ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עפולה
|
41847-09-11
10/05/2012
|
בפני השופט:
תמר נסים שי
|
| - נגד - |
התובע:
יצחק אברהם
|
הנתבע:
אמנון בוים
|
| פסק-דין |
עניינו של פסק דין זה בתביעה כספית בגין התקשרות אשר לא יצאה לפועל ואשר על פי הטענה הסבה לתובע נזקים.
טענות התובע
:
התובע מנהל ובעלים של רשת בתי ספר לנהיגה בשם "איציק אברהם". הנתבע הינו מורה לנהיגה, אשר התקשר עם התובע לצורך העסקתו כמורה בבית הספר.
לטענת התובע, התקשרות זו נבעה מאולטימאטום של משרד הרישוי, במסגרתו נקבע כי עד ליום 15.7.11 חייבים כל מורי הנהיגה ביוקנעם לפעול במסגרת בית ספר לנהיגה.
הנתבע, כך נטען, פנה למשרד הרישוי בבקשה לקבל מבחנים מעשיים, אך בקשתו נענתה בשלילה מהסיבה שלא נרשם במסגרת בית ספר. נוכח העובדה שהתובע הוא בית הספר היחידי ביקנעם, מיהר ופנה הנתבע לתובע על מנת להירשם כמורה בבית הספר.
בין הצדדים הוסכם בעל פה כי הנתבע יעבוד ברשות התובע כמורה לנהיגה לתקופה של שנה, כאשר הנתבע מתנהל מול התלמידים שיובאו על ידו. בין הצדדים לא יתקיימו יחסי עובד ומעביד, והנתבע ישלם לתובע סך של 250 ש"ח לחודש למשך שנה וסך של 133 ש"ח עבור כל טסט פנימי.
לתביעה צורף עותק הסכם לדוגמא שנחתם מול מורה אחר.
נוכח הסיכום, פנה הנתבע למשרד הרישוי עם מסמכים שניתנו לו על ידי בית הספר המאשרים את הצטרפותו לבית הספר, נרשם במשרד הרישוי כדין ובגין כך אושרו לנתבע מבחנים מעשיים.
תקופה קצרה לאחר מכן פנה התובע לנתבע בכדי להסדיר את התשלום, אך להפתעתו גילה כי הנתבע מתנער מכל קשר עם בית הספר וכי אינו מעוניין לעבוד עמו. בנסיבות העניין, ברור שהנתבע עשה "תרגיל" כדי להציל את המבחנים המעשיים שלו.
התובע מציין כי בתכנון בית הספר (השכרת חדרים, מבחנים מעשיים) נלקחות בחשבון התקשרויות עם מורים כדוגמת הנתבע, שכן אלה נחשבים כמקור הכנסה נוסף.
לאור הפרת ההסכם הוסב לתובע נזק בשיעור 1,000 ש"ח וכן נגרמה לו אובדן הכנסה בשיעור 9,384 ש"ח.
בסך הכל העמיד התובע את תביעתו על סך של 10,384 ש"ח.
ואלה טענות הנתבע
:
הנתבע מכחיש את האמור בתביעה.
לדבריו, פנה באמצעות חברו לבית הספר והתעניין באפשרות להירשם שם כמורה לנהיגה.
יחד עם זאת, מעולם לא נרשם כמורה לנהיגה בבית הספר ולא חתם על הסכם כלשהו עם התובע.
הנתבע הינו מורה לנהיגה בבית ספר לנהיגה בקריות מזה 10 שנים, ודרישת משרד הרישוי לפיה מורי נהיגה מיוקנעם חייבים לפעול עד ליום 15.7.11 במסגרת בתי ספר לנהיגה, דרישה מוכחשת כשלעצמה, לא הייתה רלוונטית מבחינת הנתבע.
הנתבע מפנה להוראת תקנה 250 א' לתקנות התעבורה תשכ"א-1961, הקובעת מפורשות כי לא ניתן להורות נהיגה אלא במסגרת בית ספר בעל רישיון בתוקף.
לטענתו, מס' חודשים בטרם הגשת התביעה, התעניינו הוא וחברו מר אושרי גבאי באפשרות העברת פעילותם ליקנעם בשל מקום מגוריהם הסמוך ועל מנת להימנע מנסיעה בפקקים עד לקריות. חברו של הנתבע פנה לתובע לברר את עלות הרישום בבית הספר כמורים והעלות הובהרה לו. עוד הובהר כי התשלום יגבה רק מהחודש שבו יחלו בלימוד הנהיגה.