עניינה של התביעה, בחוב לקוח ליצרנית מוצרי חלב. התביעה שכנגד עניינה בטענות הלקוח לבלעדיות ההפצה במגזר הבדואי, הפרת המוסכם עימו ונזקים שנגרמו.
רקע
1. התובעת 2 (להלן: "
טרה") הינה יצרנית מוצרי חלב אשר חובותיה וזכויותיה הומחו לתובעת 1 (להלן: "
מילקו"). לצורכי תביעה זו התובעות יכונו להלן - "טרה". הנתבע הוא התובע שכנגד (להלן: "
סלאמה"), עמד בקשר מסחרי עם טרה, החל מתחילת שנת 2000. טוען סלאמה כי ההתקשרות עם טרה הייתה כמפיץ בלעדי למוצריה במגזר הבדואי. טרה מכחישה טענה זו ומגדירה את סלאמה כלקוח שפעל במגזר הבדואי בהיקפים גדולים. סלאמה טען כי כתוצאה מהפרת המוסכם עימו נקלע לקשיים ולא יכול היה לשלם עבור הסחורה שהוזמנה. כן טען לנזקים אדירים במסגרת התביעה שכנגד. טרה טענה כי הקשר בינה לסלאמה יכול היה להימשך באותם תנאים, אילולא סלאמה היה מפר את התנאי הבסיסי להתקשרות, פירעון התשלום עבור הסחורה שהוזמה.
תמצית טענות טרה (התובעת והנתבעת שכנגד)
2. טוענת טרה כי סיפקה לסלאמה סחורה עד תחילת נובמבר 2004, עד שהתברר כי סלאמה לא מתכוון לפרוע חובותיו. טוענת טרה כי הציגה תמונה מלאה של מסמכי הנהלת החשבונות שהוכחו כאמינים ומנגד סלאמה נמנע מהצגת גרסה נגדית ובפרט לא הציג מסמכי הנהלת חשבונות לסתור טענותיה. טוענת טרה כי הביטוי הכי טוב לכך שסלאמה לא היה מפיץ שלה הינו בכך שאת החשבונית ללקוח הקצה, נתן סלאמה ולא טרה. באשר לטענות סלאמה להסכם ההפצה הבלעדי והפרתו, טענה טרה כי סלאמה קיבל סחורה בהנחה של 14% ושהיקף הסחורה לא פחת כנטען עד לתום ההתקשרות, נובמבר 2004, ולאחר שהוזהר כי אם לא יעמוד בהתחייבויותיו, לא תסופק סחורה. באשר לטענת ההפצה ובלעדיות ההפצה, טענה טרה כי אם טוען סלאמה שמנהל טרה בשנת 2000 הבטיח לו הבטחות בעל פה, לכול הפחות היה עליו לזמנו לעדות. טרה טוענת לחילופין כי סלאמה כשל בהוכחת נזקו. לפיכך ביקשה לקבל התביעה ולדחות התביעה שכנגד.
תמצית טענות סלאמה (הנתבע והתובע שכנגד)
3. טוען סלאמה כי עומד הוא בנטל השכנוע להוכחת טענתו כי בינו לטרה נכרת הסכם הפצה בלעדי במגזר הבדואי, הסכם אותו הפרה טרה ברגל גסה, לאחר שהצליח לפלס עבורה שווקים שלא היו בידיה. סלאמה עומד על טענתו ולפיה טרה הפחיתה את הרווחיות שלו, מיעטה לספק לו מוצרים וגרמה לו נזקים מול לקוחות הקצה אשר עצרו את התשלומים אשר היו מגיעים לו. בין הנזקים האדירים להם טוען סלאמה, עסקת הפצה לחברון, לגביה סלאמה טוען כי לא קיבל תמורה, אולם טרה גבתה את התשלום. באשר לתביעה הכספית של טרה, טוען סלאמה כי כל עוד התקיים ההסכם, יכול היה לעמוד בהתחייבויות. מרגע שטרה הפרה את ההסכם, גרמה היא לחוסר היכולת לעמוד בהתחייבויות, דבר שהינו חלק מנזקיו אשר על טרה לשאת. אשר לנזקיו, טוען סלאמה כי על טרה לשלם עבור כל הציוד שרכש וכל השקעותיו וכן עבור הרווחים שנמנעו ממנו.
הראיות
4. מטעם טרה העיד מר דרור ישראלי, סמנכ"ל הכספים. מטעם סלאמה העיד הוא עצמו. כן העיד מטעמו מר יצחק בליטי שהיה עובד שכיר בטרה בשנים הרלבנטיות ושימש אחראי להספקת סחורה למפיצים. עד נוסף היה מר וקילי אברהים שהיה נהג מטעם סלאמה, אשר עדותו לא שפכה כל אור על הסוגיות השניות במחלוקת כמו עדותו של בן דודו של סלאמה, מר אבו עדרה עינד שאישר כי עדותו הינה עדות שמיעה, שכן סיים את העבודה אצל סלאמה במרץ 2004, כלומר חודשים לפני תום תקופת ההתקשרות.
עיקר המסמכים עליהם השתיתו הצדדים את טיעוניהם היו כדלקמן: טרה נסמכה על מסמכי הנהלת החשבונות, כרטיס הלקוח של סלאמה, העתקי שיקים שמשך לזכותה, חשבוניות מס וחילופי דברים בכתב בין הצדדים. סלאמה נסמך על ההליכים הרבים שהיו בין הצדדים, העתקי שיקים, חשבוניות, תדפיסי חשבונות בנק, צילומים של המשאיות עליהם היה כיתוב של "טרה" וחילופי הדברים שבין הצדדים.
5. בולטת בהעדרה עדות מי שהיה מנהל סניף טרה באר שבע בשנת 2000, הגורם אשר סלאמה טוען כי הבטיח לו בעל פה להיות מפיץ בלעדי במגזר הבדואי, מר רון אטלי, אשר כיום אינו עובד של טרה. בישיבת קדם המשפט לא הוזכר שמו של מר אטלי במפורש, אולם ב"כ של סלאמה הצהיר כי בכוונתו לזמן גורם זה. כיוון שסלאמה טוען כי מר רון אטלי הוא שהבטיח הפצה בלעדית, וכיוון שטרה "מתנערת" מהבטחה זו, יש לזקוף לחובתו של סלאמה את אי הזימון של מר אטלי, בהתאם לחזקה ולפיה בעל דין שיכול להעיד עד לתמיכת טענתו ואינו עושה כן, מוחזק כי העד יכול היה להזיק לו. למעשה וכפי שיפורט להלן, טענות סלאמה הינן עדות יחידה של בעל דין, הטעונה סיוע, (סע' 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש). כבר בשלב זה יש לציין כי אי הזמנתו של מר אטלי גורעת מטענתו של סלאמה ועדותו היחידה.
דיון
6. אקדים את המאוחר, מסקנתי הינה שדין התביעה הראשית להתקבל, ואילו דין התביעה שכנגד להידחות כפי שאפרט להלן:
הסכם הפצה בלעדי
7. טוען סלאמה כי היה המפיץ הבלעדי של טרה במגזר הבדואי. הצדדים הפנו להלכת ע"א 442/85
משה זהר נ' מעבדות טרבונל
פ"ד מד(3) 661 (11.7.90). בהלכה זו נדונו שאלות הנוגעות להסכם הפצה בלעדי. מתוך פסק דין זה, ניתן להסתייע בהגדרת מושגים הרלבנטיים לעניינו. כך למשל, בעמ' 667 מול האות ה' נקבע בזו הלשון:
"...המאפיינים את ה
- "distributor"
(המפיץ) משותפים לכל השיטות הללו והם אלה: ה-
distributor
הוא סוחר עצמאי בעל עצמאות משפטית, הקונה את המוצרים מהיצרן (או מהספק) על חשבונו הוא ומוכר אותם בשמו הוא. הרווח (או ההפסד) שלו הוא ההפרש בין מחיר הקנייה (שהוא מקבל בהנחה) לבין מחיר המכירה. הוא נושא בסיכון הפינאנסי של עסק ההפצה. מפיץ בלעדי הוא מפיץ שהוקנתה לו זכות להיות הבלעדי באזור גאוגרפי מוגדר. בהגדרה, על-כן, המפיץ אינו "שלוח" במובן
חוק השליחות, תשכ"ה-
.1965
המפיץ נבדל מהסוכן המסחרי בכך, שהאחרון אינו קונה את המוצרים ומוכר אותם בשמו ועל חשבונו, אלא מוכר אותם בשם היצרן (או הספק)"
.
8. הצדדים טענו באשר למעמדו של סלאמה כמפיץ. סלאמה בסיכומיו טען כי מעמדו היה חזק יותר ממפיץ, כסוכן מסחרי, כמי שמקבל סחורה בקונסיגנציה. טענה זו נדחית בכך שמצאתי כי יחסיו עם לקוחות הקצה היו יחסי ספק לקוח: החשבוניות לסחורה שסיפק היו על שמו, ומזומנים שהתקבלו הופקדו בחשבונו. מאידך, טענה טרה כי סלאמה לא היה מפיץ. יתכן שיש פער במינוח שבין המושג "מפיץ" שבהלכת ע"א 442/85 שלעיל ובין המונח כפי שהצדדים השתמשו בו. בכול אופן, שוכנעתי כי סלאמה קנה מוצרים מטרה, ומכר אותם בשמו הוא, כאשר הרווח שלו היה ההפרש בין המחיר שבו רכש המוצרים למחיר שבו נמכרו המוצרים. ככול שיתברר כי כטענת סלאמה מנעו ממנו רכישת מוצרים או כי באופן חד צדדי הקטינו את ההנחה שקיבל, יהיה בסיס לטענת הפרת ההסכם. בטרם תשקל טענת הפרת ההסכם, יש להכריע בשאלת היות סלאמה מפיץ בלעדי במגזר הבדואי.
9.
האם סלאמה היה מפיץ בלעדי במגזר הבדואי?
כפי שפורט, סלאמה לא דאג להביא לעדות את הגורם אשר הבטיח לו, כטענתו, כי יהיה מפיץ בלעדי, מדובר במר רון אטלי. סלאמה אינו אוחז הסכם בכתב בו מוגדרות זכויותיו מול טרה. סלאמה טען כי בעקבות ההסכם בעל פה, השקיע סכומים אדירים ברכישת משאיות וחדרי קירור. אי עריכת כל הסכם בכתב, כאשר ברי כי סלאמה כאיש עסקים יודע כי טרה הינה גוף גדול ומסודר, במסגרתו אנשים מתחלפים, הינה עובדה המחלישה טענתו. כך הטענה כי רכש את הזכויות ממפיץ בלעדי אחר, מר אמנון שמש, אשר בפועל, סלאמה מאשר כי לא שילם לו כל תשלום. ישנו קושי בהסתמכות על עדותו של סלאמה. סלאמה חזר בו מטענתו ולפיה חויב בהפרשה לתוכנית חיסכון בסך 6,000 ש"ח לחודש, לכל תקופת ההתקשרות, ולאחר שהוכח כי הייתה הפקדה אחת של 6,000 ש"ח להבטחת תשלום לטרה. טרה טוענת כי דוגמא זו מקשה על אמינות סלאמה ולא ניתן לומר שאין בטענה זו ממש. כך ובנוסף, הודה סלאמה כי אינו משווק ביישוב רהט אלא במספר ישובים מצומצם אשר אף בהם, יש לקוחות שהוא אישר, שלא סיפק להם סחורה.
10. טרה העידה את מר דרור ישראלי שתיאר כי למפיצים, (ולכל הפחות למפיצים רשמיים) יש תיק הכולל הסכם הפצה מסודר. כך הוסיף מר ישראלי כי אילו התובע היה מפיץ בלעדי, הייתה צריכה להיות התחייבות נגדית להיקפים וכן לבלעדיות נגדית, אשר הוכח כי לא הייתה בפועל ולאחר שסלאמה אישר כי באמצעות משאיות השיווק הופצו סלטים שאינם מתוצרת טרה בהיקפים של מאות אלפי ש"ח.