בתאריך 29.6.11, בשעה 16:00 לערך, בצומת מת"מ שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידי גרושתו - הגב' עפרה רוזיצקי (להלן: "הנהגת") ובין רכב הנתבע 2 הנהוג על ידו (להלן: "הנתבע") והמבוטח על ידי הנתבעת 1.
התאונה התרחשה בצומת, כאשר התובעת מגיעה אל הצומת מכיוון כללי צפון, הוא כיוון חיפה, נוסעת בנתיב הימני מבין שני נתיבים המכוונים לנסיעה שמאלה ופונה שמאלה לכיוון קניון חיפה ולעליה שברח' פרויד ואילו הנתבע מגיע לצומת מכיוון כללי דרום, הוא כיוון טירת הכרמל, נוסע בנתיב הימני ומבקש להמשיך ולנסוע ישר.
לטענת הנהגת, בהגיעה לצומת, דלק ברמזור כיוון נסיעתה אור אדום והיא עצרה את רכבה, רכב ראשון לפני קו העצירה, והמתינה לחילופי האור ברמזור.
משזה התחלף לירוק, החלה בנסיעה, תוך פניה שמאלה ולפתע, לקראת סיום נסיעתה בצומת, הבחינה ברכב הנתבע המגיע מימינה במהירות גדולה ופוגע בפינה הקדמית ימנית של רכבה.
כתוצאה מעוצמת המכה, קיבל רכבה של הנהגת תפנית.
לטענת הנתבע, הגיע לצומת מכיוון טירת הכרמל, כאשר הינו רואה את האור הירוק דולק ברמזור כיוון נסיעתו והמשיך בנסיעה רצופה קדימה.
רק עם כניסתו לצומת, הבחין ברכב הנהגת ובלם את רכבו, תוך סטיה ימינה, אך לא הצליח למנוע את התאונה והפינה קדמית שמאלית של רכבו פגעה בפינה הקדמית ימנית של רכב התובע.
שני הנהגים העידו בביהמ"ש על אשר התרחש בתאונה לגירסתם.
לביהמ"ש אף הוגשו עותקי תיק החקירה המשטרתי, תוכנית הרמזורים בצומת ותצלומי הצומת.
על בסיס מכלול הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, הנני קובעת כי התאונה התרחשה באורח המתואר על ידי הנהגת, כאשר נתתי אף אמון מלא בדברי עדותה.
הנני קובעת כי הוכח שהנהגת, שהיתה במצב של עצירה, החלה נסיעתה אל תוך הצומת בפניה שמאלה, מהנתיב הימני הקיצוני המיועד לפניה שמאלה וזאת כאשר האור האדום שדלק ברמזור כיוון נסיעתה התחלף לירוק.
הנני קובעת כי הנתבע הגיע לצומת בנסיעה רצופה, חלף על פני קו העצירה שלפני הכניסה לצומת כיוון נסיעתו ונכנס לצומת, כאשר האור ברמזור דלק כבר באדום.
הנני קובעת כי הוכח שבעת שדולק אור אדום ברמזור כיוון נסיעת הנהגת, דולק אור ירוק בכיוון נסיעת הנתבע.
משהאור הירוק בכיוון נסיעת הנתבע הופך לאדום, נדלק ברמזור כיוון נסיעת הנהגת אור ירוק.
לקביעתי, הוכח כי הנתבע לא בדק את מצב האור ברמזור כיוון נסיעתו טרם כניסתו לצומת ולא הבחין כי התחלף לאדום וכי עליו לעצור וזאת בקביעה המיטיבה עם הנתבע.
בעדותו בביהמ"ש לא הצליח הנתבע למסור גירסה אחידה לעניין המרחק ממנו ראה לראשונה את אורות הרמזור בכיוון נסיעתו.
למרות שעולה ששדה הראיה שלו אל הצומת והרמזור פתוח למרחק רב - מעיד הנתבע כי לא ראה את האור ברמזור אלא כשהיה כבר קרוב אליו, כשהינו נוסע בנסיעה רצופה.
ברם, מהודעתו במשטרה שנמסרה על ידו לחוקר המשטרה ביום 30.6.11, למחרת התאונה, בתשובה לשאלת החוקר האם ראה מה היה מצב האור ברמזור בעת שעבר את קו העצירה, משיב הנתבע:
"אני לא שמתי לב לזה. בפעם האחרונה שאני הסתכלתי על הרמזור בכיוון נסיעתי כשרכבי היה במרחק של 15 מ' לפני כניסה לצומת וראיתי ברמזור בכיוון נסיעתי ישר אור ירוק" (ש' 21-22 להודעה).
אולם, בתחילת מסירת הודעתו, לפני השלב של השאלות, מוסר הנתבע כי:
"כשרכבי היה במרחק כ-15 מ' לפני כניסה לצומת, ראיתי ברמזור בכיוון נסיעתי ישר אור ירוק. התחלתי להיכנס לצומת בנסיעה רצופה" (ש' 7-8 להודעה).