פסק-דין בתיק ת"ק 005667/02

תביעה זו עניינה ארון אמבטיה, שהוזמן על ידי הנתבעת מאת התובע, בעלות כוללת של 1,638 ש"ח.

הארון הורכב על ידי התובע, בביתה של הנתבעת, ביום 28.4.02. הנתבעת לא היתה מרוצה מהארון ומהתאמתו לנישה על ידי פסי סגירה "שלבניה", בלשון המקצועית וסרבה לשלם לתובע את שכרו, מעבר למקדמה בסך 200 ש"ח ששולמה עם הזמנת העבודה.

כבר ביום 9.5.02 הגיש התובע תביעתו לבית המשפט ובה טען לתשלום יתרת החוב עבור הארון בסך של 1,438 ש"ח ובנוסף טען לשכר נוסף בסך של 450 ש"ח בגין  פרוק הארון הישן.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי הארון הורכב בצורה לקויה וכי הציעה לתובע להפחית 20% ממחיר הארון בגין העבודה הלקויה.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובע לא דרש כל תשלום עבור פרוק הארון הישן וכי סכום העסקה כלל את פרוק הארון הישן והרכבת  החדש, כפי שסוכם מראש.

לאחר הגשת כתב ההגנה, הודיעה הנתבעת לתובע במכתב מיום 20.6.02 כי השלימה את ביצוע פס הסגירה של הארון באמצעות נגר אחר ובעלות של 350 ש"ח ולפיכך הינה מוכנה לשלם עבור הארון שהותקן בביתה סך כולל של 1,300 ש"ח  במקום 1,638 ש"ח כמוסכם.

הנתבעת שלחה לתובע המחאה ע"ס 1,100 ש"ח בנוסף לתשלום בסך 200 ש"ח ששולם במעמד ביצוע ההזמנה, כך שיתרת החוב בגין הארון נותרה על סך 338 ש"ח.

בישיבת יום 23.7.02, החליט כב' השופט גלדשטיין, שדן בתיק זה, למנות מומחה שיבדוק את הארון ויחווה דעתו בשאלה האם קיימים בו ליקויים כנטען על ידי הנתבעת.

המומחה מר גיל ליפנסקי, ציין בחוות דעתו מיום 30.8.02 כי ניסה להביא הצדדים לידי פשרה ואף היה מוכן לוותר לצורך כך על שכרו אך ללא הועיל.

המומחה מציין בחוות דעתו, כי הארון נבנה בצורה טובה ויפה אך "השלבניות", שהתובע הביא לביתה של הנתבעת דקות מידי ואינן מתאימות.

המומחה מציין כי "היה צורך לעשות שלבניה יותר עבה כדי שתסגור את כל החריצים והפתחים ולסיים את הפרשה". (סעיף 2 לפרק הסיכום בחוות הדעת).

צר לי על שהצדדים לא השכילו לפתור המחלוקת ביניהם בטרם הגשת התביעה ואף לא לאחריה, בעזרתו של המומחה.

לאחר  ששמעתי ובחנתי את עדויות הצדדים והמסמכים שהוגשו על ידם, הגעתי למסקנות הבאות:

א.                  על הנתבעת היה לאפשר לתובע להשלים את העבודה. גם אם "השלבניות" שהובאו לבית הנתבעת, על ידי פועל של התובע, היו בלתי מתאימות, הרי היה על הנתבעת ליתן לתובע הזדמנות סבירה לתקן אי ההתאמה. בכך שהנתבעת סרבה להכניס את התובע לביתה, על מנת להשלים ביצוע העבודה וסרבה במקביל לשלם את שכרו, מעבר לתשלום המקדמה, שללה הנתבעת מהתובע  את ההזדמנות להשלים העבודה כנדרש.

אשר על כן ולמרות  שהנתבעת נשאה בהוצאות התקנת השלבניות, על ידי נגר אחר, אני רואה לחייב אותה בתשלום מלוא שכרו של התובע בגין בניית הארון והתקנתו.

ב.                  לא שוכנעתי בטענתו של התובע, כי סיכם עם התובעת על שכר נוסף בסך 450 ש"ח, בגין פרוק הארון הישן. אין בהצעת המחיר כל רמז לסיכום זה. מקובלת עלי בענין זה טענת הנתבעת כי התובע הוזמן ליתן הצעת מחיר עבור התקנת הארון לאחר סיום השיפוץ וכי סוכם על מחיר כולל עבור פרוק הארון הישן והתקנת הארון החדש.

אציין כי לא נעלמה מעיני קביעת המומחה בחוות דעתו, כי מחיר הארון הינו סביר  ומקובל ואינו כולל פרוק ארון ישן. איני רואה לקבל קביעה זו של המומחה, שמונה לצורך בדיקת טיב ביצוע הארון ולא לצורך הערכת עלויות. הקביעה באשר לתוכן ההסכם בין הצדדים, נתונה לבית המשפט, המבסס קביעתו על עדויות הצדדים וטענותיהם. בטופס הזמנת העבודה מצויין כי התובע עוסק גם בשיפוץ ולא נאמר בו כי נדרש תשלום נוסף עבור פרוק הארון הישן.

אשר על כן, התביעה לתשלום סך של 450 ש"ח בגין פרוק הארון הישן נדחית.

ג.                    אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 338 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.5.02 ועד מועד התשלום בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 150 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.