עניינה של תביעה זו הינה בטענת התובע באשר להפרת החוזה ע"י חברת אלטרנטיוויזיה בע"מ.
התובע, תבע סכום של 5,000 ש"ח ופירט בכתב תביעתו את העילות בגין הסכום.
בתאריך 8.12.09 רכש התובע צלחת לווין, קולט גלי לווין, מפצל וממיר בסכום של 4000 ש"ח כולל התקנה.
לאחר ההתקנה הופתע התובע לגלות כי לא הצליח לקלוט את הערוצים שהובטחו לו ע"י סוכן הנתבעת. כמו כן, טען התובע כי לא סופקו לו מדפסת ומצלמה שהיו גם הם חלק מהעסקה. בתאריך 19.12.09 הודיע התובע לנתבעת על ביטול העסקה בשל כשל תמורה מלא. עקב הפרת החוזה, ביטל התובע תשלום של 1,000 ש"ח . בינואר 2010, קיבל התובע דרישה מהנתבעת לשלם סכום של 1,785 ש"ח "קנס" בגין ביטול העסקה. ב - 21.1.10 הודיע התובע לנתבעת כי הוא מאפשר לה לתקן את הדרוש עד 1.3.10. במהלך התקופה, שינה התובע את כתובת מגוריו ובשל כך, פנה לנתבעת על מנת לבצע העתקת ציוד לכתובת החדשה. הנתבעת כתגובה, הודיעה לתובע על התראה בטרם פתיחת תיק הוצאה לפועל ע"ס 3,000 ש"ח , זאת תוך שהתובע לטענתו, שילם 3,000 ש"ח מתוך 4,000 ש"ח.
התובע צירף לכתב תביעתו אסופת פסיקה לעניין כשל תמורה אשר לתמיכה בטענה באשר להפרה יסודית של חוזה, בעקבות כך ביטול החוזה, השבה כספית ופיצוי.
הנתבעת השיבה בכתב ההגנה וטענה כי התובע שילם עבור הציוד והתקנתו סך של 2,000 ש"ח ונותר חייב 2,000 ש"ח. יחד עם זאת, טענה הנתבעת, כי התובע שילם 3,000 ש"ח לידי הטכנאי של הנתבעת והנ"ל אישר קבלת הכספים על העתק של אישור התקנה, אשר נשאר אצל התובע ואילו על האישור ההתקנה הרישום הנ"ל נעדר. בשל כך, סברה הנתבעת, כי התובע שילם עבור העסקה 1,000 ש"ח בלבד. הנתבעת במספר הזדמנויות ביקשה מהתובע להעביר לה אסמכתא באשר לתשלום 3,000 ש"ח אולם התובע לא נעתר לבקשתה.
לעניין טענת התובע כי אינו קולט ערוצים מסוג מסויים, טענה הנתבעת כי היות ולא הותקן אצל התובע ממיר רשת, מלכתחילה לא הייתה באפשרותו לצפות בערוצים הנ"ל.
הנתבעת ציינה, כי כאמור, סברה כי התובע שילם עבור העסקה 1,000 ש"ח בלבד ולפיכך עיכבה הספקת הציוד אשר היה אמור לקבל במתנה.
לאחר המצאת כתב התביעה לנתבעת ולאחר שנודע לה כי התובע שילם 3,000 ש"ח עבור העסקה, חידשה הנתבעת בעצמה את הקשר עם התובע על מנת ליישב את הסכסוך אך דרישות התובע גברו על התחייבויות הנתבעת עפ"י ההסכם.
עוד טענה הנתבעת בכתב הגנתה, כי מאחר שהתובע לא שילם עבור שירות טכני, אין הנתבעת חייבת להעביר את הציוד אשר הותקן אצלו, היות והתוצאה של העברה וההתקנה עומדות על סך של 1,000 ש"ח. יתרה מכך, טוענת הנתבעת כי עצם העובדה שהתובע התכוון להתקין הציוד בכתובתו החדשה, סותרת את טענתו, לפיה הציוד לא היה תקין ומחזק את עמדת הנתבעת, כי הציוד אשר קיבל התובע היה תקין לחלוטין ועבד כראוי.
לסיכום כתב הגנתה, טענה הנתבעת, כי מהעובדה כי ביקש התובע להתקין ממיר רשת נגזרות מספר מסקנות וביניהן, מושתק התובע מלטעון כי הוטעה ע"י הנתבעת באשר למהות העסקה וזאת משום שהסכים עם כך שללא התקנת ממיר רשת, אין ביכולתו לקלוט ערוצי אינטרנט. הציוד שהותקן אצל התובע הינו תקין והתובע נהנה ממנו מיום ההתקנה, אחרת לא היה טעם להעבירו למקום מגוריו החדש.
הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד בו תבעה מהנתבע סכום בגובה של 2,749 ש"ח בגין ביטול תשלום בסך 1,000 ש"ח של הנתבע. התובעת התחייבה לספק לנתבע ציוד לווין תמורה 2,800 ש"ח ולהתקינו בביתו תמורת 1,200 ש"ח וכן לספק לנתבע כרטיס בי"מ, מדפסת ומצלמה במתנה.
התובעת טענה כי כל נסיונותיה לקבל את המגיע לה, בהפרש מחיר של מדפסת ומצלמה, עומד על סך 1,749 ש"ח.
עוד טענה התובעת בכתב תביעתה שכנגד, כי ניסתה ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי ביהמ"ש אך ללא הועיל.
בביהמ"ש חזרו הצדדים על טיעוניהם בכתבי הטענות ובנלווים להם.
עיון במסמכים אשר צורפו לכתבי הטענות מעלה כי התובע שילם לנתבעת במזומן סך של 1000 ש"ח ובהמחאה סך של 2800 ש"ח (קבלה מס' 0443) מכאן שהוא שילם לנתבעת סכום ולל של 3800 ש"ח ועל כןו לא היה כל ביסס לטענת הנתבעת כי התובע נמנע מלשלם לה את שהגיע לה.
עוד עולה כי התובע הודיע לנתבעת על כשל עיסבקה בתוך 14 ימים מיום העיסקה כנדרש ממנו בחוק.
ל אניתן לקבל את טענת הנבתעת כי לאחר מכן משפנה התבוע אל הנתבעת בבקשה לתיקון הרי היה בכך משום ביטול הודעת הביטול שלו את העיסקה. יש לזכור כי הוא פנה בבקשה לביטול רק לאחר שהנתבעת הודיעה לו שבשל הודעת הביטול לשו יהייה עליו לשלם קנס של 1785 ש"ח.
מקובל עלי כי אכן בהתאם לחוזה שנכרת בין הצדדים לא התחייבה הנתבעת לספק לתובע את החבילה הטכנית שמשמעה גם העתקת הציוד אל הכתבות החדשה, כפי שביקש ממנה לעשות.