1. זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקים שלטענת התובע נגרמו לו עקב כך שבמסגרת חבילת נופש שהזמין מן הנתבעת, סופק לו חדר במלון שאינו ברמה שהוצגה לו בעת ההזמנה.
2. לטענת התובע הזמינו הוא ואשתו חבילת נופש באי כרתים באמצעות הנתבעת (להלן: "
הסוכנות"). חבילת הנופש כללה שהיה במלון "HERSONISOOS PALACE" (להלן:
"המלון") לתקופה שבין 27.8.12 - 31.8.12, טיסות, העברות למלון ושהות במלון בתנאי חצי פנסיון. בעת ההזמנה הציגה בפניו עובדת הסוכנות את המלון כמלון הנמצא במרכז העיירה, סמוך לחוף הים, והכולל את כל השירותים הנלווים למלון ברמה של חמישה כוכבים.
עם הגיעם למלון התברר להם כי המלון אינו עומד בסטנדרטים של מלונות חמישה כוכבים: מערכת מיזוג האוויר בחדר הייתה איטית וחלשה, החדר היה ישן והיו סדקים בקירות, בחדר האמבטיה היו חלקי בטון חשופים, האמבטיה הייתה חלודה וקטנה עד כי לא ניתן היה לדרוך בה לרוחבה, מזרון המיטה היה קשה ולא נוח, הארון בחדר היה ללא מדפים ולא אפשר אחסון הבגדים בו, לא סופקו מים לשתיה בארוחת הערב במלון (מלבד מים מינראליים שעבורם נגבה תשלום), ובריכות המלון הופעלו ללא מצילים. התובע צרף לכתב התביעה תמונות של חדר המלון שבו שהו.
בתביעתו תובע התובע פיצוי בסך 6,666 ש"ח - 4,666 ש"ח עלות החבילה, ו-2,000 ש"ח פיצוי בגין עוגמת נפש.
3. לטענת הסוכנות, בהתאם לתנאיה אין היא אחראית לתקינותו של המלון ולחלוקת החדרים. הסוכנות הינה מתווכת בשירותי התיירות בין הלקוח לבין ספק החבילה, אין לה, ולא יכולה להיות לה, שליטה על תנאי המלון. משביצעה את ההזמנה בהתאם לבקשת התובע וקיבלה את אישורו להזמנה, יצאה ידי חובתה. הסוכנות מוסיפה כי מסרה לתובע את מלוא המידע שהועבר לה מספק החבילה, הוא הצד השלישי.
הסוכנות אף הגישה הודעה לצד שלישי נגד החברה שסיפקה את חבילת הנופש (להלן: "
הספק").
4. לטענת הספק הוא העביר לסוכנות נתונים שלפיהם המלון הינו ברמה של ארבעה כוכבים ולא ברמה של חמישה כוכבים. לספק אין שליטה אם נמסר מידע שגוי לתובע על ידי הסוכנות, מה גם שמלונות ביוון נופלים ברמתם ממלונות בדירוג זהה במדינות אחרות, והדבר ידועה היטב לסוכנות. יש להניח שהתובע התאכזב מרמת המלון לעומת רמת המלון שציפה לקבל לאור מה שנאמר לו בעת ההזמנה.
הספק מוסיף ומציין כי אין לו שליטה על חלוקת החדרים במלון וככל שהאירועים הנטענים אכן התרחשו, מדובר בתקלות בלתי צפויות אשר אינן בשליטתו ואינן באחריותו.
5. הסוכנות והספק טוענים כי לתובע אשם תורם בשיעור מכריע מאחר שנמנע בעת שהותו במלון מלפנות אל הסוכנות בארץ או אל נציג של הספק במקום, ועל כן נמנע מהם לטפל בתלונותיו בזמן אמת.
במהלך עדותו התבקש התובע להתייחס לטענה זו. התובע אישר כי לא פנה לסוכנות או לספק בעת שהותו בחו"ל. לדבריו פנה לקבלה במלון וביקש כי חדרו יוחלף באחר, שכן התברר לו כי קיימים חדרים מפוארים יותר המוקצים לתיירים ממדינות אחרות, אך נאמר לו כי אין במלון חדרים פנויים. לדבריו לא פנה לסוכנות או לספק מאחר שלא רצה במהלך הנופש לעסוק בהחלפת בתי מלון.
6. בת.א. (מחוזי י-ם) 165/88
דהן ואח' נ' רפאל (21.5.02) התייחס בית המשפט לגבולות אחריותו של סוכן נסיעות בין היתר בנושא של בחירת מלון. בית המשפט קבע:
"הנתבע הוא סוכן נסיעות. אני מוכן "להדביק" לו תואר נוסף המיטיב עם התובעים, הוא התואר של מארגן הטיול. בתור שכזה, מוטל עליו לבחור את השרותים ושאר האמצעים הדרושים כדי שהטיול יקוים במועדים עליהם התחיב, וברמה עליה התחיב. משבחר בשרותים, ואם בחר בהם במיומנות ראויה, אין הוא אחראי לשיבושים שחלו, אם חלו, ושאותם לא ניתן היה ולא צריך היה לצפות. כך למשל, וכדי לסבר את האוזן, סוכן המבטיח מלון בדרגה ראשונה לקבוצת מטילים, ובוחר במלון המלך דוד בירושלים, יוצא ידי חובתו; אפילו יתברר שחדר מסוים במלון, או המלון כולו בתקופה מסוימת, היו מלוכלכים, ללא אחזקה נאותה והיו בו שרותים נחותים. כל עוד לא היתה סיבה לסוכן או למארגן לדעת או לצפות כי זהו המצב במלון, אין לבוא אליו בטענות על הרמה הירודה במלון, זאת נוכח המוניטין הכללי שיש למלון המלך דוד".
7. במקרה זה טען התובע כי בעת ההזמנה הוצג לו המלון שהוזמן כמלון ברמה של חמישה כוכבים. טענה זו לא נסתרה על ידי הסוכנות. אף טענת הספק כי לסוכנות ידוע מניסיונה שמלון ביוון נופל ברמתו ממלון באותו דירוג במדינות אחרות, לא נסתרה. מכאן המסקנה כי הסוכנות לא עמדה בחובתה לפעול במיומנות הראויה ולספק לתובע מלון ברמה שהוצגה לו. מכאן אחריות הסוכנות לפצות את התובע בגין נזקיו.
8. האם זכאית הסוכנות לשיפוי או להשתתפות מהספק כנטען בהודעה לצד שלישי? מעיון במידע שהעביר הספק לסוכנות אודות המלון (נספח א' לכתב ההגנה להודעה לצד שלישי) עולה כי המלון תואר על ידי הספק כ"מלון 4 כוכבים ששופץ לאחרונה. ... ". תיאור זה יוצר רושם בקרב מקבלו, כי מי שיזמין חדר במלון יקבל חדר משופץ, ובודאי לא חדר כפי שקיבל התובע. על כן אני קובעת כי הספק חייב לפצות את הסוכנות במחצית מן הסכום שבו עליה לפצות את התובע.
9. נותר לקבוע את שיעור נזקיו של התובע. התובע עתר לפיצויו בסכום עלות חבילת הנופש, 4,666 ש"ח, ולפיצוי בסך 2,000 ש"ח בגין עגמת הנפש שנגרמה לו.
10. בהתאם לפסיקה יש לבחון אם האירועים נשוא התביעה מהווים קריסה מוחלטת של החופשה שהזמינו התובע ורעייתו, כך שמגיעה להם השבה מלאה בתוספת פיצוי על עוגמת נפש, או שמא מגיע להם פיצוי חלקי, המבטא את אובדן ההנאה מחד והסבל מאידך, שנגרמו להם בהשוואה להנאה שלה ציפו מלכתחילה (ראה: ת.א. (ירושלים) 2579/02
חן נ' אופיר טורס בע"מ (30.6.04)).
11. במקרה זה לא התרשמתי כי רמתו של המלון גרמה לקריסה מוחלטת של החופשה. חבילת הנופש כללה, בנוסף על השהות במלון, גם טיסות והעברות, אשר אין ספק כי התובע נהנה מהן, כמו גם מהחופשה עצמה בעיירת הקיט הסמוכה לחוף הים. עובדה היא כי התובע העדיף להמשיך בנופש באותו מלון ולא לפנות לסוכנות על מנת שימצא לו חדר במלון טוב יותר. הנאתו של התובע מהחופשה נפגמה במידת מה בשל רמתם של המלון ושל החדר שהוקצה לו, אך היא לא נמנעה לחלוטין.
12. זאת ועוד: מחובתו של התובע להקטין את נזקיו נובעת חובה, אם אומנם נזקיו הינם בסכום כה משמעותי העולה על שווי החבילה עצמה, לפנות לסוכנות בתלונה בזמן אמת, על מנת ליתן לה הזדמנות לאתר עבורו פתרון הולם, אף אם הדבר כרוך באי נוחות של מעבר מלון, אשר ללא ספק נופלת בהרבה מנזק שערכו עולה על עלות החבילה כולה.
13. בהביאי בחשבון שיקולים אלה, אני אומדת את נזקיו של התובע בסכום של 1,000 ש"ח נכון להיום.