אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"ק 1868-09

פסק-דין בתיק ת"ק 1868-09

תאריך פרסום : 01/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות אשדוד
1868-09
06/09/2011
בפני השופט:
נגה שמואלי-מאייר

- נגד -
התובע:
מקס קרבצוב
הנתבע:
1. ג'וג'ו וקנין
2. איבון וקנין

פסק-דין

זוהי תובענה שעניינה תשלום בעבור דמי תיווך.

לטענת התובע, שהינו מתווך במקצועו, בתחילת חודש יוני 09' פנו הנתבעים למשרדו על מנת שיפעל למציאת רוכשים לדירת מגוריהם הנמצאת ברחוב הציונות 22/4 באשדוד (להלן: "הנכס"). לטענתו, לאחר חתימתם  על הסכם להזמנת שירותי תיווך, פעל התובע ככל יכולתו על מנת לאתר בעבור הנתבעים רוכשים לנכס ובין היתר פרסם הנכס לרבות תמונותיו באתרי אינטרנט, במאגר סוכנות מקרקעין ובעלוני פרסום, אשר פוזרו בתפוצה רחבה ברחבי העיר אשדוד.

בעקבות כך, ביום 18/6/09 נערך ונחתם בין הנתבעים לבין רוכשי הנכס זיכרון דברים, ובסמוך לאחר מכן ביום 26/6/09 נחתם ביניהם הסכם מכר, כאשר בכל אותה עת משמש התובע כגורם היעיל לגיבוש העסקה.

לטענתו, במעמד החתימה על זיכרון הדברים חתמו שני הנתבעים על טופס הזמנת שירותי תיווך, על פיו התחייבו לשלם לתובע סך של 16,000 ש"ח בגין דמי תיווך מייד לאחר חתימתם על הסכם מכר מחייב, באם הסכם כזה יתגבש. עוד סוכם בין הצדדים כי באם לא תשולם על-ידי הנתבעים לתובע עמלת דמי התיווך כמוסכם, יישאו הנתבעים בתשלום נוסף בגין הפרשי הצמדה וריבית וכן פיצוי מוסכם בסך של 2% מסך עלות הנכס. לדבריו, הנתבעים סרבו לשלם לו את שכר טרחתו לאחר חתימתם על הסכם המכר עם הרוכשים - ומכאן תביעתו.

לטענת הנתבעים, ביום 18/6/09 התובע (או מי מטעמו) פנה אליהם ובירר פרטים אודות הנכס. לדבריהם, משהודיעו לתובע כי התמורה המבוקשת על ידם בגין הנכס עומדת על סך של 870,000 ש"ח, טען בפניהם התובע כי יוכל למכור הנכס במהירות ובמחיר גבוה יותר. לדברי הנתבעים, באותו מעמד הודיעו לתובע כי הזמינו מתווכת אחרת, וכי אינם מוכנים לשלם לתובע דמי תיווך כלשהם בגין הנכס.

כעבור מספר דקות הגיע התובע עם מתווך אחר ושני קונים פוטנציאליים לדירת הנתבעים, תוך שהתובע מודיע לנתבעים כי הקונים מעוניינים לרכוש הנכס. לטענתם, הקונים נעדרו מהפגישה שהתקיימה לאחר מכן במשרדי התובע בנוכחות מתווכים נוספים, והתובע ביקשם לחתום על מסמכים שונים תוך שהוא מבהיר להם באופן מפורש כי נטל תשלום דמי התיווך מוטל אך ורק על כתפי הקונים, וכי הנתבעים אינם נדרשים לשלם דמי תיווך כלל. לדברי הנתבעים, התובע אף כתב על אחד הדפים שהיו במקום כי הנתבעים לא ישלמו דמי תיווך.

אליבא דנתבעים, המסמך היחיד עליו חתמו הינו מסמך שעניינו זיכרון דברים. לאחר שבחנו את המסמך, יצרו קשר עם התובע על מנת לברר עימו את פשר סכום הנכס הנקוב במסמך שעמד על סך של 886,000 ש"ח, ובתגובה השיב להם התובע כי השיג מחיר גבוה יותר בעבור הנכס.

עוד טוענים הנתבעים כי מהרגע בו נכנס התובע לנכס ועד למועד החתימה על זיכרון הדברים חלפו לא יותר משעתיים, כי התובע לא צרף כל מסמך המעיד כי פרסם הנכס באינטרנט, במאגר המתווכים ובעלונים, כי התובע החתימם על דפים ריקים תוך הפעלת לחץ, וכי הדף עליו נרשם מפורשות כי לא יאלצו לשלם דמי תיווך לא צורף לכתב התביעה.

נוכח העובדה כי נשמעו בפני גרסאות מנוגדות בנוגע להשתלשלות העניינים בתיק, מצאתי לנכון להפנות הצדדים בהסכמתם למכון הישראלי לפוליגרף על מנת שייתן חוות דעתו בשאלות שבמחלוקת.

המומחה נתבקש לבדוק האם התובע הבטיח לנתבעים כי לא יוטל עליהם נטל תשלום דמי התיווך, האם בין המסמכים שצורפו לזיכרון הדברים צורף מסמך בו התחייב התובע שלא לגבות מהנתבעים עמלת תיווך, האם התובע החתים הנתבעים על מסמך ריק, והאם התובע פרסם הנכס באינטרנט, בעלונים ובמאגרי המתווכים.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שבתיק, ובכלל זה בשתי חוות דעת המומחה, מצאתי כי מחוות הדעת מיום 8/8/2011 עולה כי התובע החתים את הנתבעים על טופס הזמנת שירותי תיווך כאשר טופס זה אינו ריק, כטענת הנתבעים, וכאשר הסכום אותו מתחייבים לשלם הנתבעים בגין שירותי התיווך של התובע מולא ע"י התובע טרם חתימתם של הנתבעים על הטופס. לפיכך, הנני מוצאת כי הנתבעים אכן חתמו על טופס הזמנת שירותי תיווך על פיו הם מתחייבים לשלם לתובע סך של 16,000 ש"ח בגין שירותי תיווך. בנסיבות אלה, היה על הנתבעים לוודא את פרטי המסמך עליו הם חותמים, ומשלא עשו כן הרי שיש בכך כדי להחליש את טענות הגנתם. זאת ועוד, הנתבעים לא השכילו להעיד את רוכשי הנכס והסתפקו בהגשת מכתב מאת הרוכשים לפיו דמי התיווך שולמו לתובע ע"י הרוכשים, וכן לא השכילו להעיד את שלושת המתווכים אשר לטענתם היו נוכחים בעת חתימתם על טופס הזמנת שירותי התיווך ועל זיכרון הדברים אשר יכלו לשפוך אור על השתלשלות העניינים. משלא עשו כן, הרי שיש לזקוף מחדל זה לחובתם.

מנגד, לא אוכל להתעלם מתוצאות בדיקת המומחה מיום 26/8/2010, לפיהן אובחנו תגובות פיזיולוגיות המצביעות על אמירת אמת בכל השאלות אותן נשאלו הנתבעים. נתבע 1 נשאל: 1). האם במשרד המתווך אמר לך שאתה לא משלם תיווך על מכירת דירתך? - השיב בחיוב; 2). האם צורף פתק עליו רשום "בלי תיווך" להצעת הרכישה? - השיב בחיוב; 3). האם בדירה סוכם עם המתווך ללא דמי תיווך? - השיב בחיוב. נתבעת 2 נשאלה שתי שאלות הזהות לשאלות 1 ו-2 אותן נשאל נתבע 1, ועל שתיהן השיבה בחיוב.

לעומת זאת, התובע נשאל: 1). האם במשרד אמרת לנתבעים שהם לא משלמים דמי תיווך? - השיב בשלילה; 2). האם להצעת הרכישה צירפת פתק עליו רשום "בלי תיווך"? - השיב בשלילה; 3). האם סיכמת עם הנתבעים שיעבירו לך 16,000 ש"ח מה-886,000 ש"ח של הקונה? - השיב בחיוב. בתוצאות המבדקים אובחנו תגובות פיזיולוגיות לאמירת אמת בשאלה 2, לאמירת שקר בשאלה 3, ולא אובחנו ממצאים עקביים וחזקים דיים על מנת להגיע למסקנה חד משמעית בנוגע לשאלה 1.

מצאתי לקבל את הסבר המומחה לממצאים אלה, לפיו במקרה דנן ישנן תפיסות סובייקטיביות שונות של אותו אירוע הנוגע לאמירה "ללא תיווך". על פי המומחה, הנתבעים הבינו כי "ללא תיווך" משמע כי כל סכום שיתקבל עבור הנכס יועבר אליהם במלואו, בעוד שהתובע התכוון כי דמי התיווך ישולמו ע"י הרוכשים באמצעות הגדלת מחיר הדירה מעבר למחיר המבוקש ע"י הנתבעים.

יש לציין כי האמור בסעיפים 1 ו-2 לכתב התביעה, לפיהם התובע החל לפעול "ככל יכולתו למכירת הנכס, ובין היתר פרסם את הנכס (לרבות תמונותיו) באתרי אינטרנט, במאגר סוכנות מקרקעין וכן באמצעות אלוני פרסום, אשר פוזרו בתפוצה רחבה בעיר אשדוד" (ראו ס' 2 לכתב התביעה) לאחר פניית הנתבעים אליו בתחילת חודש יוני 2009 (ראו ס' 1 לכתב התביעה), נסתר ע"י טופס הזמנת שירותי התיווך וע"י זיכרון הדברים למכירת הנכס, אשר נחתמו שניהם ביום 18/6/2009. מכאן עולה כי הזמנת שירותי התיווך נעשתה בו ביום בו נחתם זיכרון הדברים, וספק בעיני אם ניתן היה לפעול בנמרצות כה רבה כטענת התובע בפרק זמן כה קצר.

בנסיבות אלה, כאשר הוכח בפניי כי הנתבעים חתמו על טופס הזמנת שירותי תיווך לפיו התחייבו לשלם לתובע סך של 16,000 ש"ח בגין שירותי תיווך, תוך שקיבלתי את הסבר המומחה לתפיסת הצדדים את הביטוי "ללא תיווך", ובשעה שאין מחלוקת על כך כי התובע היה הגורם היעיל לכריתת העסקה אם כי לא פעל כה נמרצות לגיבושה כטענתו, מצאתי באיזונם של דברים לקבל את התובענה באופן חלקי, ולהורות כי הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 8,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל כאומדנא, וכן אגרת בית משפט בסך של 295 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום.

בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו לרבות בדיקת המומחה.

המזכירות תשלח העתק מפסק דין זה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ