניה טלפונית והן במכתב שנשלח באמצעות עו"ד.
ג. בשל אי החיבור הנ"ל, תקוע המצב, משום שאנשי מקצוע אינם יכולים להמשיך בעבודות בניה ללא חשמל וכל יום שעובר עולה כסף לתובע, משום שהוא גר בשכירות ומשלם 3,100 ש"ח לחודש ואף נאלץ לשכור גנראטור לעבודות דחופות.
2. הנתבעת הגישה כתב הגנה מפורט, בו מבקשת היא לדחות את תביעת התובע, הן בשל חוסר יריבות, שכן הגורם הרלוונטי בנדון דנן הינה חברת וקסמן גוברין (נדן) חברה להנדסה בע"מ (להלן:"החברה") הן לגופו של עניין והן לגבי סכום התביעה הבלתי מוכח והבלתי מוצדק, תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות:
א. א) בקיבוץ בו רכש התובע את המגרש, קיימת רשת חשמל פרטית, תת קרקעית, אשר הוקמה על ידי הקיבוץ וביום 16.1.05 נפתחה הזמנה לחיבור חשמל זמני במגרשו של התובע על ידי החברה ובמספר פגישות עם החברה, התחייבה החברה כלפי הנתבעת, שהיא תדאג לפרוק ו/או להסיט את רשת החשמל הפרטית הקיימת במתחם - זאת על מנת שהנתבעת תוכל להתחיל בעבודות התשתית.
ללא פעולה מוקדמת זו של החברה - לא יכולה הייתה הנתבעת להתחיל בביצוע עבודותיה, משום שבמצב כזה עלולה הייתה להיגרם הצלבת רשתות (פרטית ושל הנתבעת) אשר מהווה סכנה בטיחותית חמורה.
ב) לא רק שהחברה הזמינה החיבור הזמני, אלא שהחברה גם שילמה סך של 4,245.07 ש"ח עבור חיבור זה. זאת ועוד, בעת פתיחת ההזמנה, קיבלה החברה נספח הכולל תנאים כללים והוראות כלליות להזמנה המהווה את ההסכם בין מזמין החיבור עם הנתבעת ביחס ללוחות הזמנים ואופן הביצוע והתחייבותה של הנתבעת כלפי הלקוח.
גם התובע קיבל - ככל לקוח אחר- את ההסכם רק בעת שהחליף את שם החברה לשמו של התובע, אך לא הייתה באפשרותה של הנתבעת להיענות לבקשתו, שכן אם הייתה הנתבעת מניחה רשת חשמל חדשה מטעמה, הייתה עלולה להיגרם הצטלבות בין הרשת הפרטית ובין רשת הנתבעת - דבר המהווה סכנה בטיחותית,כאמור לעיל.
ב. א) הנתבעת מאשרת קבלת מכתב מטעם התובע שנכתב באמצעות בא כוחו, אך מציינת, שלאחר קבלת המכתב שוב ערכה פגישות נוספות עם נציגי החברה ועל מנת להיענות לבקשת התובע, הוחלט באישור חריג ביותר ולפנים משורת הדין, שלאחר קבלת אישור של הגורמים התכנוניים והניהולים הבכירים של הנתבעת ובכפוף להתחייבות של החברה, שעליה להסיט הרשת הפרטית בתוך 30 ימים - תוכל הנתבעת להתחיל בביצוע עבודות התשתית והנחת הרשת מטעמה.
ב) הנתבעת מוסיפה בעניין זה, שנכון ליום הגשת כתב ההגנה, נסתיימה העבודה לביצוע חיבור זמני לביתו של התובע והוא אף קיבל הודעה לסור למשרדיה על מנת להזמין בדיקה בטרם יבוצע החיבור הזמני לביתו.
ג. הנתבעת גם מכחישה את גובה הסכום הנתבע על ידי התובע, שכן הסכום נתבע הוא כללי ואין כל הצדקה להעניק לתובע הסכום הנתבע או סכום כלשהו, במיוחד לאור העובדה, שגם אם היה מקבל חיבור זמני, הרי שחיבור זמני זה ממילא נועד אך ורק לצרכי בניה ולא לצרכי מגורים, כך שממילא לא היה רשאי התובע לעבור לגור עד שלא קיבל טופס 4 - "אישור לאספקת חשמל".
3. לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את האמור בכתבי הטענות, בעדויות שהובאו בפני ואת המסמכים שצורפו לכתבי הטענות, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות - זאת מהנימוקים הבאים:
א. התובע הגיש תביעה לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 20,000 ש"ח - סכום שננקב על דרך הסתם, מבלי לפרט בכתב התביעה את המרכיבים את סכום התביעה ומבלי להוכיח אף סכום ממרכיבי הסכום הנ"ל.
תובע אשר מגיש תביעה לבית המשפט, עליו נטל הראיה להוכחת העובדות וכמובן להוכחת הסעד הנדרש ותובע אינו יכול לנקוב בסכום סתמי ומוגזם ולצאת מתוך הנחה, שבית המשפט מעניק סכומים בלתי מוכחים.
ב. א) כפי שעולה ממסמך שצרף התובע לכתב התביעה, הוא שילם ביום 28.2.11 סך של 516.69 ש"ח, כדמי בדיקה, אך אין בחשבונית זו תשלום כלשהו בגין פריט:" התקנת ארון חשמל".
באותו יום, גם הגיש התובע:" הצהרת מזמין לקבלת חיבור זמני לבניה- תשתית קבועה".
יום לפני הגשת הצהרה זו, הגישה גם החברה (ביום 27.2.11) הזמנה לחיבור מבנה, תוך מתן התחייבויות שונות - כפי שמופיעות בגוף הזמנה זו. (ראה הנספחים שצרף התובע לכתב התביעה).