פסק-דין בתיק ת"ק 009237/03

הנתבעת הינה הבעלים המפעילה של אולם אירועים בגני יהושע.

התובע הזמין אירוע חתונה ועל פי תנאי ההסכם שצורף לכתב התביעה הנתבעת היתה צריכה לספק 8 סוגי סלט. במנות העיקריות היתה צריכה לספק שוקי עוף ברוזמרין, מיני קבבוני טלה על מצע של בצל וכן רולדה עגל בתוספות החמות היתה צריכה לקבל תפוח אדמה פריזיאן צעיר מקולף, אורז, אושפלו, וברוקולי מוקרם.

התובע הזמין  100 מנות במחיר של 180 ש"ח למנה כולל מע"מ.

לטענת התובע:

" בשיחות שניהלנו לאחר האירוע עם אורחנו התברר, שכ- 95% מאורחנו לא מצאו את מנת הבשר, רולדה עגל, ולאחר בירורים נוספים, התברר שאותה מנה מוקמה בעמדה בודדת בנפרד משני המזנונים במפלס שונה משני המזנונים וגם במקום מוסתר על יד הכניסה למטבח ...".

אם הבנתי נכון את גרסתו של התובע ועדותו בפני, הוא לא טוען שלא הוגש בשר עגל , רולדה לאורחים, או לא היה מזנון כזה, אלא שהמזנון הוצב במקום  לא בולט לעין ומרכזי באולם אלא במקום מוסתר.

הנתבעת הגיבה לטענתו זו של התובע באומרה מפי נציגה, שלמעשה היו שלושה מזנונים, מזנון אחד לקבלת פנים לאורחים , מזנון מרכזי בטבורו של האולם, ומזנון נוסף ברמפה שנמצאת בגובה 3 מדרגות מרצפת האולם הגדול אך גם היא בולטת לעין. טוענת הנתבעת גם, שלמעשה הוגש לכל האורחים רולדה בשר עגל ומפי השף של הנתבעת עד הגנה 2, שמעתי שהוא במו ידיו חתך 25 או 24 ק"ג בשר עגל והגישו לאורחים.

לאחר ששמעתי את טענות התובע, תהיתי והתפלאתי, חכתי בדעתי ושאלתי את השאלות שלהלן:

א.        האם יתכן שהתובע ששילם 180 ש"ח טבין וטקילין עבור כל מנה לא הטריח את עצמו לבדוק את התפריט שעומד להיות מוגש לאורחים לפני החתונה?

ב.         נניח שהתשובה על השאלה הראשונה היא לא. האם במהלך החתונה וכאשר הגיע  הזמן להגשת הארוחה  האם הוא לא שאל את עצמו ואת בעלי האולם מדוע אין בשר עגל מוגש לאורחים. האם הוא לא בירר היכן עומד המזנון בו מוגש בשר העגל?

ג.         בהנחה שהמזנון של בשר העגל היה מוצב במקום אחר מהמזנון המרכזי הראשון, האם לא היתה חובתו של המארח להדריך את האורחים אל המזנון השני ולהודיע להם שיש שם רולדת עגל.

ד.         מה המשמעות של טענת התובע, ש" בשיחות שניהלנו לאחר האירוע עם אורחנו ..." האם בזמן החתונה ומיד לאחר מכן הוא לא ידע שהוגש או לא הוגש בשר עגל  והאם היה זקוק  לכך שהאורחים יודיעו לו שלא אכלו בשר עגל , כדי לדעת שבשר עגל לא הוגש. הרי הטענה המרכזית שלו היא שהמזנון היה במקום נידח ולא שלא הוגש בשר עגל בכלל.

התובע כדי להשיב לי על השאלות הנ"ל ולהוכיח את תביעתו הביא שני עדים מטעמו, את מר  גבי הכט, שהעיד  שהוא נכנס לאולם. היתה קבלת פנים בכניסה ומיד התיישב הוא ועוד חבר ליד שולחן. אחרי החופה התחילה ארוחת הערב וכי האוכל היה במזנון ולא בהגשה על השולחן. הוא ישב קרוב למזנון שהיה באולם והוא חושב שהיה קבב ועוף וסיני.  אין בדברי העד משום תמיכה לגרסתו של התובע שלא היה בשר עגל, המירב שאפשר לקבל מדברי העד הוא שלא נאמר לו שיש מזנון נוסף, שם מוגש בשר עגל.

בנקודה זו אני סבור שהמחדל הוא של המארח אשר או לא דאג לברר בטרם עת היכן מוגש בשר העגל או ידע היכן מוגש בשר העגל אך לא הזמין את אורחיו, כ - 77 במספר אל המזנון הנוסף.

העדה השנייה מטעם התובע הינה הכלה בכבודה ובעצמה, הגברת רחל בלשני,  שאומרת בשורה  13 לעמוד  2 , " לא פנינו למר ואלד לשאול היכן הבשר מאחר ולא שמנו לב. היינו עסוקים בדברים אחרים, כגון הצילומים".   

אך בשורה  11 באותו עמוד היא אומרת " בפועל באמת היו שני מזנונים אבל אחת ממנות הבשר העיקריות היתה חסרה בשני המזנונים. מסתבר כי הניחו את זה במקום אחר ואנו לא ידענו על כך וגם לא האורחים". 

שוב יש אישוש לטענת הנתבעת שבשר העגל הוגש לכל מי שחפץ ומי שלא ידע לא מצא מי שיגיד לו, מצד המארחים , דבר קיומו של הבשר כי כולם היו עסוקים בדברים אחרים.

מטעם הנתבעת, כאמור, העיד השף שעדותו לא נסתרה, שהוא חתך והגיש כ- 25 קילו בשר עגל לאורחי התובע.

בנסיבות אלה, אני קובע כי התובע לא הוכיח את תביעתו ואני נאלץ לדחות אותה וכך אני עושה.