לפניי תובענה, בעילה של הפרת חוזה, לסעד כספי ולמתן חשבונות.
ר ק ע
1. התובעת, חברה המאוגדת בבלגיה שמושבה בעיר אנטוורפן, עוסקת בין השאר בשיווק כלים ממוחשבים לתעשיית היהלומים, בהפצתם ובמתן שירותי תמיכה. הנתבעת היא חברה ישראלית אשר עיקר עיסוקה בפיתוח תכנות מחשב, והיא פיתחה תכנה לניהול מלאי בשם 'Fantasy' המיועדת לחברות המייצרות יהלומים וסוחרות בהם (להלן: ,,התכנה'').
התובעת טוענת בתביעתה כי הנתבעת פנתה אליה בבקשה שתשווק בשבילה את התכנה בשוק האירופי. לגרסתה, היא נתנה את הסכמתה לשמש משווקת, והצדדים כרתו חוזה הפצה בלעדי של התכנה (נושא התאריך 29.08.2000; להלן: ,,החוזה''). בין יתר התחייבויותיה בחוזה (נספח א לתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת) התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת עמלות בעבור שירותי הפצה, שיווק, מכירה, התקנה והדרכה, וכן לשאת בתשלום הוצאות המשרד ושירותי המחשבים והתקשורת שלה. את סכום תביעתה מהנתבעת העמידה התובעת על סך כ-750,000 ש"ח. כמו-כן עתרה לסעד של מתן חשבונות.
הנתבעת משיבה כי חוזה מחייב בין הצדדים לא נחתם כלל, והמסמך שעליו התובעת משתיתה את תביעתה הוא לכל היותר הצעה אשר נזנחה ושהצדדים לא נהגו עלפיה. לשיטתה, גם בהנחה שהחוזה תקף התובעת אינה זכאית לקבל עמלות נוספות על אלה שכבר קיבלה, ומכל מקום התובעת הודיעה על ביטולו בהודעה ששיגרה אל הנתבעת ביום 18.08.03 (נספח ג לתצהיר מטעם הנתבעת). הנתבעת מוסיפה כי חרף האמור בחוזה, התובעת מעולם לא סיפקה לה שירותי משרד בתשלום, ולמרות התנאים שפורטו בו אף החלה בפיתוח תכנה מתחרה. לפיכך היא סבורה שהתובעת, אשר הפרה בעצמה את הוראות החוזה, אינה רשאית לדרוש את קיומו.
ד י ו ן ו ה כ ר ע ה
האומנם נכרת חוזה
2. לכתב התביעה צירפה התובעת העתק לא-חתום של החוזה, הואיל והעתק שעלגביו חתימות לא היה ברשותה כאשר פתחה בהליכים. עותק חתום עלה בידיה לקבל רק לאחר שניתן, לבקשתה, צו שבו הורה בית המשפט לקרן פיתוח השיווק בשוק העולמי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: ,,הקרן''), שאליו שלחה את החוזה כדי לקבל מענק מן המשרד, למסור לתובעת את העותק שברשותה (נספח א לתצהיר עד התביעה עדי שבא [להלן: ,,שבא'']).
בחודש מרס 2005 פנתה התובעת אל הנתבעת בדרישה לקיים את שהתחייבה לו עלפי החוזה. במכתבה מיום 21.03.05 (נספח ב לכתב ההגנה) השיבה הגב' הדר רובינשטיין בשם הנתבעת כי הופתעה לקבל את הדרישה, ופתחה במילים:
"To the best of our knowledge we do not have any agreement dated, 29th august 2000 or any other agreement as to distribution or a consideration for service.
If there is one, please send us a copy so we would be able to comment.
[...]"
טענה זו שבה ועלתה במכתב מאת בא-כוח הנתבעת מיום 27.07.05 (נספח ד לכתב ההגנה), ולאחר מכן בגלגולה הראשון של תובענה זו, הליך שבו פתחה התובעת נגד הנתבעת בשנת 2006. על סמך תניית שיפוט שנקבעה בחוזה הוגשה התביעה באנטוורפן, אך הנתבעת כפרה בסמכות בית המשפט שם, לאור גרסתה כי החוזה כלל לא נחתם. כפועל יוצא מכך נפתח ההליך בישראל ונסגר התיק בבלגיה.
3. בכתב ההגנה דנן (סעיף 2.5) טענה הנתבעת כי הצדדים הסכימו שלא לחתום על הסכם וכי ,,היה זה שלב ניסיוני'' שבו נדרשה התובעת להוכיח את יכולותיה והוסכם שהנתבעת תשלם לה עמלה על כל מכירה של התכנה. בסופו של דבר הצדדים ,,[...] חדלו [...] מלשתף פעולה, לא חתמו על ההסכם ולא נהגו בינם לבין עצמם כאילו יש הסכם'' (סעיף 2.8). גם בתצהיר התמיכה בבקשה להורות על הפקדת ערובה להוצאות (המוצג נ/1) הכחישה שרה רובינשטיין (להלן: ,,רובינשטיין''), מנהלת הנתבעת, כי לנתבעת היה איזה הסכם שהוא עם התובעת (סעיף 2.3). מגרסה זו, שלפיה החוזה אינו אלא הצעה של התובעת אשר מעולם לא התגבשה לכדי הסכם, ,,[...] אינה חתומה ומעולם לא הייתה מקובלת'' (סעיף 2.1 לכתב ההגנה), נסוגה הנתבעת כאשר קיבלה התובעת את עותק החוזה שעליו מתנוססות חתימות שני הצדדים והציגה אותו. בתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעמה הצהירה רובינשטיין:
,,[...] נחתם בין הצדדים הסכם, [...]אלא שההסכם לא מומש על ידי מי מן הצדדים והצדדים לא פעלו על פיו. ההסכם לא הגיע לכלל גיבוש הצדדים לא ראו בו הסכם מחייב, לא ראו עצמם קשורים בהסכם,
ולא נהגו על פיו. היה זה שלב ניסיוני בו הוסכם כי עבור
כל מכירה של תכנת פנטזי 2001 על ידי התובעת, תשלם הנתבעת לתובעת עמלה
בשיעור שיסוכם בין הצדדים לגבי כל עסקה באופן פרטני. כפי שקרה בפועל.''
(סעיף 1.3; ההדגשה במקור)
שניות זו באה לידי ביטוי גם בחקירתה הנגדית של רובינשטיין. היא העידה כי החתימה עלגבי החוזה אינה נראית לה כחתימתה וכי איננה ,,חותמת בדרך כלל בצורה הזאת'' (עמ' 44 לפרוטוקול הדיון, שורות 19-22), אך החתימה נחתמה ברשותה: ,,[...]אני כנראה ביקשתי ממישהו מהמשרד לחתום ולטפל בנושא האדמיניסטרטיבי הזה של החוזה'' (עמ' 44, שורות 19-20; ראו עוד שם, שורות 25-26). אף-עלפי-כן הוסיפה להחזיק בדעה שלמסמך אין תוקף של חוזה מחייב (עמ' 45, שורה 14; עמ' 48, שורות 29-30). כשנתבקשה ליתן לחוזה הגדרה השיבה:
,,ת: אני מגדירה אותו כטיוטה של הסכם שעשו בה שימוש כדי לפעול, לעשות איזה מסגרת ראשונית לפעילות בינינו ובין Aerodiam.
ש: והטיוטה הזאת התגבשה לכדי הסכם מחייב או לא?