פסק-דין בתיק ת"ק 42472-11-10

מבוא

1 . בפני תביעה להשבת סך- 5,400 ש"ח אשר נמשכו בכספומט מחשבונו של התובע באמצעות שני כרטיסי אשראי אשר הונפקו על ידי הנתבעות ולטענתו נגנבו מביתו .

רקע עובדתי בתמצית

2 . התובע הינו המחזיק של שני כרטיסי אשראי מסוג " ויזה לאומי" ומסוג " מולטי שופרסל", אשר הונפקו באמצעות הנתבעות ( להלן: " כרטיסי האשראי" ) .

ביום 02.01.10 נגנבו , לטענת התובע ,  כרטיסי  האשראי מביתו ובסמוך בוצעו מס' משיכות במזומן ממכשיר כספומט הסמוך למקום מגוריו.

לתובע טענה כי כרטיסי האשראי נגנבו מביתו על ידי מי אשר היתה בת זוגתו במשך כשנה ומחצה  עת במהלך תקופה זו מימן התובע בקביעות חלק מהוצאותיה.

יצוין כי ביום 02.01.10 הגיש התובע תלונה במשטרה בגין פריצה לביתו וגניבת כרטיסי האשראי ולמחרת הוגשה על ידו תלונה נוספת בגין משיכת הכספים מחשבונו כאמור.

ביום 07.01.10 זומן התובע לחקירה בגין חשד לביצוע עבירות של מסירת הודעה כוזבת וניסיון לקבלת דבר במרמה בכך כי מסר בידי בת זוגתו לשעבר את מפתח דירתו על מנת שתיכנס ותיטול את כרטיסי האשראי ותבצע משיכת כספים ולאחר מכן תשמידם.

ביום 02.01.11 הודע לתובע כי נסתיימה החקירה בעניינו וכי הוחלט שלא להעמידו לדין מהסיבה כי  לא נמצאו ראיות מספיקות לצורך כך.

תיק החקירה צולם והעתקי תלונות התובע , חקירתו, והודעת המשטרה בדבר אי העמדתו לדין, צורפו לתיק בית המשפט.

3 . לטענת הנתבעות מסר התובע את כרטיסי האשראי בידי בת זוגתו לשעבר וכן את מספרי הקוד ובכך אפשר לה לבצע משיכת כספים מחשבונו ומכאן כי על תביעתו להידחות.

עוד מציינות הנתבעות כי בעקבות הגשת תלונת התובע למשטרה נבדקו מצלמות האבטחה בכספומט ממנו בוצעה משיכת הכספים ומהן עלה כי  בת זוגתו לשעבר היא זו אשר ביצעה את המשיכה.

לאור האמור לעיל טוענות הנתבעות כי התובע לא עמד בנטל להוכיח "שימוש לרעה" בכרטיסי האשראי במובנו של חוק כרטיסי חיוב ואת אי מעורבותו והסכמתו לנעשה . לחילופין טוענות הנתבעות כי התובע לא עמד בחובתו להקטנת הנזק שכן נמנע מנקיטת אמצעים סבירים למניעת שימוש ע"י אחרים , לא מורשים, כפי שאכן ארע.  

ניתוח משפטי

4 . בעניין שימוש בכרטיסי אשראי , חל חוק כרטיסי חיו, תשמ"ו-1996 ( להלן: " חוק כרטיסי    חיוב" )  הקובע , בין השאר , מחד את מידת האחריות החלה על מנפיק הכרטיס בעת שימוש לרעה בכרטיס ומנגד את כללי ההתנהגות הנדרשים מבעל הכרטיס .

"שימוש לרעה" בכרטיס אשראי מוגדר בסעיף 5(א) לחוק כ- " שימוש בכרטיס חיוב בידי מי שאינו זכאי לכך לפי חוזה כרטיס חיוב בדרך של רכישת נכסים או משיכת כסף ..." .  

סעיף 5 (ג) לחוק כרטיסי אשראי קובע כי בעל הכרטיס לא יהא אחראי לשימוש לרעה אשר נעשה בו לאחר מועד מסירת הודעה על כך למנפיק, כאשר בהתאם לסעיף 5(ד) לחוק לא תחול ההגבלה כאמור במקרה בו מסרו בעל הכרטיס בידי אחר , השימוש לרעה נעשה בידיעתו, או פעל מתוך כוונת מרמה.

5 . במקרה דנן הוטל כאמור לעיל חשד על התובע במסירת מידע כוזב וניסיון לקבלת דבר במרמה אולם הוחלט על סגירת התיק כנגדו בעילה של חוסר ראיות מספיקות להעמדתו לדין.

בענייננו עסקינן בהליך אזרחי עת נטל השכנוע מוטל על התובע ובשונה מהליך הפלילי, הינו מוכרע על פי הטיית כפות המאזניים לצד זה או אחר לאחר שקילת הראיות אשר הוצגו בפני בית המשפט .