הצדדים וכתבי הטענות
1. הנתבעת מנהלת מרכז לדיור לאוכלוסיה מבוגרת, והתובעת הינה דיירת במרכז. התובעת הגישה תביעה לתשלום סך של 1,651 ש"ח בתוספת 50 ש"ח אגרה, בגין חיובה לשלם עבור שירותי כבלים. לטענת התובעת חתמה ביום 25.8.10 על הסכם עם הנתבעת לדיור במרכז מגורים לאוכלוסיה מבוגרת, ממנו עולה כי שירותי הכבלים כלולים בדמי האחזקה, ואינם מחייבים תשלום נוסף.
2. בנספח ב' להסכם ההתקשרות רשימת שירותים הניתנים לדיירי הנתבעת הכלולים
בדמי האחזקה
ובנספח ב' עמ' 2 להסכם רשימת שירותים נוספים
בתשלום
.
3. ברשימת השירותים הכלולים בדמי האחזקה נאמר בין היתר "חיבור למערכת אנטנות לטלוויזיה (כולל כבלים) בכל יחידת דיור". ברשימת השירותים בתשלום לא נרשמה אפשרות לחיבור בפועל לרשת הטלוויזיה בכבלים.
4. לטענת התובעת, בעת המו"מ שקדם לחתימתה על ההסכם, שאלה כיצד ניתן להתחבר לטלוויזיה ונאמר לה כי בבניין קיימת רשת כוללנית לכל אמצעי התקשורת של חברת "הוט" בלבד, וכי יש לפנות לחברת "הוט" ולתאם אתה את החיבור לטלפון, לאינטרנט ולטלוויזיה.
5. בחודש דצמבר 2010 פורסמה הודעה על לוח המודעות של ההנהלה האומרת שהחל מחודש ינואר 2011 יוחל בחיוב הדיירים בסך 89 ש"ח + מע"מ עבור חבילת הבסיס של "הוט".
6. במהלך הדיון חזר נציג הנתבעת על בקשתו לדחות את התביעה על הסף או להעבירה לבית משפט השלום, וסברתי שאין מקום לעשות כן. היות והחלטתי ניתנה במהלך הדיון, כשנימוקי אינם מפורטים, אני מוצאת לנכון להתייחס להחלטה זו, בפסק הדין.
א. לאחר שהתבקש תשלום עבור שירותי הכבלים, הוגשו לבית המשפט לתביעות קטנות מספר תביעות, על ידי מספר דיירים המתגוררים אצל הנתבעת. בקשתם לאיחוד הדיון נדחתה. תביעה בעניין אלרון ת"ק 50431-07-11 התקבלה, ובעניינה הוגשה ע"י הנתבעת, בקשת רשות ערעור, רת"ק 25366-04-12.
ב. נציג הנתבעת טען לפניי בין היתר, כי בית המשפט לתביעות קטנות נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה. נציג הנתבעת הפנה אותי להחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברת"ק 25366-04-12, במסגרתה נטענה על ידי הנתבעת טענה בדבר חוסר סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, לדון בתביעה מעין זו. לטענתו, לא דן בית המשפט המחוזי בטענה, ולפיכך, למרות שלא ניתנה רשות ערעור באותו עניין, הרי ששאלת הסמכות לא נדונה. עיון בהחלטת כב' השופטת צ'רניאק מעלה כי אכן לא נדונה שאלת הסמכות, אך לא יכולתי להתעלם מקביעתו של בית המשפט המחוזי, בהתייחס לשאלת הסמכות, לפיה "
טענות אלו אינן משכנעות לגופן".
ג. בכתב התביעה עתרה התובעת בין היתר, לקבוע כי החיובים שחויבה בהם על-ידי הנהלת הנתבעת, עבור החיבור לרשת הטלוויזיה בכבלים, יבוטלו, וכספה יוחזר לה, וכן כי החיובים ייכללו בדמי האחזקה החודשיים, אותם היא משלמת על פי ההסכם - סעד שאין בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך ליתן לתובעת. בראשית הדיון הודיעה התובעת כי תביעתה היא כספית, ולפיכך ככזו נדונה התביעה לפניי.
ד. עוד טען נציג הנתבעת כי התביעה הינה מורכבת, ואינה ראויה להתברר בפני בית המשפט לתביעות קטנות. היות ולא מצאתי כי התביעה מורכבת, לא סברתי שיש להעבירה לבית משפט השלום.
ה. לאור העובדה שהתובעת הצהירה בראשית הדיון כי תביעתה היא כספית בלבד, ואינה עותרת לכל סעד נוסף, לא מצאתי ממש בטענה כי ביהמ"ש לתביעות קטנות, נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה.
7. במהלך הדיון העידה לפניי התובעת. כן העידו מטעמה בתה, שהייתה שותפה להליכי המו"מ עם הנתבעת, ועדים נוספים המתגוררים במקום, שטענו שמלכתחילה היה ברור כי שירותי הכבלים והטלוויזיה אינם בתשלום. (העד, מר שלייפר, אמר כי תביעה דומה שהגיש, נדחתה).
8. בתה של התובעת העידה ואמרה כי לא דובר במו"מ אודות הכבלים, אך כן דובר בגין אילו שירותים משלמים והכבלים
לא נכללו בשירותים בתשלום. מתוכן השיחה היה ברור לעדה ולתובעת כי שירותי הכבלים כלולים במחיר. לדברי העדה עלתה השאלה האם המחיר כולל טלוויזיה, נאמר לאמה על ידי הגב' טולי רוזנברג ששון "אל תדאגי, הטלוויזיה כלולה", והסבירה כי "טלוויזיה קונים לבד".
9. במהלך הדיון הגישה התובעת מסמך שסומן ת/1 המופנה לדיירים, בו ניתנו פרטים רבים אודות שירותים הניתנים אצל הנתבעת, שירותי תחבורה אפשריים, מספרות אפשריות, ובין היתר נאמר שם כי "חבילה בסיסית ללא ממיר קיימת בהסכם עם "עד 120'", ומי שמעוניין בערוצים נוספים, יפנה ל"הוט". (נציג הנתבעת הציג מסמך דומה, אלא שבו נאמר "כבלים ללא ממיר חבילה בסיסית - 100 ש"ח, קיימת בהסכם עם "עד 120"). שני המסמכים אינם נושאים תאריך, וממילא הגיעו לידיה של התובעת לאחר שנחתם ההסכם עמה. בנסיבות אלה לא מצאתי כי יש במסמכים אלה כדי ללמדני אודות כוונת הצדדים בעת החתימה על ההסכם.
10. מטעם הנתבעת העידה הגב' טולי רוזנברג, סמנכ"ל המכירות של הנתבעת. לדבריה, שימשה אותה עת מנהלת המכירות של "עד 120" ברמת החיל, והיא זו שחתמה על ההסכם עם התובעת. לטענת העדה, הוסבר על ידה שהתשתית קיימת, אך חבילת התוכן אינה כלולה במחיר. לדבריה, לא ידעה מה מחיר החבילה והפנתה את התובעת לסמנכ"ל התפעול באותו הזמן. יש לציין כי סמנכ"ל התפעול מטעם הנתבעת לא העיד לפניי.
11. לשאלת בית המשפט, מדוע אין שירותי הכבלים מופיעים ברשימת השירותים בתשלום, השיבה העדה ואמרה "נכון" והוסיפה כי אינה זוכרת. עוד אמרה העדה כי לגבי הטלוויזיה "לכולם, ביום שהתחלתי ב-2004 ב"עד 120" אני אומרת אותו הדבר". לשאלת בית המשפט, מה השיבה לדיירים אחרים ששאלו איך מתחברים לטלוויזיה, השיבה כי הפנתה אותם לסמנכ"ל התפעול, שכאמור לא העיד לפניי. לשאלת התובעת שאמרה לה כי מעולם לא שאלה אותה האם הכבלים בתשלום, השיבה העדה כי "לכל בן אדם שמגיע אלי לחתימת חוזה, אני אומרת בדיוק אותו דבר. מה כלול בדמי האחזקה ומה לא כלול".
12. נציג הנתבעת טען כי יש לפרש את ההסכם באופן שכאשר נכתב, במסגרת השירותים הניתנים וכלולים בתשלום - "חיבור למערכת אנטנות לטלוויזיה (כולל כבלים) בכל יחידת דיור", אין הכוונה לתשלום עבור
התוכן אלא הכוונה היא שיסללו את הכבל ויהיה שקע ושתתוחזק מערכת התשתית.
13. נציג הנתבעת הוסיף ואמר כי בחודשיים הראשונים לא גבו אותם 89 ש"ח עבור חבילת התוכן משום שהבית היה בהרצה ומיד לאחר מכן החלו החיובים. נציג הנתבעת הגיש כאמור, מסמך דומה ל-ת/1, שם נאמר כי שירותי הכבלים בתשלום וביקש לטעון כי המסמך, אותו הציגה התובעת, יצא בטעות.