1. גב' סיוון צארום (התובעת בתיק 38681-04-12), אחותה, הגב' דנה צארום (התובעת בתיק 12108-08-12), והאם, הגב' טליה צארום (התובעת בתיק 12153-08-12); "הכלה", "האחות" ו "האם" - בהתאמה) פנו אל הנתבע - מעצב שיער ומאפר - והזמינו ממנו שירותים שונים ביום חתונתה על הכלה. אין מחלוקת שעלות השירות הכולל הסתכמה בשיעור של 3,500 ש"ח, כאשר שולמה מקדמה ע"ס 500 ש"ח בלבד. קיימת מחלוקת באשר להיקף השירות שהיה כלול בעסקה. לטענת התובעות, הוסכם שהנתבע ידאג לעיצוב שיערן ויאפר את האחות והאם; לטענת הנתבע, היה עליו לדאוג לעיצוב שיער התובעות, כאשר הוא לא אמור היה לאפר את האחות והאם, שכן הכלה שכרה שירותיה של מאפרת, שאמורה הייתה לאפר בביתו הן את הכלה והן את המלוות.
2. התובעות טוענות שהוסכם בין הצדדים שהנתבע יעמוד ביום החתונה לרשות הכלה והמלוות בלבד וילווה אותן לאורך כל ההכנות. עוד הוסכם, כי ההכנות יחלו בשעה 10:30 ובשעה 16:00 הן יהיו מוכנות ליציאה. הוסכם, כך על פי הנטען, כי במידה והכלה והמלוות לא יהיו מרוצות מהתוצאה, הוא יוסיף להכין אותן עד לשביעות רצונן. בסופו של יום, בהתאם לנטען, הנתבע לא היה בביתו בשעה 10:30, את פניהן של הכלה והמלוות קיבלו שני מתמחים, אשר התובעות לא היה מרוצות מעבודתם. הנתבע עצמו, כך נטען, הגיע בשעה 11:15, סייע למתמחים עד השעה 12:30, ועזב לבית מלון לצורך הכנת כלה אחרת (עוד קודם לכן עזב אחד המתמחים את הדירה). בסופו של יום הוא חזר בשעה 16:30 עם המתמחה הנוסף. על מנת למזער את הנזקים ומפאת לחץ הזמן, הוסכם עם המאפרת של הכלה שהיא תאפר גם את המלוות, בעלות נוספת של 2,200 ש"ח (בנוסף לסך של 1,700 ש"ח, עלות איפור הכלה). כתוצאה מהעיכוב בהשלמת ההיערכות נגרמו לתובעות נזקים שונים: האחות והאם לא היו מרוצות מהתוצאות של עיצוב השיער. הכלה לא הספיקה להצטלם תמונות חוץ באור היום, האחות יצאה מביתו של הנתבע בשעה 19:30 (כשהתסרוקת כלל אינה לשביעות רצונה), היא נסעה לביתה להתלבש והגיעה לאולם האירועים רק בשעה 21:15 והאם הגיעה לאולם האירועים בשעה 19:50, במקום בשעה 18:30, כל זאת כאשר חלק מהאורחים כבר נכחו באולם ונבצר ממנה לקבל את פניהם.
3. הנתבע טוען שהוא כלל לא התחייב לשריין את יום הכלולות עבור הכנות הכלה והמלוות בלבד, כשהוא ציין מפורשות שעליו לסרק ולאפר כלה נוספת, בבית מלון סמוך. לטענתו, הוא קיבל בעצמו את התובעות בביתו והוא מעסיק שני מעצבי שיער נוספים, בעלי וותק וניסיון העובדים עמו שנים, כאשר בשיטה זו - הסתייעות במעצבי שיער נוספים - הוא נוהג לעבוד. בהתאם לנטען, הנתבע עזב את הדירה בשעה 12:30, לאחר שהשלים את סידור שיערן של התובעות וכל שנותר היה להסיר את הסיכות מראשן ולהבריש את שיערן, פעולות שאמורות היו להתבצע רק לאחר האיפור. האיפור (על ידי מאפרת חיצונית) נקבע לשעה 15:00, ובשעה 16:00 שב הנתבע לדירה לצורך השלמת ההיערכות.
4. לאחר בחינת כתבי הטענות, הטענות שנטענו בדיון ונסיבות העניין, החלטתי להורות על דחיית התביעות; להלן הנימוקים שהובילו אותי למסקנה זו:
(א) הכלה והמלוות הגיעו לביתו של הנתבע בבוקר ויצאו מהבית בשעות הערב (כל אחת בשעה אחרת); הן טוענות שהן יצאו מביתו של הנתבע בשעה מאוחרת, ביחס לתכנון, כאשר העיכוב בהשלמת ההכנות וההיערכות בביתו הסב להן נזקים (כאמור, הכלה לא ערכה תמונות יום בחוץ; האחות הגיעה לחתונה רק בשעה 21:15; האם שאמורה לקבל את האורחים הגיעה לאחר שחלק מהאורחים כבר הגיעו לאולם האירועים). הנתבע טוען, בעיקרם של דברים, כי לוח הזמנים נעוץ בהכנות הכרוכות באיפור, הכנות שלא היו באחריותו.
אם היה על התובע לדאוג לאיפור האחות והאם, הרי שהעיכוב בהשלמת ההכנות מצוי בתחום אחריותו, ולהיפך. יש לבחון אפוא מה הייתה הסכמת הצדדים בנושא האיפור.
לאחר בחינת הראיות הגעתי למסקנה, כי לא הונחה בפני תשתית עובדתית לפיה הוסכם שהנתבע הוא שיאפר את האחות והאם, על כל הכרוך והמשתמע מכך:
ראשית, הכלה אופרה על ידי מאפרת חיצונית, כל זאת בשעה שהנתבע הינו מאפר ועבודת האיפור על ידי המאפרת החיצונית נעשתה בדירתו; הסבירות שהכלה תאופר על ידי מאפרת אחת בעוד המלוות יאופרו על ידי מאפר אחר (כל זאת בבית הנתבע) אינה גבוהה;
שנית, הוצגה קבלה אחת על תשלום עבור איפור. הדעת נותנת שאם סוכם מראש שרק הכלה תאופר על ידי המאפרת החיצונית ולאחר מכן סוכם על ביצוע עבודות איפור נוספות על ידי המאפרת החיצונית, יוצגו שתי קבלות: קבלה על איפור הכלה וקבלה על איפור המלוות. עם זאת, הוצגה קבלה אחת, על סכום ניכר, סך של 2,200 ש"ח, אשר בהיעדר הוכחה אחרת, הנחת המוצא הינה שמדובר בתשלום עבור כל עבודות האיפור - של הכלה, האחות והאם;
שלישית, בקבלה היחידה שהוצגה - קבלה אשר כביכול מתייחסת לאיפור האחות והאם בלבד - מצוין שמדובר ב "המשך תשלום עבור איפור כלה" (ייתכן שהמילה "המשך" מתייחסת למקדמה ע"ס 500 ש"ח שעל-פי הנטען שולמה למאפרת);
רביעית, כל עוד לא הוכח אחרת, בשים לב לעלויות האיפור (2,200 ש"ח (בהתאם לקבלה) לכל הפחות; 2,700 ש"ח (סך של 2,200 ש"ח, בהתאם לקבלה, בצירוף מקדמה ע"ס 500 ש"ח), לפי אפשרות נוספת; 3,900 ש"ח (סך של 2,200 ש"ח, לפי הקבלה, וסך נוסף של 1,700 ש"ח, איפור הכלה - בהתאם לנטען) לפי האפשרות הגבוהה ביותר) על פי האפשרות השונות, סביר יותר שהתשלום שהתחייבו התובעות לשלם לנתבע (סך של 3,500 ש"ח) מהווה תשלום עבור תסרוקות בלבד (לרבות שהות בבית הנתבע במהלך היום, כאשר התשלום מהווה גם שכר עבור שני מעצבי שיער שעובדים עם הנתבע) ללא תשלום עבור איפור;
חמישית, הנטל להוכיח את יסודות התביעה - לרבות הטענה לפיה הנתבע התחייב לאפר את האחות והאם - מוטל על התובעות; לא היה מנוס מזימון המאפרת החיצונית ליתן עדות בבית המשפט, על מנת להעיד מתי סוכם שהיא תאפר את האחות והאם (לפני יום החתונה, בד בבד עם סיכום הדברים ביחס לאיפור הכלה, או ביום החתונה בלבד, במועד בו הגיעה המאפשרת לביתו של הנתבע לצורך איפור הכלה). עדותה של המאפרת חיונית והימנעות התובעת מלזמן את המאפרת לדיון נזקפת לחובתן. הימנעות הנתבעים מלזמן לדיון את המדריכה אפרת, אשר עדותה רלבנטית וחשובה, נזקפת לחובתן ( ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 602; ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ , מט (1) 450, 457)).
יצוין, כי הבהרתי לצדדים את החשיבות של זימון עדים והבאת ראיות לדיון; לפני שלב הסיכומים הבהרתי שניתן יהיה לשקול קיום דיון נוסף לצורך שמיעת ראיות נוספות. שני הצדדים הבהירו שהאם אינם זקוקים לעדויות נוספות לצורך הוכחת הטענות. כאמור, בסופו של יום מצאתי מקום לזקוף את הימנעות התובעות מלהעיד את המאפרת לחובתן.
(ב) לא מצאתי מקום לקבל את טענות התובעות בכל הקשור לעבודת עיצוב השיער (האחות טענה שהתסרוקת שנערכה לה הייתה שונה מהתסרוקת הרצויה; האם טענה שהתסרוקת התפרקה), כל זאת בשעה שלא הוצגה אפילו תמונה אחת של התובעות.
(ג) לא הוכחה טענת התובעות, לפיה הוסכם שהנתבע יקדיש את כל יום העבודה לתובעות בלבד. לא סביר שסך של 3,500 ש"ח (אשר בפועל לא שולם במלואו) ישקף שכר עבור ביצוע תסרוקת לשלוש נשים (וכן איפור של שתי נשים, על פי טענת התובעות) כאשר הנתבע מעמיד את ביתו לרשות התובעות והוא מעסיק שני מעצבי שיער, אשר לפחות אחד מהן ליווה את התובעות בכל יום העבודה (כל זאת בשעה שאיפור הכלה בלבד, כך על פי הנטען, עלה סך של 1,700 ש"ח).
(ד) לא הוכח שהנתבע התחייב שרק הוא יבצע את העבודה. מקובל ונהוג שמעצב שיער נעזר באחרים (לצורך חפיפה, עשיית פן וכיוב') כאשר הוא אמור לוודא שהעבודה מתבצעת בהתאם לסטנדרט העבודה המקובל אצלו ולהוסיף ולטפל בלקוחות באופן אישי, גם אם לא באופן בלעדי. התרשמתי, כי הנתבע נהג באופן המתחייב. תימוכין לכך ניתן למצוא בפרוטוקול הדיון. בעוד שבעדותה הראשית ציינה הכלה: "עד שהוא הגיע ברבע למש טיפלו בי, עשו לי תוספות" (עמ' 2, ש' 17) (ר' גם האמור בסעיף 17 לכתב התביעה, שם ציינה הכלה ש "בניגוד להסכם, המתמחה הוא זה שסידר את שיערה של הכלה וברק רק עשה "פינישים" אחרונים על שיערה"), הרי שבחקירתה הנגדית הקצרה, כשנשאלה הכלה על ידי הנתבע "מי הדביק לך את התוספות?" היא השיבה: "אתה והמתמחה" (עמ' 3, ש' 31 - 32).
5. בנסיבות העניין, משנטל ההוכחה מוטל על התובעות, בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה, כאשר לא מצאתי מקום להעדיף את עדותן על פני עדות הנתבע, וכאשר עדה מרכזית מטעם התובעות לא הוזמנה ליתן עדות, לא עמדו התובעות בנטל המוטל עליהן, על כל הכרוך והמשתמע מכך.
6. אשר על כן, התביעות נדחות. בנסיבות העניין, כל צד ישא בהוצאותיו.
זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי - בתוך 15 יום.