ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריית גת
|
35265-06-11
29/07/2012
|
בפני השופט:
הבכירה רובין לביא
|
| - נגד - |
התובע:
1. אוסנת בוכריס 2.חברת IDI לביטוח בע"מ
|
הנתבע:
1. רחמים חדד
2. אלבר ציי רכב {ר.צ.} בע"מ
|
| פסק-דין |
התביעה של אוסנת בוכריס (להלן: "אוסנת") הוגשה לתשלום סכום של 29,285 ש"ח והחזר אגרה. לטענתה, ביום 11.1.11 בערב נהג הנתבע ברכב שברולט השייך לנתבעת ברשלנות ובעת שהיא נהגה רכבה לתוך הצומת בהידלק האור הירוק, הוא נכנס לצומת מימינה באור האדום, פגע ברכבה וגרם לנזק של 25,690 ש"ח. כמו כן תובעת שכ"ט שמאי בשווי 1,508 ש"ח, ירידת ערך של 2,127 ש"ח וכן טרחה ועוגמת נפש בסך 500 ש"ח.
התביעה שכנגד הינה לתשלום סכום של 21,906 ש"ח והפרשי הצמדה מיום גרימת הנזק, בטענה, כי היא זו שנכנסה לצומת באור אדום בעוד הנתבע רחמים חדד נכנס לצומת באור הירוק . הוא טוען שנכנסה לצומת משמאלו ופגעה בחלק האחורי של רכבו.
בתאריך 12.5.03 העידה התובעת שבכיוון נסיעתה דלק האור האדום ולכן עצרה והמתינה שיתחלף לירוק וכשהתחלף היא התבוננה ימינה ושמאלה ווידאה שאין רכב מתקרב והחלה בנסיעה איטית. לפתע הגיח רכב הנתבע מימין לה והיא פגעה עם חזית רכבה בדופן השמאלית של רכבו. לדבריה, כלי רכב נוספים שהיו בכיוון נסיעתו עצרו באדום, והוא היחיד שהמשיך בנסיעה. עדים לתאונה הם בתה שישבה עימה ברכב ורוני אלבז איש שב"ס שהיה עד ראיה. לאחר התאונה היא רצה אל הנתבע וצעקה עליו וגילתה שאיבד את מכשיר הטלפון שלו, ולכן סבורה כי שוחח בטלפון בעת הנהיגה.
הנתבע העיד כי בצומת קודם דלק אור אדום ועצר. היה בנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים שנועדו לנסיעה ישר. מימין לו היה רכב שאף הוא היה בנסיעה. היה בנסיעה רצופה ובכיוון נסיעתו דלק האור הירוק.
הדיון נדחה כדי לאפשר לתובעת לזמן עדיה ולנתבע לשלוח הודעת צד ג'.
בדיון ביום 17.5.12 העיד רוני אלבז: לדבריו, לא מכיר את התובעת אך בתה לומדת עם בתו. באותו מועד הוא הגיע מכיוון באר שבע ועצר באור אדום. הבחין ברכב בנסיעה איטית מימין, וממול מכיוון שדרות לבאר שבע זיהה רכב נוסע מהר בנתיב הימני שלו והבין כי תתרחש תאונה, כפי שאכן קרה.
לגבי מופע הרמזור, למעט האדום בכיוון שלו, יכול רק לומר שבכיוון הנגדי עמדו שני כלי רכב: אחד היה בעמידה בנתיב השמאלי המיועד לפניה שמאלה לבית הגדי והשני עמד בנתיב לנסיעה ישר.
לא זוכר אם יש שני רמזורים נפרדים לבאים ממול.
לאחר התאונה, המתין לירוק, עשה פרסה ונסע אליהם כדי לבדוק אם יש נפגעים.
לא יכול להיות שהנתבע נסע כטענתו בנתיב השמאלי.
ראה את אוסנת נכנסת לצומת במהירות מאוד איטית ולא יכול לומר אם הייתה לפני כן בעמידה שכן לא שם ליבו לכלי הרכב לפני כן.
הנתבע לא עצר לאחר התאונה אלא המשיך לטרמפיאדה.
בתאריך 9.7.12 לאחר שהוגשה תביעה שכנגד וצורפה כנתבעת שכנגד חברת הביטוח של התובעת, נשמעה עדות בתה, שי בוכריס, על כך שעצרו באור אדום וכשהתחלף לירוק נסעו לאט לתוך הצומת כדי להמשיך ישר. שאר כלי הרכב עמדו. הנתבע הגיע מצד ימין והמשיך ישר. לא יכלו לעצור ופגעו בו.
עדות אוסנת אמינה עליי ונתמכה בעדויות העד רוני אלבז וביתה.
מעדויות אלה עולה בבירור, כי היא נעצרה בטרם כניסתה לצומת בשל הידלק האור האדום ורק בהידלק האור הירוק החלה בנסיעה איטית לתוך הצומת. מאידך גיסא, הנתבע עומד על כך שהיה בנסיעה רצופה וכי עדיין דלק בכיוון נסיעתו האור הירוק. יצויין כי בדיווח שלו לחברת הביטוח לא ציין,כי נסע בירוק וגם בעדותו בבימ"ש לא העיד כי היא אשמה.
הואיל ולא נטען כי הרמזורים לא פעלו, לא יעלה על הדעת, כי בעת שנדלק ירוק בכיוון נסיעת בוכריס עדיין דלק הירוק בכיוון נסיעת חדד ומכאן, כי היה בכוונתו "לגנוב רמזור", או שלא שם ליבו לדרך ולצבע ברמזור.
לא רק זאת, אלא מעדות אסנת ועד הראיה אלבז, עולה כי בכיוון נסיעתו היה רכב נוסף שעמד בנתיב לנסיעה ישר, דבר המחזק הטענה כי האור ברמזור בכיוון נסיעתו היה אכן אדום.
לא ברור לי לבטח באיזה משני הנתיבים המיועדים לנסיעה ישר, נסע הנתבע , רחמים חדד, אך לא מצאתי לייחס לכך חשיבות. הוא טוען שהיה בנתיב השמאלי מתוך השניים וכי מימין לו היה בנסיעה רכב נוסף, אך אין עדות לכך, מה עוד שאילו היה רכב נוסף בנסיעה, סביר להניח שאף הוא היה מעורב באירוע.
אולם, יש לזכור כי אור ירוק ברמזור לא מקנה חסינות בפני תאונות ולכן גם בהידלק האור הירוק ברמזור, קיימת חובת זהירות להימנע מלהיכנס לצומת מבלי להבטיח תחילה שאין כלי רכב המתקרבים במהירות לצומת , ואשר ייתכן ונהגיהם מתרשלים וייכנסו לכן לצומת באור האדום. במקרה זה עד הראיה, רוני אלבז הבחין בכלי הרכב הנכנסים לצומת, בעוד בוכריס לא הבחינה ברכב אלא כשהיה מאוחר מידי ולכן לא יכולה הייתה למנוע התאונה. לכן, אף שקיבלתי את גרסת אוסנת, לא מצאתי לפצותה בגין כל נזקיה ומסיבה זו אף מצאתי לחייבה בחלק מנזקי הנתבע / התובע שכנגד.