בפניי תביעת שיפוי שהתובע הגיש כנגד הנתבעים בגין קצבאות תלויים ששולמו וישולמו על ידו לתלויי המנוח אבו חיה שעבאן ז"ל (להלן: "
המנוח"), שמצא את מותו בתאונת עבודה מיום 09.06.99.
רקע עבודתי מקדים
חברת אשטרום הנדסה ובנין בע"מ (להלן: "
אשטרום") ביצעה הקמת בי"ס ברובע יב' באשדוד (להלן: "
אתר הבניה").
ביום 09.06.99, בסביבות השעה 10:30, הגיעה לאתר הבנייה משאית מוביל מ.ר 18-714-82 (להלן: "
המשאית") רתומה לעגלה שמספרה 509-064 (להלן: "
העגלה") המיועדת להובלת אלמנטים טרומיים. בסמוך לאחר הגעת המשאית לאתר ותוך שהעגלה הנגררת מחוברת עדיין למשאית, החלה פריקת האלמנטים הטרומיים מן העגלה באמצעות עגורן נייד זחלי מס' רישוי 30-655 (להלן: "
העגורן"), ובמהלך פריקת העגלה באמצעות העגורן, נפל אלמנט טרומי מן העגלה ומחץ למוות את המנוח אשר עמד לצד העגלה (להלן: "
התאונה").
המשאית בוטחה על פי פוליסה לביטוח חובה בחברת מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "
מנורה") בשיתוף עם אבנר אגוד בע"מ (להלן: "
אבנר"), וזאת בחלקים שווים.
העגלה בוטחה על פי פוליסה לביטוח חובה בחברת הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "
הראל") בשיתוף עם אבנר אגוד בע"מ (להלן: "
אבנר").
תביעת התובע הוגשה לבית המשפט ביום 21.05.06 כנגד הנתבעת 1 והנתבעת 2: הראל ואבנר בהיותן מבטחות העגורן, המשאית והעגלה; כנגד הנתבעת 3: אשטרום בתור מבצעת הבנייה ומזמינת העבודה ממעבידתו של המנוח - חברת אפראיט שירותי בניה בע"מ (להלן: "
אפריאט"); כנגד הנתבע 4: כליפא אוחיון בהיותו עובד אשטרום והממונה מטעמה על צוותי ההרכבה של האלמנטים הטרומיים שיוצרו במפעלה; כנגד הנתבע 5: ארקדי רבין בהיותו עובד אשטרום ומנהל העבודה מטעמה באתר הבניה; כנגד הנתבע 6: אלכסנדר זורר בהיותו עובד אשטרום והנהג במשאית; כנגד הנתבע 7: ברואנר חיים בהיותו עובד אשטרום והנהג ו/או המשתמש בעגורן ו/או מפעיל העגורן; וכנגד הנתבעת 8: קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "
קרנית") ככל שיתברר כי לרכבים המעורבים בתאונה לא היה כיסוי ביטוחי.
ביום 13.06.07 תוקן כתב התביעה וצורפה נתבעת מס' 9: מנורה חברה לביטוח בע"מ כנתבעת נוספת בתיק, בהיותה המבטחת - ביחד עם אבנר - של המשאית על פי פוליסה לביטוח חובה.
בהסכמת הצדדים, התביעה בעילה הנזיקית כנגד הנתבעים 3, 4, 5 ו- 8 נדחתה, אך המשיכה להתנהל כנגד הראל (הנתבעת 1), אבנר (הנתבעת 2), אשטרום (הנתבעת 3 - מכוח העילה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) אלכסנדר זורר (הנתבע 6), חיים ברואנר (הנתבע 7) ומנורה (הנתבעת 9), כאשר התובע טען, כי התאונה שגרמה למות המנוח הינה בבחינת תאונת דרכים, ומכוח ההסכם שבינו לבין מבטחות הרכבים המעורבים בתאונה, הנתבעות 1, 2 ו- 9 (הראל, אבנר ומנורה) חייבות, ביחד ולחוד, לשפותו על התשלומים ששולמו וישולמו על ידו לתלויי המנוח.
למותר לציין, כי נוכח העברת כל עודף נכסי אבנר ויתרת החבויות של אבנר אל קרנית, על פי התקנות שהתקין שר האוצר מכוח סעיף 10 ה' (ב') לחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לעניין "אבנר"), התשנ"ז-1997, הוגשה ביום 27.01.10 הודעת כוח הנתבעים, לפיה, נמסרה הודעה בשם קרנית, כי מבחינת קרנית בעקבות העברת התחייבויות אבנר אל קרנית כאמור לעיל, אין צורך בתיקון פורמאלי של כתבי הטענות, וכי קרנית תפרע לידי התובע כל חיוב שיוטל על אבנר בפסק דין או בפשרה, הכל על פי חלקה של אבנר בפוליסות שהעתקן הוגש לבית המשפט.
חמש מחלוקות נטושות בין הצדדים.
תחילה אדון בשאלת זהותו של המעביד, והאם אשטרום (הבעלים של הרכבים המעורבים בתאונה) הייתה מעבידתו בפועל של המנוח אם לאו. שאלה זו תשליך על זכאותו העקרונית של התובע לשיפוי ממבטחות הרכבים שהוסכם על הצדדים כי היו בבעלותה של אשטרום.
-
רכב מעביד
להוכחת טענתם כי אשטרום הייתה המעבידה בפועל של המנוח, הוגשו מטעם הנתבעים תצהירי עדות ראשית של מר יוסי אפראיט ( המנכ"ל והבעלים של חב' אפראיט) ושל מר נחום בוטנרו ( מנהל משאבי אנוש באשטרם).
אין באמור בתצהיריהם של מר יוסי אפראיט ושל מר נחום בוטנרו, כדי לסתור את העבודות הרבלנטיות לצורך ההכרעה בשאלת זהותו של המעביד בהקשר להקמת עילת תביעתו של המל"ל לשיפוי, כפי שתפורטנה להלן:
המעסיק בתלושי השכר של המנוח הינו: "אפראיט שירותי בניה בע"מ", ומכאן, ברי עוד, כי הדיווחים והתשלומים לביטוח לאומי עבור המנוח נעשו על ידי אפראיט. מר יוסי אפראיט הודה, כי האישור להעסקת המנוח כתושב שטחים, ניתן לחברת אפראיט. התשלום ששולם על ידי אשטרום לאפראיט היה קבוע לכל פועל וללא כל התייחסות לנתוניו האישיים. כמו כן, במסמך "חשבון חלקי מס' 4" אשר צורף לתצהירו של מר יוסי אפראיט (נ/1), כאשר המדובר במסמך שנוסח על ידי אשטרום, הוספה הצהרת הקבלן (הכוונה לאפראיט) לפיה, הינו מצהיר כי שילם את שכר העבודה והתנאים הסוציאליים לרבות ביטוח לאומי לפועליו שהועסקו על ידו בעבודה האמורה. בדו"ח החקירה שנערכה על ידי משרד העבודה צויין שם המעביד "אפראיט שירותי בניה בע"מ". לדו"ח צורפה הודעה על תאונת עבודה שהוגשה ע"י המעביד למשרד העבודה, ובפרטי המעביד נרשם "אפראיט שירותי בניה בע"מ", והיא החתומה על הדו"ח. אף בטופס התביעה לתשלום גמלת תלויים שהוגשה לתובע ע"י תלויי המנוח נרשם שם המפעל או המעביד "אפראיט שירותי בניה בע"מ". סעיף ה' לתביעה בפרק "אישור המפעל" מולא ונחתם על ידי "אפראיט שירותי בניה בע"מ".
בסוגיה זו נקבע זה מכבר בשורת פסק דין, כי המבחן לקביעת זהותו של המעביד לצורך סעיף 82 לפקודת הנזיקין, הינו "מי שנשא בתשלום דמי הביטוח הלאומי". לא זו אף זו: בין התובע לבין מבטחות כלי הרכב קיים הסכם הקובע כי למוסד לביטוח לאומי (להלן - המל"ל) לא תקום זכות שיבוב במקרים של תאונות דרכים שהינה גם תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי והוא זכאי לגמלאות לפי פרק ג' לחוק המוסד לביטוח לאומי והחברה היא המבטחת של מעבידו. [ראו סעיף 4(א) להסכם], כאשר ההסכם קובע, כי המונחים "גימלה" ו- "מעביד" הינם כהגדרתם בסעיף 82(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"). [ראו סעיף 2 להסכם]. ההגדרה של "מעביד", כפי שהיא מופיעה בסעיף 82(ב) לפקודת הנזיקין, היא כדלקמן: "מעביד" - "החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח, לרבות מי שהמעביד אחראי למעשהו לפי סעיף 13 לפקודה זו". "החוק" אשר סעיף זה מתייחס אליו הוא חוק הביטוח הלאומי, הקובע, בסעיף 342 (ב), כי "המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו...".
משמע, הן על פי החוק והן על פי ההסכם, המדובר במבחן טכני, לפיו, יש לבחון מי שילם עבור העובד את דמי הביטוח הלאומי. [ראו:
ת"א (מחוזי י-ם) 2490/00 ויטל ואלוטה נ' חברת עוז עתיד
אינטרנשיונל בע"מ (טרם פורסם 15.11.07);
ע"א (י-ם) 9589/06
אריה חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, (טרם פורסם 13.11.07)].