מבוא
1. התובעת, ילידת 3.7.52, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום
21.2.05.
2. הנתבעת לא חלקה על חבותה לשאת בנזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת הדרכים, בהתאם להוראות
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. השאלה היחידה הטעונה אפוא הכרעה הינה שאלת הנזקים שנגרמו לתובעת בעקבות תאונת הדרכים.
חוות הדעת הרפואיות
3. לשם בדיקת מצבה הרפואי של התובעת, מונה ד"ר ו. ויסברוד כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי.
4. המומחה בדק את התובעת פעמיים, והגיש שתי חוות דעת באשר למצבה הרפואי. בחוות דעתו הראשונה קבע המומחה שבעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 10%. לאחר שהתובעת טענה להחמרה במצבה, בדק המומחה את התובעת בשנית, וקבע בחוות דעת נוספת שנותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 15%, לפי סעיף 37 א' ו-ב' מותאם,
לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956 (להלן- "התוספת לתקנות").
5. בחוות הדעת המשלימה תיאר המומחה את הבדיקות שערך לתובעת בתאריך 21.12.08 כדלקמן: "
מתהלכת ללא צליעה...
צוואר: נמצא מתח שרירים פרא- ורטברלים קל. רגישות מעל החוליות 7
C
- 5
C
ואזור שריר
TRAPEZIUS
מימין. תנועות ע"ש צווארי: הנ"ל מדגימה תנועה סיבובית לצד ימין של 50 מעלות באופן אקטיבי ופסיבי, ושמאלה מגיעה עד 60 מעלות (הנורמה היא 85-
90 מעלות). בכיפוף קדימה, מורידה את הסנטר עד לשלוש אצבעות מעצם החזה, ובאופן פסיבי עד לשתי אצבעות. הטיית ראש הצידה 40 מעלות בתנועה אקטיבית ופסיבית. יישור בצוואר עם מגבלה קלה. הנבדקת מציינת כאבים בתנועות לכל הכיוון. הבדיקה הנוירולוגית: החזרים הופקו ערים ושווים בשתי הידיים. כוח גס שמור. בבדיקת התחושה מציינת הפרעה בדרמטום 8
C
-7
C
-6
C
ביד הימני, לא הופקו החזרים פתולוגיים".
6. בפרק סיכום ומסקנות ציין המומחה "
לדבריה, בשנת 2007 חלה החמרה במצבה והיא הופנתה לנוירוכירוג. בשנת 2008 מספר פעמים נבדקה על ידי ד"ר ולד, אשר התרשם ברדיקולופטיה מוטורית וסנסורית בגבהים 7
C
- 5
C
והופנה לבדיקת
MRI
. הבדיקה הדגימה בקע דיסק ב- 6
C
- 5
C
ובגובה 7
C
- 6
C
בקע דיסק גדול פרא- מרכזי מימין עם לחץ על חוט השדרה, שממשיך בתוך
הפורמינה. שוב מומלץ לתובעת טיפול ניתוחי, אך היא מתלבטת. הנ"ל נזקקה לטיפול במרפאת כאב וקיבלה שתי זריקות אפידורליות, ובהמשך קיבלה טיפול בפיזיותרפיה. בזמן החמרה, התובעת נעדרה מעבודתה למשך חודש וחצי, וכיום עובדת פחות שעות. בבדיקה חוזרת נותרו: רגישות צווארית ואזור שריר
TRAPEZIUS
מימין, עם מטח שרירים קל, מגבלה קלה עד בינונית בע"ש צווארי מלווה בכאב, וירידה בתחושה בדרמטום 8
C
-7
C
- 6
C
ביד הימני, היד הינה דומיננטית. גם בדיקת
EMG
(שנעשתה לפי בקשתי), מדגימה סימנים של רדיקולופטיה קלה בגבהים 7
C
-6
C".
7. המומחה הוסיף בחוות הדעת המשלימה שמצא שחלה החמרה מסוימת בממצאים הקליניים, המתבטאת בהגדלת בקע דיסק פרא- מרכזי מימין, בעיקר בגובה 7C-6C.
8. לטענת הנתבעת, אין לקבל את חוות הדעת השנייה של המומחה, ויש לקבוע שנכות בשיעור של 10% היא המשקפת את מצבה הרפואי של התובעת.
9. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי שאין מקום לחרוג משיעור הנכות הרפואית שקבע המומחה. המומחה הסביר את קביעתו, והצביע על ממצאים המעידים לדעתו על החמרה במצבה של התובעת, ולפיכך יש להעמיד את נכותה הרפואית של התובעת על 15%.
הנכות התפקודית ושיעור הגריעה מכושר ההשתכרות
10. במועד התאונה וכן לאחריה, עבדה התובעת כספרית במכון כלות. בתצהירה וכן במהלך חקירתה הנגדית, פירטה התובעת את קשייה התפקודיים בעקבות התאונה. לטענתה היא סובלת מכאבים, ונימול ביד, בעטיים היא מתקשה בהרמת היד וביצוע עבודתה. לטענתה, בעקבות קשייה, פחת היקף עבודתה באופן משמעותי, ובהתאמה פחתו הכנסותיה לשליש.
11. התובעת טענה שבעקבות מצבה נאלצה להעדר לעיתים תכופות מעבודתה, ובמהלך שנת 2010 פסקה לעבוד. התובעת הוסיפה והטעימה שלשם ביצוע עבודתה היא נאלצת להיעזר במשככי כאבים, ורק תחת השפעתם יש בידיה לבצע את עבודתה.
12. מטעם התובעת העידה בפני גב' ל. ידין, מנהלת סטודיו כלות "פרפרים". על פי עדותה עבדה עם התובעת משנת 2000 עד יוני 2010, להוציא הפסקה של מספר שנים שבה היא עצמה לא עבדה בסטודיו.
13. העדה תיארה בהרחבה את מומחיותה של התובעת בתחום עיסוקה, ואת חריצותה. על פי עדותה, עובר לתאונה טיפלה התובעת לעיתים בכ- 9 כלות ביום. לעומת זאת, בעקבות התאונה פחת היקף עבודתה באופן ניכר. התובעת לא שהתה עוד באופן קבוע במספרה, אלא הגיעה רק על פי הזמנה. בשל קשייה נעדרה התובעת לעיתים תכופות.
14. בין היתר השיבה העדה במהלך חקירתה הנגדית "
זהבה היתה עובדת במלוא אונה היא אדם חרוץ. אני הייתי מתעייפת והיא היתה נשארת... אנו מדברים על 8, 9 כלות ביום. באותה תקופה העסקתי רק את התובעת. היא לעיתים סירקה 20 נשים ליום, גם את בנות המשפחה של הכלות. לאחר התאונה לא היה באפשרותה לספר כלה אחת ביום, וזה היה בקושי רב, והייתי צריכה להביא כוח עזר נוסף. לא רק זה, הפסקנו לתת שירות של תסרוקת ניסיון, כאשר כלה באה לפני החתונה, הפסקנו לתת את השירות כדי לא לגרום מאמץ לזהבה".
15. במהלך חקירתה הנגדית השיבה העדה שבעת התאונה נעדרה היא עצמה מהסטודיו, וחזרה לעבוד בו רק בשנת 2007.
16. הנתבעת הגישה מנגד קלטת אשר צולמה בידי חוקרת מטעמה ביום 14.8.08, היינו, לאחר התקופה שלגביה טענה התובעת שהייתה החמרה במצבה הרפואי.