פסק-דין בתיק ת"א 9864-07-08

פתח דבר

תחילתם של ההליכים בתביעה, שהגישה התובעת לבית המשפט המחוזי מרכז. בתביעתה עתרה התובעת למתן צווים נגד הנתבעת, שיאסרו על הנתבעת לעשות שימוש באתר האינטרנט שבבעלותה, שיאסרו עליה לפרסם ברשת האינטרנט את אתר האינטרנט שלה, ושיחייבו אותה להסיר מרשת האינטרנט את אתר האינטרנט שלה. כמו כן, עתרה התובעת בכתב התביעה לחיוב הנתבעת במתן פרטים שונים אודות פעילות אתר האינטרנט שלה ולחיובה בתשלום סך של 1,500,000 ש"ח לתובעת.

ביום 4.2.09 התקיים דיון בתיק בפני כב' השופטת דודקביץ. בדיון התברר, כי אתר האינטרנט של הנתבעת הוסר מהרשת, ועל כן נקבע בהחלטת כב' השופטת דודקביץ, כי הדיון בסעד הכספי יעבור לבית משפט זה.

טענות התובעת

בבעלות התובעת אתר אינטרנט (להלן - אתר התובעת). בעיצוב אתר התובעת הושקע סך של כ-5,000,000 ש"ח. לאחר ארבע שנים של פיתוח אתר התובעת הועלה האתר בשנת 2003 לרשת האינטרנט.

לאחר מספר שנים נודע לתובעת, כי לנתבעת אתר אינטרנט בבעלותה (להלן - אתר הנתבעת). עיון באתר הנתבעת מלמד, כי המצוי בו מהווה העתקה של אתר התובעת. המדובר הן בהעתקה של המלל שבאתר התובעת והן בהעתקה של מאפייניו היחודיים, לרבות העתקה של טעויות ושגיאות, שנפלו באתר התובעת.

לתובעת זכויות יוצרים על אתר התובעת. במעשיה, הנזכרים לעיל, הנתבעת הפרה זכויות יוצרים אלו. התובעת טוענת, שהנתבעת ביצעה העתקה של לפחות 15 דפים או חלקי דפים מתוך אתר התובעת. על כן עותרת התובעת לקבלת פיצוי מהנתבעת, ללא הוכחת נזק, בסך 100,000 ש"ח בגין כל העתקה ובסה"כ 1,500,000 ש"ח.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת, כי המדובר בתביעה קנטרנית, וכל מטרתה הוצאת כספים שלא כדין מהנתבעת תוך פגיעה בנכסיה הקנייניים ובעסקיה. מטרת התביעה היא נסיון להגביל תחרות לגיטימית.

אתר הנתבעת פעיל מאז שנת 2002, ובמתכונת בגינה הוגשה התביעה פעל אתר הנתבעת  זמן רב לפני הגשת התביעה. לפיכך לוקה התביעה בשיהוי.

הנתבעת מכחישה את טענת התובעת, ולפיה הושקע סך של 5,000,000 ש"ח בפיתוח אתר התובעת. המדובר בסכום דמיוני ומופרז.

המלל באתר התובעת איננו מלל ייחודי או מקורי, אינו ראוי להגנה ואינו מקנה לאיש זכות יוצרים. אתר התובעת משולל מאפיינים, שיש בהם כדי להצביע על יחודיות כלשהי. קיימים באתר התובעת מאפיינים הדומים לאלו שמצויים באתרי אינטרנט רבים העוסקים בהשכרה ומכירה של רכבים בארץ ובחו"ל.

אתר הנתבעת, כך לטענת הנתבעת, אינו מהווה העתקה של אתר התובעת. מבט חטוף באתר הנתבעת מוכיח, כי הוא שונה במרכיביו, בכתובתו, בעיצובו, בסגנונו, בתוכנו ובחזותו מאתר התובעת.

דיון והכרעה

בפתח הדברים יצויין, כי התובעת נמצאת בהליכי פירוק. רו"ח חיים קמיל ועו"ד מרדכי שלו מונו על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כמפרקים של התובעת. ביום 6.2.2011 ניתן אישורה של כב' השופטת ורדה אלשיך, המתיר לתובעת להמשיך ולנהל את תביעתה דנן חרף היותה בפירוק.

ההעתקות הנטענות

עיינתי בטענות התובעת לעניין ביצוע העתקה מאתר התובעת על ידי הנתבעת כפי שפורטו בתצהיר עדותו של מר יונתן רישה, מי שהיה סמנכ"ל התובעת בתקופה הרלוונטית (להלן - מר רישה).

באשר לטענות בעניין עמוד חיפוש הרכב לפי מחיר חודשי (סעיף 10 ונספח ד לתצהיר עדותו של מר רישה). לא הוכח, שקיימת באתר הנתבעת העתקה של דברים מאתר התובעת או הסתמכות על דברים שכאלו. חלק זה של אתר הנתבעת מאפשר חיפוש, כאשר הלקוח יכול לאתר לעצמו רכב בהתאם לנתונים שונים, כגון: סוג כלי הרכב, החזר חודשי, סוג עסקה וכו'. לשם כך הוא נדרש לעדכן נתונים שונים. המדובר בפרמטרים בסיסיים וטבעיים לתחום ההשכרה והליסינג של כלי רכב. מדובר בשיטת חיפוש סטנדרטית, העומדת ביסוד שיטת מסחר זו, שיטת הליסינג. ממילא, אין בדמיון בין שני האתרים, ככל שקיים דמיון שכזה, כדי להצביע על העתקה.

לעניין עמוד חיפוש רכב לפי מחיר הרכב (סעיף 11 ונספח ה לתצהיר עדותו של מר רישה). גם בנוגע לעמוד זה לא הוכח  שקיימת באתר הנתבעת העתקה של דברים מאתר התובעת או הסתמכות על דברים שכאלו. שוב, מדובר בדף חיפוש סטנדרטי לפי תנאי בסיסי ונפוץ, מחיר הרכב. נדמה כי חיפוש כאמור, על כל מאפייניו, כפי שקיימים הן באתר התובעת והן באתר הנתבעת, אינם ייחודיים, אלא אופיניים לשוק השכרה וליסינג של כלי רכב. בדומה, ומאותם טעמים, נדחות טענות התובעת בנוגע להעתקת עמוד חיפוש רכב לפי דגם (סעיף 13 ונספח ו לתצהיר עדותו של מר רישה) והעתקת עמוד חיפוש כלי רכב לפי קבוצת רישוי (סעיף 15 ונספח ז לתצהיר עדותו של מר רישה).