ת"א
בית משפט השלום בירושלים
|
6798-09
28/05/2013
|
בפני השופט:
יעל ייטב
|
- נגד - |
התובע:
דוד אסרף עו"ד מוריס אלון
|
הנתבע:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול בע"מ עו"ד לבונטין קהואג'יאן
|
פסק-דין |
מבוא
- התובע, יליד 1961, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום7.5.07 בעת שרכב על קטנוע
. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
- הנתבעת לא חלקה על חבותה לשאת בנזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת הדרכים, בהתאם להוראות
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
,
התשל
"
ה
-1975, ולפיכך השאלה הטעונה הכרעה הינה שאלת הנזקים שנגרמו לתובע בעקבות תאונת הדרכים, והפיצוי הראוי בגינם.
הנכות
3. שני מומחים רפואיים מונו מטעם בית המשפט לבדיקת מצבו הרפואי של התובע בעקבות התאונה: ד"ר י' מתן, מונה כמומחה בתחום האורתופדי, וד"ר י' ריבר מונה כמומחה רפואי בתחום הכאב.
הנכות בתחום האורתופדי
4. ד"ר מתן קבע בחוות דעתו מיום 7.6.10 שלתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 3% בעקבות התאונה. על פי האמור בחוות הדעת, מצא המומחה במהלך הבדיקה הקלינית שהתובע הולך ללא צליעה, התנועות בידיים במרפקים ובכתפיים היו תקינות. אין ירידה בכוח בידיים, אין החזרים בידיים ואין החזרים בגפים התחתונות. ישנה ירידה קלה בכוח בגפים התחתונות, מסוגל לעמוד על בהונות ועל עקבים. אינו מסוגל ללכת על בהונות ועל עקבים. לא הופקו החזרים פתולוגיים. נמצא שתנועת עמוד שדרה גבי מוגבלת קלות. בתנועת עמוד השדרה המותני נמצאה הגבלה מזערית לפנים ולאחור, סיבוב והטיית צד תקינים, הרמת רגל ישרה 90 מעלות דו צדדית. לא הופקו החזרים פירמידליים. המומחה ציין שבהשוואה לבדיקה במחלקה הנוירולוגית שנערכה בשנת 1996 כמעט שלא היה שינוי. אשר לעמוד שדרה צווארי מצא המומחה שבכיפוף לחזה, יישור והגבלה מינימלית, סיבוב לימין 80 ולשמאל 60 מעלות. כן מצא מגבלה קלה בהטיות צד.
5. בפרק המסקנות ציין המומחה שקיימת לתובע בעת הבדיקה מגבלה פחות ממזערית בעמוד שדרה צווארי, מגבלה קלה בעמוד שדרה גבי, ומגבלה מזערית בעמוד שדרה מותני. המומחה ציין שבעברו אירעו לפחות 4 אירועים של כאבים בעמ' שדרה מותני. על יסוד ממצאיו והנתונים באשר לעברו קבע כאמור המומחה שלתובע נותרה בעקבות התאונה נכות בעמוד שדרה צווארי בלבד, בשיעור של 3%, לפי פרט 37(5)א' (חלקי)
לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956 (להלן- "התוספת לתקנות").
6. בתשובה לשאלות הבהרה השיב המומחה כי נכותו הזמנית של התובע לאחר התאונה הייתה בשיעור של 100% למשך חודש ימים לאחר התאונה, ובשיעור של 50% לחודש נוסף, ובשיעור של 10% בארבעה החודשים שלאחר מכן.
7. לשאלה האם נוכח מצבו של התובע יש למנות מומחה בתחום הכאב, השיב המומחה בשלילה, וציין שאין לו התנגדות למינוי.
הנכות בתחום הכאב
8. בחוות דעתו, סקר ד"ר ריבר את ממצאי בדיקתו, את המסמכים הרפואיים שעמדו לפניו, ואת תלונות התובע.
9. בפרק "פרשת המקרה" תיאר המומחה שבשעה שהתובע רכב על קטנועו, עצר הרכב שנסע לפניו בפתאומיות, ולאחר שהתובע לא הספיק לבלום, הוא עף מהקטנוע שנפל עליו ונחבל בפרק גופו הימני. שבועיים לאחר התאונה הופיעו כאבים בצוואר עם הקרנה ליד ימין.
10. בסעיף המתאר את ממצאי הבדיקה פירט המומחה כי האפקט נמצא תקין, המומחה תיאר מבנה גוף שמנמן, צוואר נטוי מאוד לפנים וקיפוזיס גבית הגבלת טווח תנועות אקטיביות של הצוואר נמצא כיפוף ויישור 45 מעלות, סיבוב לימין 50 מעלות, סיבוב לשמאל 60 מעלות, הטיה צידית דו"צ כדי 30 מעלות. הפעלת כוח מוגבלת של הצוואר. נמצאה נקודת טריגר שרירית בטרפזיוס ימני בלבד.ברגליים נמצאה ארפלקסיה, ירידה בשיעור דיסטלי, CAVUS PESדו"צ, בבינסקי חיובי דו"צ, לסג חיובי: 45 מעלות משמאל, ו- 30 מעלות מימין. הפרעה לתחושת כאב בפיזור של "כפפות וגרבים". פלס תחושתי לכאב בבסיס הצוואר. צויין שאין תחושת רטט בכפות הרגליים והפרעה קשה לתחושת מצב. ההחזרים של הידיים מוחלשים אך סימטריים. המומחה ציין שהליכה ברגלים יחפות עם STEPPAGE בשל DROP FOOT
דו"צ עם אי יציבות בולטת. סימן ע"ש רומברג חיובי.
11. בסעיף המסקנות ציין המומחה כי לא היה תיאור של חבלת ראש או צוואר לאחר התאונה. רק בחלוף מספר שבועות הופיעו כאבי צוואר עם הקרנה ליד ימין. המומחה ציין כי לא מצאת במסמכים שבהם עיין תאור מפורט של בדיקת צוואר. הבדיקה הנוירולוגית הייתה תקינה, ובדיקת הסי. טי של עמ"ש צווארי הניבה ממצאים דלים מאוד. המומחה ציין שחרף עובדות אלו קיבל התובע טיפול בהזרקות אפידוראליות לצוואר, תכשירים אנלגטיים, הדרוטרופיה ודיקור. חלק מהטיפולים כוונו לכאבים בעמוד שדרה מותני שמהם סבל.
12. המומחה ציין שבמהלך הבדיקה הוא מצא שהתובע לוקה במחלה עצבית פריפרית הגורמת לנכות רבה, ולהפרעת ניידות. המחלה הובילה למספר אשפוזים בשנים 1995 עד 1996 והיא אינה קשורה לתאונה ולכאב הצוואר שהופיע בעקבותיה בשנת 2007.
13. המומחה ציין שבבדיקת הצוואר הוא מצא נטיית יתר קדמית המאפיינת חולים עם כאבי צוואר, ואולם היא יכולה להיות תנוחה מולדת הקשורה לקיפוזיס הגבי. כמו כן ציין המומחה שהוא מצא הגבלת תנועה בצוואר. על פי דבריו "להפתעתי לא הייתה רגישות של ממש בשרירי העורף... אשר מוצאים אותה ברוב החולים עם כאבי צוואר, מצאתי נקודת טריגר שרירית אחת בטרפזיוס הימני. המקרה שלפנינו אינו ברור. 1) אין דיסקופטיה צווארית על פי הבדיקה הגופנית וממצאי ההדמיה 2) אין רגישות של ממש על החוליות ואין כמעט נקודות טריגר שליליות". המומחה שאל את עצמו מה מקור הכאב הצווארי, ומה פשרה של תקופת החיביון בין התאונה להופעת הכאבים בצוואר, ומצא שהדבר אינו ברור.
14. עוד ציין כי התיעוד שהועבר אליו אינו מעיד על טיפול של ממש בכאבי הצוואר במחצית השניה של שנת 2009 ובמהלך שנת 2010. מכאן הסיק המומחה שהכאבים לא היו כה קשים.
15. המומחה ציין שהתובע לוקה בנכות על רקע מחלת העצבים הפריפרים וכאבי הגב התחתון אינם קשורים לתאונה, הם דווחו כבר בשנות ה- 80. יחד עם זאת, כאבי צוואר לא דווחו לפני התאונה, אלא לאחריה. בגין הכאבים קיבל התובע טיפול פולשני במרפאת כאב. בבדיקה נמצאה מגבלה בתנועה. לפיכך מצא המומחה שיש לייחס נכות מוגבלת לתאונה. כן ציין שכאבי הצוואר קשורים ככל הנראה גם לעקמת גבית, להפרעת ההליכה, ולמצב הדחק הכרוני שהוא תוצאה של מחלת העצבים הפריפרית.