1. בפני תביעה לסעד כספי בסך כולל של 4,600 ש"ח. בתביעה נטען כי סכומים אלו שולמו על ידי התובעת לנתבעת וכעת נדרשת השבתם.
2.
לטענת התובעת, ר.א (להלן- "
התובעת"), ביום 20.1.2011 ניגשה אל הנתבעת, עו"ד י.א (להלן- "
התובעת") וביקשה הימנה לייצג אותה ולהגיש עבורה בקשה למינוי אפוטרופוס וצו מניעה זמני. עד יום הגשת התביעה טרם הוגשו הבקשות האמורות. הנתבעת גבתה מהתובעת את הסכומים הבאים: 1,750 ש"ח במזומן וכן 200 $ במזומן גם כן ובנוסף סך של 2,050 ש"ח בגין הוצאות אגרה. נוכח העדר פעולה מצד הנתבעת נתבעים הסכומים האמורים בחזרה בסך כולל של 4,600 ש"ח. התובעת צירפה לכתב תביעתה אסמכתאות בדבר ביצוע התשלומים הנטענים לנתבעת.
3.
לטענת הנתבעת, ביום 17.1.11 התובעת התקשרה עימה בהסכם למתן שירותים משפטיים, לפיו על הנתבעת היה להגיש בקשות למינוי אפוטרופוס ולצווי מניעה בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. לטענת הנתבעת, ההתקשרות ארכה כ- 10 חודשים, כאשר במהלך תקופה זו הייתה מפתיעה עותה התובעת בביקורי פתע, בשיחות טלפון מאנגליה ולעיתים הייתה מנתקת כל קשר עימה (סע' 7 בכתב ההגנה). טוענת הנתבעת כי הבקשות האמורות לא הוגשו נוכח זאת שהתובעת מיאנה לשהות בישראל משך תקופה ממושכת חרף שהיא דרשה זאת הימנה. הנתבעת טוענת כי היא מוכנה למלא אחר חלקה בהסכם בכפוף להתחייבות התובעת לשהות בישראל כאמור וכן לתשלום מלוא שכר טרחתה, 15,000 ש"ח. עוד טוענת הנתבעת כי הבקשות, מוכנות להגשה ואף צירפה העתקן לכתב הגנתה. עוד טוענת כי היא קיימה שיחות טלפון ונפגשה עם גורמים שונים על מנת לזרז את הטיפול בעניינה של התובעת. עוד טענה הנתבעת כי נוסף על האמור לעיל היא ערכה צוואה במהלך חודש מרץ עבור אימה של התובעת.
4. בדיון שהתקיים בפני ביום 23.1.13 נשמעו עדויות הצדדים, מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה, מטעם הנתבעת העידה הנתבעת בעצמה. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.
דיון
:
5. ממכלול הראיות שהונח בפני בית המשפט ולאחר ששקלתי טענות הצדדים הנני סבורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, כדלקמן:
6.
ההסכם בין הצדדים
:
אין חולק בין הצדדים כי עבור התמורה לה זכאית הנתבעת, על הנתבעת היה להגיש עבורה בקשה למינוי אפוטרופוס וכן צו מניעה.
טוענת הנתבעת כי בגין כך זכאית הייתה לסך כולל של 15,000 ש"ח כפי שעולה מהסכם שכר הטרחה שצורף על ידי הנתבעת לכתב הגנתה. טענה זו לא נסתרה על ידי התובעת, הגם שהעלתה טענה כאילו חתימתה על הסכם זה זוייפה וכי היא אף הגישה תלונה במשטרה בגין כך (פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 4 - 5; ת/1) יוער כי עיון במוצג ת/1 מעלה כי התלונה הוגשה ביום 21.1.13 קרי יומיים עובר לדיון שהתקיים בפני, בעוד שההסכם נושא תאריך 17.1.11, קרי בחלוף למעלה משנתיים מעת שנכרת והרי הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי חתימתה זויפה כנטען על ידה.
7.
ביטול ההסכם בין הצדדים
:
אין חולק בין הצדדים כי הנתבעת לא מילאה אחר כל התחייבויותיה כלפי התובעת. ר' למשל פרוטוקול הדיון בעמ' 2 ש' 16 - 17. מנגד, נדמה כי התובעת אף היא לא מילאה אחר התחייבויותיה כלפי הנתבעת. מעיון בהסכם שכר הטרחה עולה כי על התובעת היה לשלם לנתבעת סך כולל של 15,000 ש"ח בעוד שהתובעת עצמה מודה כי שילמה רק 4,600 ש"ח. ללמדך כי איש מהצדדים לא מילא אחר חלקו בהסכם. כמו כן, ביום 2.3.11 מסרה הנתבעת לתובעת הודעה בדבר ביטול ההסכם בין הצדדים והפסקת השירותים המשפטיים שניתנו לתובעת (ר' נספחי כתב ההגנה, (להלן- "
הודעת הביטול")) ואולם לא ניתן להתעלם מכך שצורפה לכתב התביעה חשבונית בה נכתב כי שולם לנתבעת הסכום של 2,050 ש"ח וכי זו נושאת תאריך 10.3.11 קרי לאחר מסירת הודעת הביטול הנטענת. בין כה ובין כה, אין כל מחלוקת שהנתבעת לא ביצעה את התחייבויותיה כלפי הנתבעת כאמור לעיל. הצדדים שניהם אוחזים בדעה אחת כי יש להורות על ביטול ההסכם ביניהם.
8.
התמורה ששולמה
:
טרם ייקבע הסכום אותו יש להשיב אם בכלל, הרי שיש לקבוע מה הסכום ששולם על ידי התובעת לנתבעת:
מעיון בכתב התביעה ובנספח שצורף לו עולה, כמפורט לעיל שסך התמורה ששולמה על ידי התובעת לנתבעת הינה 3,800 ש"ח וכן 200$. והרי סכומים אלו מופיעים, האחד - 2,050 בחשבונית מטעם הנתבעת, והשני 1,750 ש"ח ו- 200$ במסמך הנושא חתימת וחותמת הנתבעת.
בדיון שהתקיים בפני, טענה הנתבעת כי התמורה ששולמה לה עמדה על סך של 3,800 ש"ח (פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 24 - 25). ודוק- הנתבעת לא עמדה בנטל לסתור טענת התובעת באשר לסך של 200$. זאת ועוד, עיון במכתב הנושא תאריך 2.3.11 מעלה כי במועד זה נמסרה לתובעת על ידי הנתבעת הודעה בדבר הפסקת הטיפול המשפטי בעניינה וכן נמסר: "
הנני להודיעך כי את התשלום החלקי אשר שולם על ידך ע"ס 2,150 ש"ח, הינו עבור הוצאות משפטיות, יעוץ משפטי אשר קיבלת מה"מ מס' פעמים, שעות עבודה להכנת הבקשות + התצהירים, וזאת מיום הטיפול ועד הפסקתו" (ר' נספחי כתב ההגנה).
נוכח סתירות אלו שעלו בגרסת הנתבעת הנני סבורה כי סך כלל התמורה ששולמה על ידי התובעת לנתבעת עומדת כנטען על ידי התובעת במסגרת כתב התביעה בסך של 3,800 ש"ח וכן 200$ ובסה"כ, 4,600 ש"ח.
9.
השבה
:
מעיון בכתב התביעה עולה כי התובעת חפצה להורות על ביטול ההסכם כאשר הסעד המבוקש על ידה הינו מסוג של השבה. כידוע, על פי דיני החוזים, אחד מהסעדים בגין ביטול ההסכם הוא השבה. ר' הוראות סעיף 9 בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א - 1970: "
(א) משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה הייתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך. (ב) בוטל החוזה בחלקו, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על מה שהצדדים קיבלו על פי אותו חלק".
מעיון בהסכם שכר הטרחה עולה כי התמורה הינה בגין: "
בקשה למינוי אפוטרופוס בעניין אמא ... צו מניעה זמני נגד האפוטרופוס הנוכח והאחים, וצו מניעה קבוע בלבד- הבקשות יוגשו בבית משפט לענייני משפחה בעל הסמכות העניינית והמקומית - הטיפול לא כולל ערעור". ואולם- הנתבעת לא עשתה את שמפורט בהסכם שכר הטרחה כפי שהיא אף מודה בכך הלכה למעשה, כמפורט לעיל.