פסק-דין בתיק ת"ק 13929-08-11

עניינה של תביעה זו הינה בגין נזק שנגרם למכוניתו של התובע כתוצאה מתאונת דרכים.

התובע תבע סכום של 5,954.43 ש"ח מהנתבע וטען כי ביום 2.3.11 בשעה 16.55 נסע התובע ברחוב שבזי בראש העין, בנתיב השמאלי. בצד שמאל של הדרך ישנו אי תנועה המפריד בין שני כיווני הנסיעה. במקום  ישנו מעבר ללא אי תנועה, ובהמשך אי התנועה מיד לאחר כמה מטרים עד לצומת המרומזר.

התובע ציין כי נסע במהירות 50 קמ"ש בנתיב השמאלי כאשר לפתע, פנה הנתבע  שמאלה אל תוך נתיב הנסיעה של התובע כאשר ברצונו לבצע פניית פרסה. כתוצאה מכך, פגע האופנוע של התובע בדלתו האחורית של הנתבע .

בכתב הגנתו, טען הנתבע כי מלוא האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע.

הנתבע טען כי בכיוון נסיעתו היה נתיב אחד בלבד והוא זה אשר ביקש לבצע פניית פרסה. לאחר שאותת ווידא כי הדרך פנויה החל בביצוע הפנייה. התובע, אשר אצה לו הדרך, ניסה לעקוף את רכב הנתבעים והשתחל בין רכב הנתבעים לאי התנועה וברשלנותו ובאי שימת ליבו, פגע ברכב הנתבעים בדלת האחורית.

בביהמ"ש חקר נציג הנתבעת 2 את התובע ושאל אותו האם נכון שבמקום התאונה ישנו נתיב נסיעה אחד. התובע השיב כי לא כך הדבר, אלא ישנם שני נתיבים ואף צירף תמונות המוכיחות זאת.

בבית המשפט מסר הנתבע כי חנה במפרץ חניה בימין הדרך, הוא אותת ויצא מחנייה והשתלב בנסיעה בנתיב הימני ואז הסתכל לנתיב הנגדי והחל בסיבוב הפרסה ולא הבחיון כלל בתובע עד כי צעקו לעברו כי הוא פגע בו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנלווים להם, ושמעתי את הצדדים מצאתי לקבל את התביעה.

המבקש לבצע סיבוב פרסה בדרך חייב במשנה זהירות כלפי העוברים בדרך מקל וחומר אמורים הדברים כאשר הנתבע יצא ממפרץ חנייה בימין הדרך וראשית השתלב בנתיב הימני. חובה היה עליו לוודא כי הדרך פנוייה לחלוטין מעוברי דרך אחרים ומשלא עשה כן רובצת האחריות לתאונה לפתחו.

על כן התביעה מתקבלת  ועל הנתבעים לשלם ביחד ולחוד לתובע את דמי הנזק שנגרם לרכבו בסך של 4654 ש"ח, שכ"ט שמאי בסך 700 ש"ח והוצאות בסך 400 ש"ח ובסה"כ 5754 ש"ח.

סכום זה ישולם לתובע עד יום 5/8/12 שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

מזכירות בית המשפט תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום,  א' תמוז תשע"ב, 21 יוני 2012, בהעדר הצדדים.