1. התובעת התקשרה עם הנתבעת בהסכם לאספקת גז.
התובעת טענה בתביעתה כי ביום 9/5/02, הוחלפו על פי בקשתה והזמנתה בלוני הגז מבלונים גדולים לבלונים קטנים, כן טענה התובעת כי באותו יום, 9/5/02, נבדקה מערכת הגז בדירתה על ידי טכנאי מטעם הנתבעת ונמצא כי המערכת תקינה. דו"ח הבדיקה צורף לתביעה.
התובעת הוסיפה וטענה כי למרות שמערכת הגז בדירתה נמצאה תקינה הרי כשחזרה מעבודתה, הדירה היתה אפופה בגז. התובעת טענה כי למרות שהתקשרה למוקד החירום של הנתבעת והובטח כי עוד באותו יום ישלח טכנאי, הגיע טכנאי שרות רק למחרת היום ומצא כי יש להחליף את ברז הגז.
התובעת פרטה בתביעתה באריכות ובפירוט כי למרות שהתלוננה על דליפות גז, לא נשלח איש שרות וכי רק בסוף חודש יולי לאחר שהתקשרה למשטרה, למכבי אש ולחוות הגז בפי גלילות, הגיע איש שרות והחליף את וסת הגז בבלונים.
התובעת טענה כי תמורת החלפת ברז הגז נדרשה לשלם ביום 15/5/02, סך של 150 ש"ח ותמורת החלפת הוסת שילמה סך של 60 ש"ח ביום 1/8/02 וזאת למרות שבבדיקת הטכנאי מיום 9/5/02, נמצא כי מערכת הגז בדירתה תקינה.
התובעת הוסיפה וטענה כי היתה מנועה מלהשתמש במערכת הגז מיום 9/5/02 ועד 15/5/02, מועד בו הוחלף ברז הגז וכי נגרמו לה הוצאות בגין הצורך לאכול בחוץ אותן העריכה בסך של 450 ש"ח, הפסד בגין הגז שדלף, את שוויו העריכה ב-350 ש"ח וכן עגמת נפש, את הפיצוי בגינה העריכה בסך של 15,000 ש"ח. לפיכך העמידה התובעת את תביעתה על סך של 15,820 ש"ח.
2. הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי מדובר בתביעה קנטרנית שכן הנתבעת סיפקה שרות מסור ותקין לתובעת. הנתבעת הודתה כי מערכת הגז נמצאה תקינה בבדיקה שבוצעה ביום 9/5/02 אך הודתה כי התובעת התלוננה על ריח של גז לאחר החלפת הבלונים.
הנתבעת הודתה בכתב הגנתה כי התובעת הזמינה טכנאי שרות, מספר פעמים, אך טענה כי מערכת הגז נמצאה תקינה וכי לא נמצאו כל ממצאים של דליפת גז. כן טענה הנתבעת כי לא חייבה את התובעת בתשלום עבור קריאות שרות אלו ואף זיכתה את התובעת במחיר של בלון גז.
3. התובעת העידה כי לאחר החלפת בלוני הגז, היתה דליפת גז וכי הבעיה נפתרה רק לאחר כשלושה חודשים, לאחר שפנתה למשטרה. התובעת הגישה קבלה ע"ס 150 ש"ח מיום 15/5/02 עבור החלפת ברז גז (ת/3) וכן קבלה מיום 1/8/02 ע"ס 60 ש"ח עבור החלפת וסת גז (ת/2) וכל זאת למרות שעל פי בדיקת מערכת הגז בדירתה, ביום בו בוצעה החלפת בלוני הגז, מערכת הגז נמצאה תקינה
(ת/2).
4. נציג הנתבעת טען כי בכל פעם שהוזמן שרות הגיע טכנאי ולא מצא בעיה. כן טען נציג הנתבעת כי החלפת ברז הגז בהתאם לקבלה ת/3, בוצעה על ידי קבלן משנה של הנתבעת ולא ברור אם היה צורך בדבר וכי היות והתובעת שילמה עבור החלפת הוסת הורה לזכות את חשבונה בעלות בלון גז.
5. לאחר ששמעתי ובחנתי עדויות הצדדים וטענותיהם, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת כי במשך כשלושה חודשים היתה בעיה שהתבטאה בריח של גז וכי הבעיה נפתרה רק לאחר שהוסת הוחלף ביום 29/7/02 וזאת למרות שבבדיקת מערכת הגז בדירה ביום 9/5/02, נמצא כי המערכת תקינה.
טענת הנתבעת כי התובעת לא נדרשה לשלם עבור קריאות השרות, נסתרת על פניה לאור הקבלות המאשרות תשלום סך של 150 ש"ח ביום 15/5/02, עבור החלפת ברז גז (ת/3) וסך של 60 ש"ח עבור החלפת וסת גז ביום 1/8/02 (ת/4).
בנסיבות העניין, אני סבורה כי התובעת זכאית לפיצוי בגין ההוצאות שהוציאה עבור החלפת ברז הגז ווסת הגז, אשר הנתבעת עצמה טענה כי לא חייבה את התובעת בגינן וזאת בסך כולל של 210 ש"ח.
ההוצאות הנטענות בגין אי יכולת להשתמש במערכת הגז והצורך לאכול מחוץ לבית, לא הוכחו שכן התובעת לא הגישה קבלות כלשהן המעידות על ההוצאות הנטענות.
אשר לפיצוי הנטען בגין עגמת נפש, התובעת הפריזה בטענותיה בעניין זה, אם כי מקובל עלי כי בגין ריח הגז והחשש מפני דליפת גז, נגרמה לתובעת עגמת נפש וחששות שהביאו אותה להתקשר למשטרה, למכבי האש ולחוות הגז בפי גלילות, דבר שהביא בסופו של דבר, לפתרון הבעיה.
בנסיבות העניין ומשלא אירע, למרבה המזל, כל נזק, אני מעריכה את הפיצוי לו זכאית התובעת בגין הטרחה, החשש ועגמת הנפש שנגרמה לה, בתקופה האמורה ועד לפתרון הבעיה בסך של 500 ש"ח.
6. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובעת סך של 710 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 24/11/02 ועד מועד התשלום בפועל.
כן תשלם הנתבעת לתובעת, הוצאות משפט בסך של 300 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.