ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה
|
19252-02-13
22/05/2013
|
בפני השופט:
גילה ספרא - ברנע
|
| - נגד - |
התובע:
זהר נחשון
|
הנתבע:
אוטו סנטר שותפות מוגבלת
|
| פסק-דין |
בפניי תביעת התובע לפיצוי מאת הנתבעת בגין עסקת "טרייד-אין" לקניית רכב.
התובע קנה מהנתבעת רכב משומש בעסקת החלפת רכב, עבור ההפרש שילם את הסך 48,000 ש"ח. הובטח לו כי הרכב יימסר לו לאחר שיבוצעו כל התיקונים, שיתגלו בבדיקת הרכב. לטענתו הרכב נמסר לו באיחור, וללא שבוצעו כל התיקונים שהוסכמו.
התובע העמיד את תביעתו על הסכום 15,000 ש"ח וכלל בסכום, ללא פירוט מרכיביו: "הוצאות עתידיות (תיקון זגוגית לוח המכוונים, תיקון תאורת ידית הילוכים, החלפת מנגנון המגב האחורי, התקנת מערכת נעילה אלחוטית), הוצאות שהוצאו (בדיקת הרכב, התקנת מערכת "קודן", אובדן שעות עבודה) וכן עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לי בעקבות אי עמידת הנתבעת בלוח הזמנים, חוסר תום לב בעת מו"מ והפרה שיטתי של הבטחות שניתנו" (סעיף "הסעד המבוקש" בכתב התביעה).
הנתבעת טענה כי תיקנה את הליקויים, כמוסכם, כי לא הובטח לתובע כי הנתבעת תישא בדמי הבדיקה או כי יהיה באוטו קודן או מערכת נעילה אוטומטית או אפוד זוהר, כי האיחור במסירת הרכב ביום 17/12/12 נבע מגילוי סדק בפנס, אשר הצדדים לא ראו במועד הקודם, ואשר הנתבעת הסכימה לתקן, כי התובע קיבל הנחה במחיר עקב ליקויים פלסטיים ברכב. עוד טוענת הנתבעת כי עשתה כל שביכולתה לספק את רצונו של התובע, לרבות סיוע בהסעה, ניקוי הרכב ועד עתה הינה מוכנה לתקן עבור התובע את הדרוש תיקון.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אני קובעת כי לא נסתרה טענת התובע כי לא תוקנו הליקויים במגב האחורי, בתאורת הפנים של הרכב ובתאורת תיבת ההילוכים. התובע לא הניח את דעתי בשאלה מדוע לא פנה אל הנתבעת על מנת שתתקן את הליקויים, וברור כי ביצוע התיקון ע"י הנתבעת היה זול יותר מאשר ביצוע ע"י התובע.
אני דוחה את טענות התובע בעניין מסירת הרכב ללא קודן, שלט לנעילה חשמלית ואפוד זוהר. בהסכמים בין הצדדים, שצורפו לכתב ההגנה ולא לכתב התביעה, לא נרשמה התחייבות הנתבעת לספק את הרכיבים הנדרשים, ובהינתן כי מדובר ברכב משומש, על הקונה להיזהר ולוודא שכל התחייבויות הנתבעת יירשמו בכתב (במיוחד נכון הדבר לאור עיסוקו של התובע כמשפטן במשרד מבקר אוניברסיטת חיפה). אני קובעת כי לאמונתו של התובע שיקבל את הפריטים הללו אין בסיס. עוד אני קובע כי מחיר הרכב שיקף את מצבו ואת הליקויים בחלקי הפלסטיק, שהתובע השלים עימם. התובע לא עתר לביטול העיסקה באף שלב של ההתקשרות.
מאחר והתובע לא הוכיח את שווי התיקונים, שלא בוצעו ע"י הנתבעת, ולא פנה לנתבעת להשלמת התיקונים, אני מעריכה את עלות התיקונים בסך 1,000 ש"ח.
אני דוחה את התביעה באשר לשאר הסכום, הוכח כי התביעה מופרזת וחסרת בסיס, המדובר בעסקת קניית רכב, שהסתיימה בכך ששני ליקויים לא מהותיים לא תוקנו, ולא ניתנה לנתבעת הזדמנות לתקנם.
רשימת הליקויים שהתגלתה בבדיקה ביום 13/12/12 לא איפשרה תיקונם באותו יום, ואין להלין על הנתבעת על כך שלא מסרה את הרכב באותו יום. התובע גם הסכים לכך. גם הסדק בפנס, שהתגלה ביום המסירה 17/12/12 תוקן ע"י הנתבעת בהחלפת כיסוי הפנס, ואין לתובע על מה להלין. לעניין אי ביצוע כל התיקונים לפני מועד המסירה 17/12/12, לא נסתרה הטענה כי התובע הוזמן לקבל הסעה למקום עבודתו, אך בחר לקדם את הטיפול בהסרת המשכון מהרכב שמכר לנתבעת. אני מוצאת כי התובע הסכים לעיסקה כפי שהיא, והסכום שתבע מנופח, מופרז וחסר כל ביסוס מינימלי. אין מקום לפסוק עוגמת נפש בעסקה כלכלית, שחלק קטן ממנה לא הושלם.
על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע לסילוק תביעתו את הסך 1,000 ש"ח תוך 30 יום.
בנסיבות העניין, ולאור סכום פסק הדין (על בסיס אומדנא ללא ראיות) כל צד יישא בהוצאותיו.
המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ג סיון תשע"ג, 22 מאי 2013, בהעדר הצדדים.