מהות התובענות
1. משך שנים ארוכות עבדו התובע, גרשון (להלן: "
התובע" או "
גרשון") והנתבע 1, נחמיה (להלן: "
הנתבע" ו/או "
נחמיה") זה לצד זה. משגבא טורא בין השניים והתובע ביקש כי דרכיהם ייפרדו, נתגלעה מחלוקת אודות טיב קשרי העבודה שנרקמו בין הצדדים. התובע טוען, כי הצדדים נתקשרו ב"קשרי שותפות" כהגדרתם בפקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975 ("
הפקודה") והוא מבקש את פירוקה של השותפות, בכלל זה עותר התובע למתן חשבונות וגילוי מסמכים הנוגעים לשותפות, לסעד הצהרתי לשינוי רישום המניות בחברת אינטרפלורה ישראל בע"מ ולהצהרה על זכותו להירשם כבעלים של החנות והדוכן בקניון רב שפע, על זכותו במוניטין של השותפות וכמו כן, טען טענות כספיות בקשר לשותפות. הנתבעים מצידם הגישו תביעה שכנגד שעיקרה פירוק השותפות הלא רשומה. בכלל זה עתרו למינוי כונס נכסים ומנהל מיוחד לצורך ביצוע הפירוק. כמו כן, הגישו תביעה כספית בקשר לשותפות לרבות קבלת חלקם ברווחי השותפות ובקשו לקבל את כל מסמכי הנהלת החשבונות של השותפות.
2. המחלוקת נתגלגלה לפתחו של בית המשפט השלום, אולם, בהסכמת הצדדים לפי המלצת בית המשפט, הועברה לבית המשפט המחוזי בשל סמכותו העניינית לדון בתביעה מסוג זה (ראה החלטה של סגן הנשיא הש' שמעון פיינברג מיום 1.11.06). בהליך זה שלפניי תידון תחילה שאלת קיומה של "שותפות" כמשמעה בפקודה ולאחריה ייבחנו יתר הסוגיות שבמחלוקת.
רקע עובדתי
3. בשנת 1989 בקירוב, הוקמה, כנטען, בין גרשון לנחמיה שותפות לא רשומה בחנות פרחים הידועה בשם "פרחי אביה" הנמצאת כיום ברח' בן יהודה 36 בירושלים, שעיקר פעילותה שזירת זרי פרחים, ממכר צמחים, פרחים חיים, עציצים, זרים ושאר מוצרים נלווים (להלן: "
פרחי אביה" או "
החנות").
באופן רשמי בלבד נרשמה הנתבעת 2, אשתו של נחמיה, מזל עזרא (להלן: "
מזל"), כשותפתו של גרשון ברשויות המס, אולם בפועל מעולם לא הייתה מעורבת בעסקי החנות.
לאור רצונם להתפתח ולהתרחב, רכשו הצדדים חנות ודוכן בקניון רב שפע, ברח' שמגר בירושלים (להלן: "
החנות בקניון רב שפע").
נחמיה סיפק פרחים לכל הארץ באמצעות חברות שהיו בבעלותו ו/או בשליטתו, לרבות לפרחי אביה.
מנהלת החשבונות של השותפות, בשנים הראשונות לפעילותה הייתה הגב' צנעני טלי. הגב' צנעני שימשה במקביל גם כמנהלת החשבונות של החברות השונות של נחמיה. בשנת 2000 החלה הגב' מלכה גאריביאן, אחותו של גרשון, לנהל את החשבונות בפרחי אביה.
רואה החשבון של השותפות היה מר הרצל אמסלם, אשר ערך את הדוחות הכספיים של השותפות, ושימש ומשמש עד היום כרואה חשבון של נחמיה והחברה באמצעותה הוא פועל, חברת ע.נ. איתמר בע"מ.
ביום 21.9.11 הודיע ב"כ הנתבעת שכנגד 2 בצער על מותה של הגב' רות קליין ז"ל. ביום 25.1.12 הוגשו כתבי הגנה וסיכומים מטעם הגב' שירה קליין בתה של המנוחה.
4. במהלך הדיונים העידו לפניי מטעם התובעים, הגב'
מלכה גאריביאן, התובע מר
גרשון גאריביאן, עו"ד
עובדיה גבאי, הגב'
שלומית בן ששון, מר
יוסף נוריאל, מר
מנשה פור ג'אן, הגב'
רות קליין, יועץ מס מר
נתן רוזנר, רו"ח מר
אברהם יהודיוף. מטעם הנתבעים, הגב'
רחל פרץ, מר
הרצל אמסלם, הנתבעים הגב'
מזל עזרא, מר
נחמיה עזרא, מר
אבי עזרא, רו"ח מר
רבינוביץ', רו"ח מר
גבי ועקנין, רו"ח מר
פיינגולד, הגב'
טלי צנעני, רו"ח מר
שריקי שלמה ומר
גבריאל איזק, מומחה מטעם בית המשפט.
בהמשך אנתח את עיקרי עדויותיהם.
תמצית טענות התובע
5. לטענת התובע, משחר הקמת השותפות, הוא עבד בחנות. החל מיום הקמתה, קידם את עסקיה, הרחיב את מעגל הלקוחות, ביסס את מעמדה כחנות פרחים מוכרת ומובילה ולפיכך המוניטין של החנות ושל השותפות שייך לו.
לטענתו, נחמיה לא עמד בהבנות הנוגעות לניהול השותפות כפי שהתגבשו ביניהם בתחילת כניסתם לשותפות בשנת 1989, בין היתר, נחמיה לא עבד בחנות עם גרשון כפי שסוכם, אלא היה מגיע לעיתים רחוקות על מנת לקבל צ'קים לצורך תשלומים שונים של החנות, ולא סיפק לחנות פרחים במחירי עלות, דהיינו במחירים בהם רכש נחמיה את הפרחים ממגדלי הפרחים.
לטענת התובע, נחמיה ביצע פעולות כספיות שלא היו קשורות לניהול החנות, בין היתר, נחמיה ביצע תשלומים לחברות אחרות שהיו בשליטתו ו/או בבעלותו שלא היה להם כל קשר עם עסקי השותפות ביניהם, שילם משכורות לעובדים שעבדו בחברות אחרות שהיו בשליטתו ו/או בבעלותו של נחמיה, שגם להם לא היה כל קשר לשותפות ביניהם, שילם מכספי השותפות מקדמות וחובות לרשויות המס בגין שומות פרטיות שלו ושל חברות שבשליטתו, שילם מכספי השותפות לספקים ולנותני שירות של החברות שהיו בבעלותו, רכש לעצמו פריטים לשימושו העצמי, הגדיל את חבות המס של השותפות בכך שלא כלל הוצאות מסוימות שהיו אמורות להיכלל בהצהרות מס ובכך הציג רווחים גדולים יותר מאלה שהיו בפועל לחנות.
לטענת התובע, נחמיה ביצע פעולות שגרמו לחנות לנזק ישיר כמו למשל למכור פרחים באופן פרטי בסמוך לחנות, כמו כן, במהלך השנים 2000-2004 נחמיה הקים חברות, צבר בהן חובות וסגר אותן או יזם הליכי פירוק של חברות אלה על מנת להשתמט מתשלום חובותיו ו/או על מנת להגיע להסדרים נוחים מבחינתו עם נושיו וכך גם ביקש לעשות עם פרחי אביה.
התובע טען, כי לנוכח חשדו שנחמיה מבצע פעולות כספיות שלא היו בידיעתו או בהסכמתו, הוא גייס את אחותו, הגב' מלכה גאריביאן על מנת שתנהל את ספרי החשבונות של החנות. לטענתו, החל משנת 2000 מלכה הייתה אחראית, בהסכמת הצדדים, על כל נושא הנהלת החשבונות, הגשת דו"חות לרואה החשבון של השותפות.
לטענת התובע, בתחילת שנת 2004, לאחר הדרדרות ממושכת באמון הצדדים, ביחד עם הפרותיו המתמשכות של נחמיה את ההבנות ביניהם, שהיוו את הבסיס לשותפות, ובשל העובדה כי נחמיה הפסיק לספק לחנות פרחים, הביעו הצדדים למעשה ובאופן מפורש את רצונם לפירוק השותפות ביניהם.