1. בשנת 2009, רכש התובע מן הנתבעת מכשיר טלפון מסוג בלקברי (להלן - המכשיר או מכשיר הטלפון).
2. על פי כתב התביעה, בחודש יולי 2012, נחתם הסכם בין התובע לבין הנתבעת, המסדיר את יחסיהם בכל הנוגע לשירותי הרט"ן (רדיו וטלפון). במאמר מוסגר, יש לציין כי ההסכם האמור שצורף, כנספח ג' לכתב התביעה, איננו חתום על ידי אף אחד מן הצדדים.
3. התובע מפנה לכך, שבמסגרת הסכם זה, התחייבה הנתבעת ליתן שירותי תיקון למכשיר.
4. אין מחלוקת בין הצדדים, כי בחודש דצמבר 2012, נזקק מכשיר הטלפון לתיקון וכי לצורך ביצוע התיקון, נמסר המכשיר לידי הנתבעת. עוד מסכימים הצדדים, כי בד בבד עם מסירת המכשיר לתיקון, קיבל התובע מכשיר טלפון נייד חלופי.
5. השתלשלות הארועים, לאחר מסירתו של המכשיר לתיקון אצל הנתבעת, מתוארת באופן שונה על ידי כל אחד מן הצדדים.
6. התובע טוען כי כאשר זומן לקבל את המכשיר בגמר התיקון, נמסר לו מכשיר שאינו ניתן להפעלה. באותו מעמד, מוסיף התובע וטוען, התחייב נציג הנתבעת לספק לו מכשיר אחר, באמצעות שליח. מכשיר הטלפון המקולקל נותר בידי התובע וכך גם המכשיר החלופי.
7. לדברי התובע, כעבור יומיים, הגיע שליח מטעם הנתבעת, אך גם את המכשיר החדש לא ניתן היה להפעיל ואשת התובע סירבה לקבלו.
8. התובע מוסיף, כי ניסיונותיו לתאם מועד חדש להעברת מכשיר תקין נפלו על "אוזניים ערלות". לטענת התובע, נמנעה הנתבעת להשיב למכתביו אשר נשלחו ביום 26.12.12 וביום 9.1.13.
9. כאן מגיעים אנו ללב טענתו של התובע. לדברי התובע, כאשר נואש מהתנהגותה של הנתבעת, ולאחר שהנתבעת נמנעה מלהשיב למכתביו, נאלץ לרכוש מכשיר טלפון נייד חדש, בעלות של 3,054 ש"ח ולסיים את ההתקשרות עם הנתבעת. התובע עותר לפיצוי בשווי המכשיר החדש ולפיצוי נוסף בסך 4,000 ש"ח, בגין עגמת הנפש, השחתת זמנו והוצאותיו.
הפרת חוזה?
10. התובע, עותר למעשה, לפיצוי בגין הפרת החוזה על ידי הנתבעת. לאחר שעיינתי במסמכים, שמעתי את הצדדים ובחנתי את מכלול הראיות והטענות המשפטיות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
11. החוזה, אותו לטענת התובע, הפרה הנתבעת, הוא החוזה שצורף כנספח ג' לכתב התביעה. התובע הפנה לסעיף 3 לחוזה, שכותרתו
"שירותי תיקונים" וזו לשונו:
"בתשלום חודשי קבוע ובתשלום דמי השתתפות עבור כל תיקון, כמפורט בטבלה. בנוסף, קיים תשלום עבור חלפים מעבר לכמות השנתית בשירות. תנאי ההצטרפות לשירות ויתר התעריפים מפורטים ב"הסכם ההצטרפות לשירות תיקונים" המצורף לנספח זה".
12. הסכם ההצטרפות לשירות תיקונים, שהיה אמור להיות מצורף לנספח, לא צורף על ידי אף אחד מן הצדדים.
13. הסעיף אליו הפנה התובע, הינו כללי ביותר. בהנחה (אותה אני מקבלת), שאכן מדובר בהסכם שנחתם בין הצדדים, לא עולה מן הסעיף כל פירוט בענין חובות התיקון והמועדים, בהם התחייבה הנתבעת, לא מפורטים תנאי שירות התיקונים והתנאים לקבלת טלפון חלופי, אין מסגרת זמנים ואין מסגרת תשלומים. את כל אלו, לא ניתן להשלים מכללא או על פי הדמיון. על התובע בגין הפרת אותם תנאים, לצרף לכתב התביעה, את ההסכם עליו הוא מבסס ההפרה. במאמר מוסגר, יצויין כי סעיף התיקונים שהופיע בנספח א' לכתב התביעה, ההסכם שנחתם בשנת 2009, אינו מגלה אף הוא עילת תביעה.
14. גם לגופו של ענין, לא מצאתי שהונחה תשתית עובדתית, המלמדת על הפרת חובת התיקון מצידה של הנתבעת, על התעמרות בתובע או על התרשלות במילוי חובותיה של הנתבעת לתיקון המכשיר.
15. לוח הזמנים שהוצג על ידי התובע היה כדלקמן:
19.12.12 - מסירת המכשיר לתיקון בראשונה.
24.12.12 - התובע הגיע לקחת את המכשיר, אך המכשיר לא היה תקין.