1. התובע, אדריכל במקצועו, עותר לחייב את הנתבעת, מועצה מקומית (להלן: "
הנתבעת" או "
המועצה") לשלם לו את יתרת חוב, שנותרה הנתבעת חייבת לתובע, לטענתו, בגין שירותים שהעניק לנתבעת.
2. לטענת התובע, ביום 23.12.2004 נחתם בין התובע לבין הנתבעת הסכם, לפיו יבצע התובע עבור הנתבעת תוכנית שהוגדרה עפ"י ההסכם "שינוי ייעוד קרקע ובקשה לשימוש חורג לקריית האומנים בקציר בהתאם לחוזה חמ"ת". עפ"י סעיף 3 להסכם (שצורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן : "
ההסכם")), התחייבה הנתבעת לשלם לתובע בגין שירותיו סך 38,000 ש"ח כולל מע"מ, ואילו בסעיף 4 להסכם נקבע כי הסכום הנ"ל כולל "מדידות, צילומים, העתקות, ותכנון אדריכלי".
3. סעיף חשוב שהופיע בהסכם והוא נוגע למחלוקת בין הצדדים הוא סעיף 7 להסכם, לפיו "התשלום בהתאם לאישור ולהעברת הכספים מהחמ"ת (החברה הממשלתית לתיירות- נ.ג') עפ"י החוזה שנחתם בין החמ"ת לבין למועצה".
4. לטענת התובע אושרה לו עבודה נוספת בסך 4,885 ש"ח (כולל מע"מ) ולפיכך מגיע לו בסך הכל סך 42,885 ש"ח (כולל מע"מ). עוד מוסיף התובע כי שולמו לו ע"י המועצה סך 35,253 ש"ח ולפיכך, נותרה הנתבעת חייבת לתובע, כך לטענת התובע, סך 7,650 ש"ח (ראו מכתב התובע מיום 12.3.2009- נספח ד' לכתב התביעה, שבו פירט התובע את סכום תביעתו).
5. טענה אחת מעלה הנתבעת בכתב ההגנה- והיא שעל פי האמור בסעיף 7 להסכם, עליו עמדנו לעיל, המועצה העבירה דרישות תשלום למשרד התמ"ת (ככל הנראה נפלה טעות בניסוח כתב ההגנה מאחר והכוונה היתה, לחמ"ת) והסכומים היו אמורים להיות משולמים ע"י החמ"ת ישירות לידי התובע וכי "אין בידי הנתבעת כל תיעוד כי אכן הוגשו דרישות לכספים מצד התובע" (סעיף 9 לכתב ההגנה).
6. בישיבה שהתקיימה בפניי ביום 5.10.2011 העידו בפניי התובע ומר משה לבקוביץ גזבר המועצה.
7. בגרסתו של מר לבקוביץ, התבהרה התמונה, וגרסתו שונה במקצת מן הגרסה לה טענה הנתבעת בכתב ההגנה, ואלה העובדות שהמועצה אינה חולקת עליהן עוד:
א) התשלום הנוסף, מעבר לסך 38,000 ש"ח מושא ההסכם בין הצדדים, אושר ע"י המועצה ועל כן מגיע לתובע תשלום נוסף בסך כ- 4,000 ש"ח (עדותו של מר לבקוביץ, בעמוד 1 שורות 25 ו- 26 לפרוטוקול) והמועצה אף שילמה סכום זה (בעמוד 2 שורה 7 לפרוטוקול).
ב) לפי טענת הנתבעת הסכום שטרם שולם הוא חלק מסך 38,000 ש"ח מושא ההסכם (עדות מר לבקוביץ בעמוד 2 שורה 15 ) . הנתבעת אינה חולקת כי סך 7,650 ש"ח לא שולם לתובע, אולם טוענת היא כי הסכום לא שולם מאחר ולא הגיע סכום זה מהחמ"ת, שכן אין כל סכום לזכות התובע בכרטסות המועצה (ראה עדותו של מר לבקוביץ, בעמוד 2 שורות 17-19 לפרוטוקול).
ג) עובדה נוספת חשובה העולה מדבריו של גזבר המועצה היא שאין חולקין כי העבודות אותן התחייב התובע לבצע בוצעו במלואן והתובע "לא החסיר שום דבר" (ראו עדות הגזבר בעמוד 3 שורה 1 לפרוטוקול).
8. התמונה העולה מחומר הראיות היא כדלקמן: התובע ביצע את התחייבויותיו במלואן; עפ"י ההסכם בין הצדדים ועפ"י הודאת גזבר המועצה מר לבקבויץ, היה אמור התובע לקבל סך 38,000 ש"ח וסכום נוסף בסך 4,885 ש"ח. אין המועצה טוענת כי היא שילמה את הסכום הנ"ל, אולם טוענת היא כי אין עליה לשלם מעבר למה שהחמ"ת העביר לידיה.
9. גדר המחלוקת מצומצם, אפוא, לשאלה הם הגישה המועצה את החשבונות כראוי והאם היא קיבלה סכומי הכסף המגיעים לתובע עפ"י ההסכם. הנטל להוכיח שתי טענות אלה, שהן בגדר טענות הגנה שנטענו מפי המועצה, מוטל הוא על הנתבעת, ובכל הכבוד הראוי הנתבעת לא הוכיחה טענותיה אלה ומלבד טענות בעלמא שטען גזבר המועצה, לא הובאה בפני ולו ראיה אחת המוכיחה את שתי טענותיה הנ"ל של המועצה.
10. גזבר המועצה הודה, ברוב הגינותו, כי הוא לא ערך בדיקה ממצה מול החמ"ת או בספרי המועצה והוא טען כי "עפ"י הבדיקה שעשיתי עם הגב' שריכזה את הפעילות אז, היא אמרה שאומרים בחמ"ת ששילמו את כל הכסף. לספרי המועצה לא הגיעה אגורה. בספרי המועצה אין הכנסה כספית כזו". (ראו עדות מר לבקוביץ בעמוד 2 שורות 15 ו- 16 לפרוטוקול). הנתבעת לא הביאה כל מסמך שמוכיח כי ביקשה כי החמ"ת תשלם את הסכומים הנ"ל ולא הביאה ולו ראיה אחת המוכיחה כי סכומים אלה לא התקבלו בידי המועצה- כטענתה וכל אשר טענה הנתבעת הוא על סמך שיחה שניהל מר לבקוביץ עם "הגב' שטיפלה במועצה" אשר אמרה לו כי "לספרי המועצה לא הגיעה אגורה". כאמור אין בדבריו אלה של מר לבקוביץ כדי להוכיח את טענת ההגנה לה טוענת המועצה.
11. משלא חלקה המועצה על ביצוע העבודות ולא הוכיחה את טענת ההגנה היחידה שטענה, יש לקבל את התביעה.
12. התובע טען כי יש לפסוק לו פיצויים בגין עוגמת נפש. מצאתי שלא לפסוק לו פיצויים בגין ראש נזק זה מקום שמדובר בסכסוך מסחרי.
13. אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 7,650 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 12.3.2009 (יום הגשת החשבון) ועד היום, - סך 8,746 ש"ח. כן תשלם הנתבעת סך 500 ש"ח בגין הוצאות משפט.
14. הסכום האמור לעיל ישולם לידי התובע וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
15. לכל אחד מן הצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דיני זה לבית המשפט המחוזי בחיפה, וזאת תוך 15 ימים מיום קבלת פסק דיני זה.
ניתן היום, ח' תשרי תשע"ב, 06 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.