פסק-דין בתיק ת"ק 42456-08-10

1.         התובע הינו מרותק לכסא גלגלים וגר בקומה רביעית בבנין בן 7 קומות ובין קומה לקומה מופעלת מעלית של הנתבעת.

            ביום 19.8.10- יום חמישי- התקלקלה המעלית ובעקבות כך הגיעו טכנאים, אך לא תיקנו את התקלה.

            ביום שישי, לקחו הטכנאים חלק מסוים לתיקון ובמקום להביא חלק חלופי ולהשמיש את המעלית כלל לא שבו עד יום שני - 23.8.10.

            התובע מלין על כך, שהאפשרות היחידה שהייתה לו לצאת מהבית היא באמצעות המעלית ובאמצעות עובד זר העובד אצלו, אך בשל השבתת המעלית ובשל מצבו הרפואי והיות והוא לא יכול לנוע בכוחות עצמו - לא יכול היה לצאת ביום חמישי לתחרות ברידג' בה היה אמור להשתתף וכן לא יצא ביום שני לשחק ברידג'.

            בשל האמור לעיל, תובע התובע מהנתבעת, ראשית, לחייב אותה להחזיק חלקים חלופיים על מנת לתקן המעלית במקרה של תקלה ושנית, פיצוי כספי בסך של 10,000 ש"ח בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו בנדון דנן.

2.         א.         הנתבעת טוענת, שלא נפל פגם בהתנהלותה ולתובע לא נגרם כל נזק בעקבות תיקון המעלית וגם לא נגרמה לו עוגמת נפש בגין התיקון.

                        עוד טוענת הנתבעת, שהקריאה לתיקון המעלית הגיעה אליה ביום שישי - 20.8.10- ולא ביום חמישי כנטען על ידי התובע והקריאה הגיעה מוועד הבניין ועם קבלת הקריאה, נשלח טכנאי והגיע למקום תוך 15 דקות. לאחר בדיקת התקלה, מצא

                           הטכנאי, שיש תקלה במנוע דלת פנים+בקר והטכנאי קיבל הוראה לנסות לתקן את החלקים על מנת לחסוך בעלויות החלפת החלקים.

                        ניסיונות התיקון לא צלחו ולכן הוחלט ביום ו', בשעה 15:00 לקחת את החלקים, שהם מנוע ד.פ + בקר ולהביאם לבדיקת המעבדה.

            ב.         רק ביום 22.8.10 התקבלו תוצאות בדיקת המעבדה ובעקבות הבדיקה הוחלט, שאין אפשרות לתקן אלא להחליף החלקים.

                        הנתבעת עדכנה את וועד הבית בעניין זה וגם בעניין העלויות ו-וועד הבית ביקש לחשוב על ההוצאות הכרוכות בכך.

                        לאחר קבלת תשובת וועד הבית, יצא צוות טכנאים ביום א' - 22.8.10 - להתקין החלקים החדשים ובשעות הצהרים של יום א' המעלית תוקנה והייתה שמישה.

3.         לאחר שבחנתי ושקלתי את עדויות הצדדים, את כתבי הטענות ואת המסמכים שהוצגו לבית המשפט, אני מחליט שדין התביעה להידחות - זאת מן הנימוקים הבאים:

            א.         א)         עצם העובדה, שתקלה במעלית המונעת הפעלתה, גורמת אי נוחות לדיירי אותו בניין, קל וחומר שהיא גורמת אי נוחות כפולה לאדם המשתמש בכסא גלגלים והזקוק למעלית - לעלות ולרדת בה.

                                    עם זאת, השאלה היא האם התובע הוכיח התרשלות או רשלנות מנציגי או טכנאי הנתבעת עד כי תעניק לו הזכות לקבל פיצוי על חוסר יכולת להשתמש במעלית.

                        ב)         אכן, יש להצטער על חוסר הנוחות או חוסר אפשרות ניוד של התובע במעלית, אך כפי שהוברר בפני, אין מקום לפצות את התובע, משום שעילת התביעה העיקרית לא הוכחה - והיא הזנחת הנתבעת, שיהוי מכוון בתיקון המעלית או "משיכת" זמן בלתי מוצדק.

            ב.         א)         התובע לא הוכיח שנגרם לו נזק כלשהו - נזק בר פיצוי- בשל תיקון המעלית. התובע גם לא הוכיח, שבפועל אכן לא הגיע לתחרות הברידג' או שלא יכול היה לשחק ברידג' באותם ימים שהמעלית לא פעלה.

                                    זאת ועוד, התובע העיד שהוא נעזר בעובד זר ולא הוכח שאותו עובד זר לא סייע לו לצאת מהבית באותם ימים שהמעלית לא פעלה.

                        ב)         התובע תבע סכום מוגזם ביותר של 10,000 ש"ח, כאשר התובע עצמו לא ידע להסביר מדוע וכיצד הגיע לסכום זה ונראה לי, שתוך כדי דיון הגיע גם התובע, בהגינותו, למסקנה שסכום הפיצוי הנתבע על ידו הוא מוגזם, שכן בעדותו בבית המשפט אמר התובע כך:" זה לא ממש 10,000 ש"ח. זה רק בשביל להוכיח לבית המשפט שאני לא הצלחתי לצאת מהבית" (עמ' 3 לפ', ש' 13- 14).