1. התביעה שבפניי עניינה רשלנות בבדיקת שבוצעה ע"י מוסך מורשה.
2. התובע טוען כי ביום 16.6.11 הגיע עם רכבו מסוג מרצדס למוסך מורשה מקבוצת כולמוביל בע"מ, מרכז שירות מרצדס, פתח תקווה (להלן: "מוסך הנתבעת") וזאת מהטעם שמנורת ה ESP ברכבו דלקה. לטענת התובע, לאחר בדיקת הרכב נאמר לו ע"י מר אנדרי כי הממירים הקדמיים סתומים וכי יש להחליפם בעלות של 18,000 ש"ח. התובע שאל האם יש אופציה זולה יותר והופנה למוסך פרטי שם נאמר לו כי התקלה איננה נובעת מהממירים.
ביום 29.6.11 חזר שוב למוסך הנתבעת שם נאמר לו שוב ע"י מר אנדרי כי התקלה אכן נובעת מהממירים הקדמיים. התובע פנה שוב למוסך הפרטי והחליף ממירים קדמיים בעלות של 1,800 ש"ח. לאחר החלפת הממירים שבה התקלה.
התובע לטענתו חזר למוסך הנתבעת בשלישית ושוב שוחח עם אנדרי ועדכן אותו כי החליף הממירים הקדמיים. התובע טען כי אז נזכר אנדרי כי יש להחליף גם הממירים האחוריים. ביום 3.7.11 חזר למוסך הפרטי והחליף הממירים האחוריים בעלות של 1,500 ש"ח.
התובע טען כי התקלה חזרה ולכן שב לבדיקה רביעית בה נאמר לו ע"י אבי מנהל שירות הלקוחות של הנתבעת כי הממירים שהורכבו ע"י המוסך הפרטי אינם תואמים את רכבו וכי עליו לפנות למוסך האחר ולהזדכות בגינם ואח"כ יותקנו לו ממירים במוסך הנתבעת.
התובע שהחל לקנן בו חשד כבד פנה ביום 7.7.11 למוסך מורשה נוסף של מרצדס "אוטו בנץ בע"מ". שם נמסר לו לאחר בדיקה כי התקלה נובעת מבעיה בחיישן כמות אוויר והוצע לו לנקותו או להחליפו בעלות של 2,815 ש"ח והתובע בחר להחליף את החיישן והדבר בוצע.
התובע טען כי החלפת החיישן פתרה את התקלה ומכאן שהתקלה לא נבעה כלל מהממירים. התובע טען כי הוציא כספים וזמן לריק תוך הכוונה ויעוץ מטעה של מוסך הנתבעת. התובע טען כי בכל אחת מהפעמים בהן נבדק, הרכב חובר למחשב ונאמר לתובע כי התקלה בממירים. התובע טען כי הנתבעת סירבה להראות לו את דוחות הבדיקה בתירוצים מתירוצים שונים. התובע צירף חוו"ד שמאי. התובע עתר לסכומים הבאים: סך נזקיו בהתאם לחוו"ד 12,553 ש"ח; שכ"ט שמאי 2,320 ש"ח ; 5,000 ש"ח אובדן ימי עבודה; 6,000 ש"ח עוגמת נפש והוצאות משפט
3. הנתבעת טענה מנגד כי מדובר ברכב בן כמעט 12 שנים שהתקלות שהתגלו בו נובעות מעצם השימוש בו ומגילו המופלג.
הנתבעת טענה כי ביום 2.5.11 הגיע התובע למוסך עם מספר תקלות: רכב רועד, נורת ESP דולקת, רכב אינו מגיב לדוושת דלק ונורות נשרפות. מוסך הנתבעת בדק ונמצאו ברכב מספר תקלות, אך התובע סירב לבצע ניקוי מצערת ובוצעה רק החלפת תומכי מנוע וחיישן אור בלמים.
ביום 16.6.11 נכנס שוב התובע למוסך הנתבעת ובסריקת מחשב ובדיקת לחץ מכאנית שנערכה לרכב, עלה כי כל הממירים סתומים והוגשה הצעה מחיר שכללה החלפת כל הממירים ולא רק את הממירים הקדמיים כטענת התובע. התובע לא אישר את ביצוע העבודה מהטעם שהתיקון יקר מידי. לטענת הנתבעת, התובע שאל את מר אנדרי האם בכך תיפתר הבעיה וזה השיב לו כי בכל מקרה כל הממירים סתומים ויש להחליפם אך אין וודאות כי בכך תיפתר הבעיה ויש להוסיף ולאבחן התקלה במידה והבעיה חוזרת. יועץ השירות אבי חזן הבטיח לתובע כי במידה והבעיה לא תיפתר יפורקו הממירים על חשבון הנתבעת. התובע שאל האם יש ממירים זולים יותר ואנדרי השיב כי ככל הנראה ישנם אך אינו יודע את טיבם ואיננו ממליץ עליהם.
הנתבעת מכחישה מחוסר היגיון את הטענה כי הפנתה את התובע למוסך פרטי שאיננו מורשה מטעמה וטענה כי לא ידוע לה מה נאמר לתובע על ידי אותו מוסך פרטי.
ביום 26.6.11 חזר התובע למוסך והבדיקה העלתה כי הממירים סתומים. הנתבעת המליצה לתובע לבצע החלפת הממירים אצלה תוך הבטחה כי יזוכה במידה ולא תיפתר הבעיה.
הנתבעת טענה כי לשם איתור התקלה יש לשלול מספר גורמים שונים שעלולים להיות מקור התקלה. שימוש בשיטת האלימינציה לא פגע בתובע שבכל מקרה היה עליו להחליף הממירים הסתומים, בין אם החלפתם נוגעת לבעיה הספציפית ובין אם לאו.
ביום 4.7.11 הגיע התובע למוסך הנתבעת והתלונן כי הרכב מפסיק לנסוע ולא על נורת ה ESP. הנתבעת טוענת כי בכך מוכח שאכן הבעיה נבעה מהממירים. באותו יום, לא נבדק הרכב ע"י מוסך הנתבעת והוסבר לתובע כי מוסך הנתבעת איננו משמש תחנת אבחון עבור עבודות שבוצעו במוסך אחר. שוב הוסבר לתובע שעד שלא יחליף הממירים לא ניתן להתקדם בפיתרון הבעיה. התובע טען כי כבר שילם עבור ממירים למוסך פרטי והנתבעת הציעה לתובע להרכיב ממירים שלה לצורך ניסוי ואם יתברר שאינם מהווים את מקור הבעיה תפרקם, אך התובע סירב.
הנתבעת טענה כי החלפת מד כמות האוויר שבוצעה ע"י מוסך אוטו בנץ בע"מ פתרה את הבעיה האחרת עליה התלונן התובע, כיבוי מנוע. התובע לא התלונן שם לגבי נורת ה ESP, והחלפת מד כמות אוויר, איננה נוגעת לתקלת ESP עליה התלונן התובע ב 16.6.11.
הנתבעת טוענת כי בכל שלבי הבדיקות התנהלה כלפי התובע במקצועיות והתובע הוא שבחר לתקן את התקלה במוסך אחר ולנתבעת אין אחריות לתיקון שנעשה ע"י אחרים. הנתבעת לא הטעתה את התובע אלא ניסתה לפתור את התקלה ברכב, אך התובע לא אפשר לה זאת.
הנתבעת טענה כי לחוו"ד השמאי שהוגשה אין ערך מאחר ומבוססת היא על טענות התובע שהטעה את השמאי כאילו הנתבעת המליצה לפנות למוסך אחר. הנושא היחידי המקצועי בחווה"ד מתייחס לעצם החשיבות בשימוש בחלפים מקוריים ועל כך אין מחלוקת.
הנתבעת טוענת כי על התובע להפנות טענותיו בגין הממירים למוסך הפרטי שהחליפם.
4. בדיון שנערך בפניי, הצטמצמה גדר המחלוקת, שכן לא הוכח שהאבחון שנעשה ע"י מוסך הנתבעת לפיו הממירים סתומים, שגוי היה. לכן, היה צורך בהחלפת הממירים הסתומים, בין אם החלפתם נגעה לבעיה הספציפית בגינה נדלקה מנורת ה ESP ובין אם לאו.