תיק זה עניינו המחאת זכות נטענת שקיבל התובע כנגד הנתבעת על סך 300,000 ש"ח, כאשר הנתבעת טוענת הן כנגד תקפות המחאת הזכות, והן כי במסגרת פשרה התובע קיבל 100,000 ש"ח וחתם על כתב ויתור על יתרת הסכום.
1. תיק זה החל כתביעה בסדר דין מקוצר על סך 328,737 ש"ח אשר התובע הגיש כנגד הנתבעת. התובע הוא אדם פרטי, אשר על פי תצהירו ועל פי כתב התביעה, הילווה סך של 300,000 ש"ח למר ע' ז' (להלן: " ז'"), לטענתו לצורך קידום פרוייקט בנייה, שנקרא י. ל. פרץ, אשר החברה שבשליטת ז' ביצעה עבור הנתבעת (להלן: " החברה"). עוד טען התובע, כי קיבל לטובתו המחאת זכות של החברה כלפי הנתבעת על סך 300,000 ש"ח. הנתבעת, היא חברה מאוגדת בישראל, אשר, לטענת התובע, הייתה חייבת לחברה כספים, אשר הומחו לתובע אך הנתבעת לא פעלה על פי המחאת הזכות ולא העבירה כסף לתובע.
2. הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן, אשר נתמכה בתצהיר של הגב' הילה יהודיאן (להלן: "הילה"), פקידה בנתבעת, אשר טענה כי התבקשה על ידי מר בהרי, הבעלים של הנתבעת, כי לאחר שתיתן לתובע שיק על סך 99,000 ש"ח תחתים את התובע על מסמך, אשר על פיו, התובע, בתמורה לקבלת 100,000 ש"ח, מוותר על כל תביעה וטענה שיש לו כנגד הנתבעת בקשר עם המחאת הזכות של ז' (להלן: "כתב הוויתור"). כתב הוויתור עליו, לטענתה, חתם התובע, צורף כנספח ב' לתצהירה. לתצהיר צורף גם העתק המחאה על סך 99,000 ש"ח משוכה לפקודת החברה, אשר ניתנת להסבה. כמו כן טענה הנתבעת כי במסגרת ההסכם בינה לבין החברה, והחברה לא הייתה רשאית להמחות את זכויותיה ו/או את חובותיה למאן דהוא, ובכלל זה לתובע ללא קבלת הסכמה מראש ובכתב של הנתבעת (סעיף 8 לבר"ל).
3. בכתב הוויתור נכתב כך:
"אני החתום מטה מני חדד...מחברת שיש הדרום מאשר בזאת קבלה של סך 100,000 ש"ח. עם קבלת הסכום הזה אני מצהיר בזאת כי אין ולא יהיו לי תביעות מכל סוג ומין שהוא כלפי חברת י. בהרי יזמות והנדסה בע"מ / סוהו בהרי בע"מ והחברות הקשורות לה. סכום זה משולם לי לפנים משורת הדין והוא מביא לסיומת את כל טענותיי כלפי החברה לרבות המחאת זכות שהוצאה. תשלום זה מבטל אותה מכל וכל. על החתום מני חדד (חתימה)."
4. ביום הדיון בבקשת הרשות להתגונן הוצג כתב הוויתור (פרוטוקול מיום 12.7.11), ולפיכך, בהמלצת בית המשפט קיבלה הנתבעת רשות להתגונן, התיק עבר לפסים רגילים והצדדים הגישו ראיות מטעמם.
5. במועד ההוכחות נחקרו התובע וכן הגרפולוגית מטעמו, גב' גילי בר (להלן: " בר"). מטעם הנתבעת, נחקרו הגרפולוגית גב' אורה כבירי (להלן: " כבירי"), יונה בהרי, מנכ"ל הנתבעת (להלן: "י ונה"), מר גדליה ורד, הילה ומר אמיר בהרי, אחד הבעלים של הנתבעת (להלן: " אמיר").
6. לאחר ההוכחות, הגישו הצדדים סיכומים בכתב.
ראיות התובע
7. בתצהירו של התובע הוא העיד כי ביום 19.21.09 קיבל מהחברה המחאת זכות בלתי חוזרת על סך של 300,000 ש"ח המצויים אצל הנתבעת לטובת החברה (סעיף 4 לתצהיר התובע) וכי את המחאת הזכות הציג בפני הנתבעת ביום 15.4.09 (ראו נספח 1 לתצהיר התובע). עוד הוא מציין בתצהירו כי ביום 24.5.09 במהלך ישיבה בה נכחו ז' ומהנדס מטעמו, מר פארוק, בעלי הנתבעת, מר יונה בהרי (להלן: יונה") ומנהל נוסף, כתב ז' לנתבעת מסמך המחאת זכות נוספת על פי דרישת יונה וכי יונה התחייב לפעול על פי המחאת הזכות האמורה (ראו סעיף 7 לתצהיר ונספח 3). עוד הציג התובע את נספח 4 לתצהירו ובו מכתב של עו"ד מחול לעו"ד ברון המבקשו לכבד את המחאת הזכות. עוד הציג התובע העתק דף חשבון בפרויקט י. ל. פרץ בתל אביב ממנו עולה, לטענתו, כי הנתבעת קיזזה סך של 300,000 ש"ח לטובת התובע, כך שהנתבעת ידעה על המחאת הזכות והסכימה לה (נספח 6 לתצהיר) וכן הציג העתק גמר חשבון בין הנתבעת לחברה מיום 22.6.09 שגם בו נראה קיזוז הסכום של 300,000 ש"ח (נספח 7 לתצהיר).
8. אשר לכתב הוויתור ולהמחאה על סך 99,000 ש"ח, לגרסת התובע מעולם לא חתם על גבי כתב הוויתור ותוכנו של המסמך מעולם לא הוצג בפניו קודם להגשת התביעה (סעיף 22 לתצהירו). על מנת לתמוך בטענתו צירף העתק דוגמאות חתימה וחוות דעת מומחית לכתב יד הגב' גילי בר, אשר נתנה חוות דעת, ולפיה הגיעה למסקנה כי קיימת סבירות גבוהה מאוד, שהחתימה בכתב הוויתור איננה של התובע.
9. עוד מציין התובע בתצהירו כי הסכום של 99,000 ש"ח מעולם לא התקבל על ידו. לטענתו, מעולם לא קיבל מהנתבעת כספים על פי המחאת הזכות או על חשבון המחאת הזכות וכי הטענה נולדה לצורך ההליך המשפטי בלבד ולראייה, הנתבעת לא העלתה טענה זו בתגובה למכתבו של בא כוחו של התובע, אשר נשלח כ-9 חודשים לאחר מסירת ההמחאה (סעיף 17 לתצהיר).
10. על פי תצהירו, ביום 29.9.2009 היה צריך להגיע למשרדי הנתבעת לפגישת עבודה והוא התבקש על ידי ז' לאסוף עבורו המחאה בגין העבודות שביצע עבור הנתבעת. לגרסתו, הגיע למשרד וביקש את ההמחאה לטובת החברה על סך 99,000 ש"ח וזו נמסרה לידיו על ידי פקידה של הנתבעת והוא אף חתם אישור על קבלתה. לגרסתו מדובר בתשלום לחברה עבור ביצוע העבודות, וכך נרשם הדבר במפורש על גבי ספח השיק. לטענתו, מעולם לא סוכם איתו כי כספים אלה ישולמו על חשבון המחאת הזכות והוא מעולם לא ויתר על טענותיו בקשר עם המחאת הזכות ומעולם לא קיבל כל סכום בגינה.
ראיות הנתבעת
11. יונה הגיש תצהיר ובו כתב כי לאור ייעוץ משפטי שקיבלה הנתבעת היא סירבה לשלם לתובע כספים המגיעים לחברה, למרות המחאת הזכות שהוצגה על ידי התובע. הסיבה לסירוב נבעה, בין היתר, מהעובדה, כי התשלום לחברה היה מותנה בכך, שהיא ישלים את ביצוע עבודתו בפרויקט "י. ל. פרץ" בתל אביב, על פי הסכם שנחתם בין הצדדים, וכי לאור הסכם זה, החברה לא הייתה רשאית להמחות זכויותיה לקבלת כספים או כל זכות אחרת, מבלי לקבל את הסכמתה המפורשת של הנתבעת לעשות כן. לגרסתו: " בסופו של יום הסכמנו, לפנים משורת הדין, להעביר לידיו של מר חדד סך של 100,000 ש"ח, המגיעים לחב' ז' וזאת בכפוף לכך שמר חדד יאשר לנו, על גבי מסמך בכתב, כי הוא מוותר על כל תביעה וטענה שיש לו כנגד בהרי, בקשר עם המחאת הזכות של ז'" (סעיף 6 לתצהיר יונה). על פי תצהירו הוא הנחה את הילה, המזכירה, לנסח את מסמך האישור עליו חתם התובע, כאשר על גבי ספח השיק כתב בנו, אמיר , ממנהלי החברה, " לא למסור בלי חתימה על כתב ויתור וסילוק סופי." ובהמשך הספח כתב יונה בכתב ידו: " מאשר למני חדד שיק זה. הילה להתקשר למני חדד עם חתימה שנייה".
12. תצהיר נוסף הוגש על ידי אמיר התומך בגרסת אביו, יונה, וכן הוגש תצהיר של הילה, שעיקריו זהים לתצהירה בבקשת הרשות להתגונן. כמו כן הוגש תצהירו של גדליה ורד שהוא הבעלים של חב' רקטל בניין ופיתוח בע"מ (להלן: " חב' רקטל") אשר תיאר כי חב' רקטל ביצעה עבודות בנייה אשר בגינן נקשרה בהסכם עם ז'. על פי תצהירו במהלך שנת 2010 יצר עימו קשר התובע אשר טען, כי ז' חייבת לו כספים, ויש בידו המחאת זכות. על פי תצהירו למרות שהבהיר לתובע כי המחאת הזכות אינה תקפה ללא אישור חתום של חב' רקטל, אולם לא התנגד שהתשלומים יבוצעו לתובע ובלבד שז' תשלים את ביצוע העבודות. על פי תצהירו התובע פעל בניגוד למוסכם ופרע את השיקים, למרות שז' לא השלים את ביצוע העבודות עבור חב' רקטל.
דיון והכרעה
13. התובע טען בתצהירו כי הלווה סך של 300 אלף ש"ח לז' במסגרת חברית וזאת לאור קשייו הכלכליים של ז'. בחקירתו הנגדית התברר כי היה לו רצון כי השניים יתקדמו לשותפות כלשהי, אולם הדברים לא הובררו עד הסוף ולמעשה העסקה, שבין התובע לבין ז', נותרה עלומה. ההלוואה עצמה לא ברור האם ניתנה למר ז' באופן אישי או לחברה שלו והדברים גם הם נותרו בלתי ברורים גם לאחר העדות והחקירה הנגדית.
14. התביעה מבוססת על המחאת זכות שנתנה החברה לתובע כלפי זכות שהייתה לה לקבלת כספים מהנתבעת. המחאת הזכות נוסחה על ידי עו"ד של החברה, עו"ד מחול אדיב והיא נושאת את התאריך 19.1.2009 ומופנית לנתבעת. בכותרת המחאת הזכות נכתב "המחאת זכות בלתי חוזרת" ובגוף המחאת הזכות נכתב כך: