ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב
|
002400-05
27/07/2005
|
בפני השופט:
אליהו קידר
|
| - נגד - |
התובע:
מזרחי אלון
|
הנתבע:
1. חב' לאופר תעופה בע"מ
2. קשרי תעופה בע"מ
3. בולגריה אייר
|
| פסק-דין |
עניינה של תביעה זו באיחור בהגעת כבודה.
התובע טוען בתביעתו כי בחודש ספט' 2004 רכש כרטיס טיסה לטיול בן 4 ימים בורנה שבבולגריה מיום 23.9.04 ועד 27.9.04 בטיסה של נתבעת 2.
שירותי הקרקע לטיסה בוצעו ע"י נתבעת 1, לה מסר את מזוודתו בנמל תעופה בן גוריון.
בהגיעו לורנה התברר לו כי מזוודתו לא הגיעה. הוא פנה למחלקת אבידות ומציאות של נתבעת 2 ומילא דו"ח על אובדן הכבודה.
במשך כל ימי הטיול לא הגיעה המזוודה והתובע נאלץ, לטענתו, לבצע עשרות שיחות לארץ כדי לוודא את גורל הכבודה. התובע מוסיף כי בילה כל זמנו בבירורים באשר לכבודה וברכישת פריטים בסיסיים.
ביום האחרון לשהותו בבולגריה ניגש אליו נציג קשרי תעופה ומסר לו פתק עם מספר המזוודה ודיווח לו כי המזוודה נמצאה, לאחר שנשלחה בטעות לבלגיה ומשם לבולגריה וחזרה לישראל והיא תמתין לו בארץ בעת חזרתו.
התובע אמנם קיבל בארץ את מזוודתו, כאשר לא חסר בה דבר.
כתב התביעה, בגלגוליו השונים, הוגש נגד נתבעים נוספים, אשר בסופו של דבר נמחקו ממנו.
התובע מייחס אחריות לנתבעת 1, בכך שהיא התרשלה בהדבקת תווית לא נכונה על המזוודה. נתבעת 2 היתה המוביל האווירי ומכוח עובדה זו היא מחוייבת בנזק.
לכתב התביעה צורף נספח א', שהינו צילום של כרטיס הטיסה של התובע, כאשר בתחתיתו מצולם מסמך שבו נרשם VAR 7084.
מספר הטיסה, עפ"י כרטיס הטיסה מת"א לורנה היה 7084.
עוד צירף לכתב התביעה טופס הדיווח על אובדן המזוודה - נספח ב' - אשר מולא ביום 23.9.04 בשדה התעופה בורנה בו מפורט מספר המזוודה שלא הגיעה ליעדה, שהוא כנראה נרשם על סמך התגית המקורית שאותה תייגה נתבעת 1.
נתבעת 1 בכתב הגנתה טוענת כי נושא התביעה מוסדר באמנת ורשה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה בינלאומית, הקובעת כי חברת התעופה אחראית לנזק שנגרם כתוצאה מאיחור בהגעת הכבודה.
ישראל ובולגריה הן צדדים לאמנה ולפרוטוקול האג המתקן אותה, ולפיהם האחריות היא על המוביל האווירי.
חוק התובלה האווירית ותש"ם - 1980 קובע בסעיף 10 את יחוד העילה, דהיינו שאם האירוע נשוא התביעה עניינו התובלה האווירית אזי יש לדון באותו עניין אך ורק לפי הוראות האמנה, ואחריות המוביל תיקבע עפ"י הכללים שבאמנה ולא עפ"י כל דין אחר.
נתבעת 1 מפנה לסעיפים 19 ו-24 (1) לאמנה, לפיהם האחריות היא של המוביל האווירי וגבולות התביעה הם אלה הקבועים באמנה.
נתבעת 1 טוענת כי מאחר והיא אינה המוביל האווירי לא מוטלת עליה אחריות.
נתבעת 1 מוסיפה וטוענת כי גם עפ"י הסכם בינה לבין המוביל האווירי עליו לסלק את התביעה המוגשת כנגד נתבעת 1 בגין איחור בהגעת הכבודה.
נתבעת 1 טוענת כי לא התרשלה.