1. התובעת, ילידת 1976, הגישה כנגד הנתבעת תביעה על סך של 17,800 ש"ח בגין נזקי גוף שנגרמו לה.
הנתבעת, חברה פרטית, הינה בעלים של מסעדת פינת השלושה (להלן: "
המסעדה").
2. לאחר ששמעתי את עדויות התובעת, מנהל הנתבעת (להלן: "
המנהל") ועיינתי במסמכים שהוגשו ע"י שני הצדדים, הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן.
3. ביום 10/12/01 סעדה התובעת במסעדה ביחד עם בני משפחתה. במהלך הארוחה, פצעה התובעת חלק מפיתה הנאפית ע"י הנתבעת במסעדה, הכניסה אותה לפיה, ובלעיסה הראשונה, חשה כאב חד בפיה. התובעת שלפה את חתיכת הפיתה מפיה ונוכחה למצוא חתיכת זכוכית בתוך הפיתה. אבי התובעת קרא מיד למנהל והציג בפניו את הזכוכית. המנהל נטל את הזכוכית לידיו והתנצל על האירוע.
עוד באותו הערב פנתה התובעת לטיפול אצל רופאת השיניים ד"ר אירנה פדורוביץ', אשר מצאה רגישות בשיניים, לסת עליונה בצד שמאל וכן דימום החניכיים באותו האזור. כן מצאה הרופאה 3 חתיכות זכוכית שקופה בחניכיים בסביבת הלסת העליונה באזור שיניים 25 - 27.
בתיאום בין התובעת למנהל, פנתה התובעת לבדיקה אצל רופא שיניים אליו הופנתה ע"י המנהל. בבדיקה שבצע אותו רופא שיניים הוא העריך את עלות הטיפול בסך של 4,000 ש"ח, אולם היה נכון לבצע את הטיפול, על חשבון הנתבעת, תמורת סך של 2,000 ש"ח בלבד.
התובעת, לאחר ששקלה העניין, לא שבה לאותו רופא להמשך הטיפול מאחר וחששה לקבל את הטיפול באמצעותו.
4. התובעת צרפה לכתב תביעתה את חוות דעתה מיום 25/12/01 של ד"ר פדורוביץ', אשר העריכה את עלות הטיפול בסך של 8,717 ש"ח.
לקראת הדיון שהתקיים בפני ביום 18.4.04 הסתבר כי התובעת החלה בטיפול אצל ד"ר פדורוביץ', אולם סמוך לאחר מכן הפסיקה את הטיפול ופנתה למרפאת השיניים של קופת חולים מאוחדת, בה היא חברה, לצורך המשך הטיפול הרפואי. עלות הטיפול כפי שהוערכה ע"י מרפאת השיניים של קופת החולים מסתכמת בסך של 2,330 ש"ח, נכון ליום 6/6/02.
הפער שבין הצעות המחיר נובע בעיקר בשל העובדה שד"ר פודורוביץ התחיסה למס' שיניים ואילו מרפאת קופ"ח התייחסה לשן אחת בלבד - שן מס' 26.
5. ביום 23/10/03 מיניתי את ד"ר אלי סימון כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, אולם מאחר הסתבר כי לא היו בידי התובעת צילומי הרנטגן שבוצעו ע"י ד"ר פדורוביץ', בסמוך לאחר האירוע, הוריתי כי התובעת לא תבדק, בשלב זה, ע"י ד"ר סימון.
לקראת יום 18/4/04 הסתבר, כאמור, כי התובעת נבדקה ע"י רופא שיניים מטעם הנתבעת, אשר ממצאי בדיקתו לא הומצאו לתיק בית המשפט ע"י הנתבעת, ועל כן לא מצאתי מקום להורות על ביצוע הבדיקה וזאת גם נוכח העובדה כי בינתיים, הומצאה הצעת המחיר של קופת חולים, הצעה שאינה מצדיקה מינוי מומחה ע"י בית המשפט.
6. סוף דבר, שוכנעתי כי בפיתה אותה אכלה התובעת אכן היו שברי זכוכיות וכי התובעת לעסה כמה מהן וכי אחת משיניה בלבד ניזוקה.
7. שוכנעתי כי עלות הטיפול הרפואי מסתכמת בסך של 2,330 ש"ח בלבד, נכון ליום 6/6/02.
כן שוכנעתי כי נגרמו לתובעת סבל וטרחה בכל הקשור לאירוע, לרבות הצורך בטיפול בשן ואני אומד את הפיצוי בפריט זה בסך של 1,500 ש"ח.
8. אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,830 ש"ח כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 6/6/02 ועד התשלום המלא בפועל.
מאחר וסכום התביעה היה גבוה באופן ניכר מהסכום שהוכח בפני, ומאחר ושוכנעתי כי חוות דעתה של ד"ר פדורוביץ' נערכה על דרך של הפרזה בלא ביסוס, לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות משפט.
התשלום ישולם לתובעת בתוך 30 יום ממועד המצאת פסה"ד לידי הנתבעת.
פסה"ד ישלח לצדדים בדואר.