סיכומה של המחלוקת בתיק אשר בפני הינה שהתובע רכש מאת הנתבע 2 דרך הנתבעת 1 רכב תוצרת הונדה סיוויק, שנת יצור 98, אשר במקורו היה עם תיבת הילוכים ידנית שהוסבה לתיבת הילוכים אוטומטית.
התובע טוען, כי דבר ההסבה התגלה לו רק אחרי הרכישה וכי למעשה יש בהסבה משום גרימת ירידת ערך של הרכב בשוק אותו הוא מעריך ב - 10,000 ש"ח, ועל כן הוא תובע את הנתבעים לפצות אותו בסכום הנ"ל.
לתמיכת גרסתו בקשר לגובה הנזק צירף התובע חוות דעת של שמאי מומחה, מוטי פרום, שקבע ירידת ערך בשיעור של 15%, המהווים 10,350 ש"ח.
הנתבעים טענו, כי דבר הסבת תיבת ההילוכים ידוע היה לתובע בטרם הרכישה הן מן הטעם שהדבר רשום בפירוש ברשיון הרכב שהיה עם תיבת הילוכים ידנית, וכי כאשר התובע רכש אותו הוא הבחין שמדובר ברכב אוטומטי, וכן מן הטעם שהם אמרו לו בפירוש שתיבת ההילוכים עברה הסבה.
הנתבעים צירפו חוות דעת של השמאי יצחק אנג'ל, שקבע שהסבת תיבת ההילוכים לא רק שלא הפחיתה להם את הרכב בשוק אלא אף העלתה אותו.
אתחיל עם גובה הנזק.
נוכח הפער הגדול בין שתי חוות הדעת מטעם הצדדים, מצאתי לנכון למנות מומחה מטעם בית המשפט, מר אליהו אגרנט, שבחן את הסוגייה, עיין בחוות הדעת של השמאים מטעם הצדדים, וקבע כי אכן יש בהסבה משום גרימת ירידת ערך בשיעור של 15% מערך הרכב.
מאחר וערך הרכב ליום עריכת חוות הדעת של השמאי פרום היה 62,791 ש"ח, זאת על פי חוות הדעת של מר אגרנט. הוא קובע שירידת הערך נכון ליום עריכת חוות הדעת של פרום הינו 9,418 ש"ח.
לשאלה האם הנתבעים הטעו את התובע והסתירו ממנו את עובדת היות תיבת ההילוכים מוסבת, כאמור, מצויין בפרוש ברשיון הרכב שדווקא התובע צירף אותה לכתב התביעה שלו, כי תיבת ההילוכים שלו ידנית ואף התובע מצא לנכון להדגיש את המילה "
ידני"
בצבע ירוק זוהר.
התובע מסתמך על האמור בסעיף 8 לזכרון הדברים לקניית הרכב, שם המוכר מצהיר, שפרטי הרכב הנ"ל תואמים לאלה המובאים ברשיון המקורי ובמשרד הרישוי ולא נעשו ברכב וברשיונות הרכב שינוי או תיקון שלא כדין.
והנה, בפני התובע, כקונה פוטנציאלי, עמד הנוסח המודפס, טויטה מוכנה מראש של זכרון הדברים על האמור בסע' 8 בו ורשיון הרכב, בו מצויין שהמקוריות של תיבת ההילוכים היא ידנית, ומנגד עמד הרכב גופא, שהתובע, יש להניח בחן אותו לפני הרכישה והתרשם ממנו, וראה שמדובר בתיבת הילוכים אוטומטית.
התובע בעצמו מדגיש את המילה ידני ברשיון הרכב. אך ברכב שהוא קיבל היתה תיבת הילוכים אוטומטית.
האם היה מותר לתובע כך לעצום את העיניים ולהעדיף את הכתוב בטיוטה של זיכרון דברים על המציאות בתוך הרכב?
הנתבעים טוענים גם, כי הם הסבירו במפורש לתובע כי הרכב הוסב מידני לאוטומטי.
לא שוכנעתי בטענה, שכן אילו הטענה היתה נכונה, סביר היה להניח , שהנתבעים היו מציינים בפרוש את הדבר בזכרון הדברים למכירת הרכב.
לפיכך, אני דוחה את טענת הנתבעים שהסבירו בפרוש לתובע שהרכב הוסב, ונשאלת בפני השאלה - מדוע התובע מצא לנכון להתעלם מההבדל בין הרשום ברשיון הרכב ובין מה שראו עיניו בתוך הרכב, כתיבת הילוכים אוטומטית?
היתכן, שהתובע לא בחן את רשיונות הרכב לפני הרכישה? למשל לצורך בדיקה האם הרכב אינו מעוקל או לבדוק כמה בעלים היו לרכב לפניו והאם הרכב לא היה רשום על שם חברה או מונית וכהנה וכהנה גורמים המשפיעים על שוויו של הרכב בשוק.
אם הוא התעלם מכל אלה, אז הוא לא נהג כקונה סביר ולא פעל בהתאם לכלל בדיני חוזים [יזהר הקונה] ומאידך, אם הוא ראה את ההבדל אז הוא היה מודע להסבת תיבת ההילוכים.
זאת ועוד, בכתב התביעה מלין התובע על כך שכאשר יבקש למכור את הרכב ערכו ירד לעומת רכבים אחרים מסוגו בגלל ההסבה.