אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"ק 011988/04

פסק-דין בתיק ת"ק 011988/04

תאריך פרסום : 22/09/2005 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב
011988-04
12/04/2005
בפני השופט:
מיכל ברק-נבו

- נגד -
התובע:
מכנס עדה
הנתבע:
רחבי אופיר
פסק-דין

התובעת שבפני היא אלמנתו של אריה מכנס ז"ל, שהוא בנו של גד מכנס ז"ל - סוחר קרקעות.

התובעת ובתה פנו לנתבע, שהינו עורך דין במקצועו, לצורך קבלת שירותיו המקצועיים.

הן בקשו ממנו לאתר קרקעות בבעלות המשפחה, וכן לקבל לידיו תיק בענין בנק טפחות שטופל על ידי עורכת דין אחרת.

לטענת התובעת, לא נחתם הסכם שכר טרחה בינה לבין הנתבע. היא שילמה לנתבע 5 המחאות בסך 2,100 ש"ח כל אחת, ובסך הכל 10,500 ש"ח.

לטענתה, הנתבע פעל כפי שהיה צריך לפעול בנושא בנק טפחות, אך לא פעל בנושא איתור הקרקעות. לטענתה, הנתבע התרשל ומצא כביכול קרקעות, שהסתבר שאינן בבעלות התובעת, או מי ממשפחתה. הנתבע אמור היה להוציא נסחי טאבו לגבי הקרקעות, אך תחת זאת הטיל את הדבר על התובעת, שהינה אישה מבוגרת, ושלח אותה ללשכות המקרקעין השונות. לדברי התובעת, כאשר התברר לנתבע שרשימת הנכסים שמסר שגויה, הוא התנצל, גם באוזני בתה של התובעת וידיד נוסף, והודיע שיחזיר 6,400 ש"ח ששולמו עבור מציאת הנכסים. כאשר אמרה התובעת לנתבע שהיא רוצה להעביר את הטיפול המשפטי בנושא לאחר, חזר בו הנתבע מנכונותו להחזיר את הכסף, ופרע את כל השיקים. לא זו אף זו, טוענת התובעת, מאחר שהשיקים לא כובדו, הגיש התובע את השיקים להוצאה לפועל. התובעת הגישה התנגדות לביצוע שטר, ובדיון שהיה בפני כב' השופט ברנר, בו טענה התובעת טענות שונות כנגד ביצוע השטר, קבע השופט ברנר כי כשלון תמורה חלקי בסכום לא קצוב, איננו הגנה מפני ביצוע שטר, אך לא התייחס, לדברי התובעת, לטענות הצדדים לגופה של השאלה אם הנתבע ביצע את העבודה שהוטלה עליו, אם לאו.

לטענת התובעת, מעבר לסכום ששילמה לנתבע בגין איתור הקרקעות (6,400 ש"ח מתוך הסכום הנ"ל של 10,500 ש"ח), היו לה הוצאות נוספות בסך 4,900 ש"ח. לפיכך, הגישה תביעתה זו, שהועמדה על סך של 17,800 ש"ח.

התובעת הפנתה למסמך בכתב יד, אשר סומן נספח ג' לכתב התביעה, ולטענתה - הרישומים של גושים וחלקות באותו מסמך בכתב יד הם של הנתבע, ואלה הקרקעות שהוא כביכול איתר עבור התובעת, אלא שהתברר שאלה אינם כלל וכלל נכסי התובעת.

לטענת הנתבע, התנהלו כבר הליכים בין צדדים אלה בבש"א 157647/04, והיה הליך של התנגדות לביצוע שטר בטענת "פרעתי". באותו הליך יש קביעות של השופט ברנר, לפיהן התובעת לא פרטה מה שילמה לנתבע, ומתי שילמה לו, בקשר לקרקעות. לאור קביעות עובדתיות אלה, טוען הנתבע, מנועה התובעת מלהעלות טענות אלה בתיק שבפני. התובע טוען טענות חריפות וחמורות כנגד התובעת בנושא נסיונות שהיא עושה, לטענתו, לעשות עושר ולא במשפט, על מנת לזכות מרשויות שונות בגמלאות ובכספים שאינם מגיעים לה, ואינני מוצאת לנכון לחזור על טענות אלה, או לצטטן במלואן, מאחר שלא זו בלבד שהן לא מוכחות ומהוות הכפשות בעלמא, אלא שבנוסף - אין להן, לטעמי, כל רלבנטיות להליך שבפני, ומוטב היה אלמלא נטענו.

לטענת הנתבע, סוכם עם התובעת על שכר טרחה לפי שעות, ולכן, לנוכח מסמך חתום, שצורף כנספח ג' לכתב ההגנה, לא ברור מדוע טוענת התובעת כי אין הסכם שכר טרחה בין הצדדים. על פי אותו הסכם, הוא חל על כל הטיפול בענייני התובעת, כעולה מתאור "הענין" בהסכם שכר הטרחה, שם כתוב "שוטף". טוען הנתבע, כי הסכם זה מכסה את כל השרותים שנתן לתובעת ולפי הסכם זה התשלום הוא לפי שעות. לדברי הנתבע, הוא השקיע המון שעות עבודה בעניינה של התובעת, ומעולם לא סוכם כי שכר טרחתו בנושא איתור הקרקעות ישולם על פי הצלחה במציאת קרקעות. לטענתו, הוא הופנה על ידי התובעת ובתה לחפש קרקעות בלשכות המקרקעין הלא נכונות, והוא לא מצא דבר. לדבריו, הוא איתר נכסים מסויימים שהיו רשומים על שם המשפחה, אלא שאלה לא היו בהיקף לו קיוותה התובעת. לדבריו, לא מסר מעולם רשימה של נכסים שאיתר על שם התובעת, מאחר שלא איתר נכסים כאלה. הנתבע הכחיש מכל וכל כי רשם את נספח ג' לכתב התביעה או כל חלק ממנו. הוא טען, כי התובעת נותרה חייבת לו כספים רבים, והתביעה שבפני הינה נסיון לעשיית עושר ולא במשפט.

לאחר שעיינתי בקביעותיו של כב' השופט ברנר בתיק בש"א 157647/04, הגעתי למסקנה, כי למרות שקבע כי "מדובר במי שמבקשת להתחמק, ולא בפעם הראשונה, מתשלום שכר טרחה של עורך דין המייצג אותה", הרי שלא קבע קביעות כלשהן לגבי טיבו של השרות המשפט שהעניק הנתבע לתובעת בנושא איתור הקרקעות.

גרסתה של התובעת בנוגע למידע שמסר לה הנתבע בקשר לקרקעות שנמצאו, לא היתה עקבית.

בכתב תביעתה הפנתה לנספח ג' כ"רשימת הנכסים שמסר הנתבע לתובעת". נספח ג' כולל רשימה של לפחות 6 נכסים, ושירבוטים רבים נוספים, שאינם ברורים. בכתב התשובה של התובעת לכתב ההגנה כתבה בסעיף 10 כי הנתבע אכן מסר לה 6 קרקעות בנספח ג'. הנתבע הכחיש כי הוא מכיר בכלל את נספח ג', טען כי לא ערך אותו והאמור בו אינו משקף את הנכסים שאותרו, ובקש לקבל את המסמך לידיו לצורך בדיקה גרפולוגית. בתגובת התובעת לבקשה זו, ציינה התובעת (בסעיף 2) כי רק 4 מתוך הנכסים הרשומים בנספח ג' נרשמו מטעם הנתבע, אלא שהפעם הבהירה שמי שרשם אותם היה עורך דין במשרדו של הנתבע. בדיון שבפני ציינה בתה של התובעת, אשר ייצגה אותה בדיון, כי רק 3 קרקעות מתוך נספח ג' נמסרו לה על ידי הנתבע ושוב חזרה לטעון שהנתבע בעצמו כתב אותן. העד אריה שמעוני, שהעיד אף הוא בפני מטעם התובעת, ושהוזכר על ידי התובעת כמי שהיה עד לרישום הפרטים בנספח ג', ציין בדיון כי איננו יודע מי רשם את הגוש והחלקה באותו דף, והוא איננו זוכר את נספח ג' באופן ספציפי. כל אלה, עומדים מול גרסתו של הנתבע, שטוען כי לא מצא אף נכס מקרקעין, ולא מסר לתובעת כל גוש וחלקה, שכן לא מצא כאלה.

לנוכח הסתירות בין גרסאות התובעת במסמכים שהוגשו לבית המשפט, בין המסמכים לבין עצמם, בינם לבין עדות בתה בדיון, ובינם לבין עדות העד שמעוני, אני מעדיפה את גרסת הנתבע, כי לא מצא כל קרקע שהיא ולא מסר לתובעת שום מידע - לא שגוי ולא אחר.

מכאן, לשאלה האם, לנוכח הודעתו של הנתבע כי לא הצליח לאתר שום קרקע עבור התובעת, זכאי הוא לשכר טרחה בגין עבודתו בנושא זה.

לא מצאתי בהסכמה בין הצדדים דבר היכול ללמד, כי תשלום שכר הטרחה לנתבע הותנה בהצלחה למצוא נכסים, או בכל התניה אחרת. שוכנעתי, כי הנתבע עבד וניסה לאתר נכסים, אף שמאמציו לא נשאו פרי. יצויין, כי התובעת הציגה מסמכים לפיהם הצליחו לבסוף לאתר נכסים השייכים לתובעת, וזאת - לאחר שהטיפול הועבר לעו"ד אחר.

התובעת שילמה לנתבע וקיבלה שתי חשבוניות המתייחסות לנושא איתור הנכסים (נספח ב' לכתב התביעה), בהן נכתב במפורש שהן מתייחסות לנושא טפחות ול"איתור נכסים", אך כאמור, נראה כי סכומים אלה נגזרו מהסכם שכר הטרחה היחיד שנחתם בין הצדדים ושצורף כנספח  ג' לכתב ההגנה, ומהווים תשלום עבור ביצוע עבודה, בלא תנאי שזו תניב פרי.

סיכומו של דבר - לא מצאתי כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי הנתבע לא ביצע את העבודה שתמורתה שילמה לו בחשבוניות נספח ב' לכתב התביעה, ואף אם העבודה לא נשאה פרי - אין בכך כדי לבסס את טענתה של התובעת כי הנתבע לא היה זכאי לשכר טרחה.

אשר על כן, התביעה נדחית.

אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 500 ש"ח כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית מהיום  ועד התשלום המלא בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ