1. ביום 28.6.2012 ניתן תוקף להסכמת הצדדים, ולפיה ניתן על ידי פסק דין חלקי, על פיו שולם לתובע סך של
374,448 ש"ח (כולל שכ"ט עו"ד ואגרה). נתבעים 1, 2 ו-4 באמצעות נתבעת 2 ונתבעת 3 באמצעות ענבל חברה לביטוח בע"מ, נשאו כל אחד במחצית סכום פסה"ד כמימון ביניים.
ביום 15.7.2012, ניתן תוקף להסדר הדיוני בין הנתבעים ולפיו על יסוד המסמכים שהוגשו בהסכמתם וסיכומי הצדדים, יינתן פסה"ד בשאלת חלוקת האחריות והתשלום ביניהם.
2. בהתאם לנטען בכתב התביעה, התובע, יליד 1986, תלמיד כתה יא, נפצע ביום 4.2.2003 בעת ששהה בתחומי הנתבעת 1 (להלן -
"בית הספר"). התביעה הוגשה גם נגד נתבעת 2 היא המבטחת של בית הספר, נתבעת 4 רשות מקומית הפועלת על פי דין והיא הבעלים של המבנה בו שוכן בית הספר, (להלן -
"העיריה") ונתבעת 3 (להלן - "
משרד החינוך") (להלן ביחד יקראו :
"הנתבעים").
3. בהתאם לנטען, שיחק התובע יחד עם חבריו כדורגל במהלך ההפסקה. תוך כדי משחק הכדורגל התפתחה קטטה בין התלמידים אשר נמשכה מספר דקות והידרדרה עד כדי פגיעתו של התובע מכדורגל שנבעט מטווח קצר ובעוצמה רבה לכיוונו על ידי תלמיד אחר שהיה מעורב בקטטה. התובע נפגע מפגיעת הכדור מפניו ובפרט בעין ימין. התובע פונה לבית החולים איכילוב בת"א ואושפז למשך 6 ימים. לתובע נקבעה נכות נפשית ונכות בתחום העיניים.
4. כאמור, במסגרת הפשרה פיצו הנתבעים את התובע והשאלה בה עליי להכריע היא מי מהנתבעים יישא בתשלום הפיצוי או בחלקו.
טענות וראיות הנתבעים
5. מטעם הנתבעים 1, 2 ו-4 הוגש תצהירו של מר רם כהן, מנהל בית הספר במועד התאונה, אשר הועסק על ידי העירייה ותצהיר עדותה הראשית של הגב' מיקי קרת, מורה לחינוך גופני בביה"ס, אשר בהתאם לטענת העיריה ובית הספר, הועסקה על ידי משרד החינוך. עוד, בהתאם להסדר הדיוני מיום 15 יולי 2012, הוסכם כי הודעתו של מר כהן לחוקר מטעם משרד החינוך, מיום 29 מרץ 2009, תוגש גם היא לתיק ביהמ"ש (להלן:
"ההודעה").
6. במסגרת תצהירו דחה מר כהן את הטענה כי הפציעה התרחשה כתוצאה מקטטה שהתפתחה במהלך משחק הכדורגל. מר כהן טען כי התובע בחור חסון, המאומן באומנויות הלחימה והיה חבר בנבחרת ישראל בג'ודו, לכן לטענתו אף אחד מהשחקנים לא היה מעז לתקוף אותו. לטענת מר כהן, התאונה ארעה כתוצאה מפגיעה אקראית מכדור במהלך המשחק. עוד נטען על ידי מר כהן, כי בחצר בית הספר הייתה שמירה של מורים תורנים, זאת ועוד אין כל איסור או פסול במשחק כדורגל במהלך ההפסקה, בין אם הכדור ניתן לתלמידים על ידי בית הספר ובין אם הכדור היה שייך לאחד התלמידים, כאשר בכל מקרה מדובר באירוע בלתי נמנע ולא יכולה להיות אחריות ביחס אליו.
7. בהודעה שהוגשה כאמור לעיל, הוספו הפרטים הבאים
"בכל הפסקה יש ששה מורים שמשגיחים על התלמידים בהפסקות ובכל אזור יש מורה כך שבחצר יש מורה אחד וזה היה הנוהל מזה שנים." (עמ' 2 ש' 7-9)
"בבית הספר 180 מורים 50% עובדי עירית תל אביב, 50% עובדי משרד החינוך" (עמ' 3 שורה 7-8)
.
8. במסגרת תצהיר עדותה הראשית של הגב' קרת, טענה הגב' קרת כי במועד התאונה שימשה כמורה לחינוך גופני בבית הספר והייתה אף מורה לחינוך גופני של התובע במהלך שנותיו בבית הספר. הגב' קרת הצהירה כי נכחה בהפסקה של יום התאונה בחצר בית הספר על תקן של מורה תורנית וכי עמדה בסמוך למגרש הספורט בו נפגע התובע והשקיפה על המתרחש בבית הספר לרבות במגרש הספורט. לטענתה, במקום בו עמדה ראתה את התלמידים משחקים במגרש הכדורגל, כאשר לפתע אחד התלמידים רץ לעברה והודיע לה כי התובע נפגע כתוצאה מכדור שפגע בו תוך כדי המשחק. הגב' קרת הצהירה, כי רצה לעבר התובע כדי לסייע לו וכי שאלה אותו לשלומו. לטענתה התובע הודיע לה שהוא מרגיש מצוין. לדבריה התעקשה והפצירה בתובע לקבל טיפול רפואי ולפיכך הוזמן אמבולנס והתובע פונה לבית החולים איכילוב. לטענתה, התובע ואף לא אחד מהתלמידים שנכחו במקום לא טענו או מסרו את הגרסה כי התובע נפגע כתוצאה מקטטה בין התובע לבין אחד התלמידים ששיחקו עמו. עוד הוסיפה הגב' קרת כי צפתה כל העת בנעשה בחצר בית הספר ובמגרש הספורט וכי לו הייתה מתפתחת קטטה או מריבה בין התלמידים, אין ספק כי הייתה מבחינה בה ומתערבת באופן מידי עוד הוסיפה כי לו התובע היה משמיע באוזניה את הגרסה המועלית במסגרת כתב התביעה, מיד ובסמוך לאחר התאונה הייתה דואגת לקבל את שם התלמיד הפוגע, כדי שבית הספר יטפל בעניין כמקרה אלימות על כל ההיבטים המשמעתיים המחויבים מכך.
9. משרד החינוך, במסגרת ראיותיו הגיש דו"ח על התאונה וכן הודעה של מר שלוח אליאסף תלמיד שהיה עד לתאונה, אותה גבה חוקר מטעמה, מסמכים אלו לא נכללו בהסדר הדיוני לעיל.
נטענות בית הספר והעיריה
10. בית הספר והעיריה, בסיכומיהם חזרו על הטענה כי התאונה לא נגרמה כתוצאה מקטטה, אלא במהלך רגיל של משחק כדורגל שגרתי ומקובל בין תלמידים בשעת ההפסקה. לטענתם אחריותם לתאונה ככל שקיימת כזו, היא מינורית ביותר והיא אינה עולה לכדי 20%. לטענתם אחריות משרד החינוך לתאונה היא העיקרית ויש להעמידה על שיעור של 80% לפחות. נטען כי העיריה, בהיותה הבעלים של המבנה ואחראית על תחזוקתו ובשעה שאין מחלוקת כי מבנה בית הספר לרבות מגרש הכדורגל היו תקינים לחלוטין ביום התאונה, הרי שדין התביעה נגדה להידחות.
11. נטען כי בהתאם לנוהלי משרד החינוך ולהוראות חוזר המנכ"ל, בכל הנוגע לנוהלי בטיחות במהלך ההפסקות צויין כי יש למנות מורים תורנים, למקמם בשטח בית הספר ולקבוע שטחי אחריות לשם הסדרת פעילות התלמידים בהפסקה ופיקוח עליהם, כדי למנוע התנהגות ומשחקים מסוכנים העלולים לגרום לתאונות. משחק כדורגל אינו נמנה בקטגוריה של משחקים אסורים ונהלי הפיקוח בוצע כנדרש.
מכיוון שבשעת ההפסקה נכחה מורה תורנית בחצר בית הספר, הרי שבהתנהלותו של מנהל בית הספר לא נפל כל פגם והוא פעל ללא דופי כמנהל בית ספר סביר ששמר על כללי הבטיחות והוראות חוזר המנכ"ל כאמור. מנהל בית הספר לא פעל בחלל ריק, פעולותיו ותחומי אחריותו הותוו על ידי משרד החינוך המהווה גורם מפקח על פעולות בית הספר בכל הקשור לבטיחות התלמידים.
12. עוד נטען, כי מר כהן מנהל בית הספר הינו עובד העיריה והגב' קרת, המורה לחינוך גופני הינה עובדת משרד החינוך. הגב' קרת, שהינה עובדת משרד החינוך, הייתה המורה התורנית במועד התאונה ונכחה במקום. ככל שארע כשל או מחדל בפיקוח, הרי שהוא רובץ לפתחה של הגב' קרת המועסקת על ידי משרד החינוך. זאת ועוד, משרד החינוך בעצמו הוא זה שנתן את ההנחיות במסגרת חוזר המנכ"ל וככל שההנחיות אינן ראויות הרי שגם בנסיבות אלו, להטיל את מלוא האחריות על משרד החינוך.
טענות משרד החינוך
13. משרד החינוך בסיכומים שהוגשו מטעמו, הפנה גם הוא להנחיות חוזר מנכ"ל משרד החינוך בדבר השגחה ופיקוח על תלמידים במהלך ההפסקות. לטענת משרד החינוך, מנהל בית הספר הוא שאמור לפעול בהתאם להנחיות ואין זה סביר או הגיוני לדרוש כי בכל הפסקה, בכל בתי הספר הפרוסים ברחבי הארץ יהיה נוכח בפועל נציג משרד החינוך אשר יפקח על פעילות המורים והתנהגות התלמידים בזמן ההפסקות.
14. עוד נטען בסיכומים, כי לא הוצגה כל ראייה, על ידי העיריה ובית הספר לכך שהגב' קרת הועסקה על ידי משרד החינוך. לא הובאה ראייה לגבי זהות כלל המורים התורנים במועד התאונה, מי העסיקם ? וכמה מורים הוצבו במגרש ובמקומות אחרים בבית הספר. לטענת משרד החינוך בבית הספר לימדו כ-180 מורים, 50% מתוכם הינם עובדי העיריה ו-50% עובדי משרד החינוך. המורים כפופים למנהל בית הספר, מבצעים את מערך התורנויות בהתאם להנחיותיו ונתונים לפיקוחו היומיומי ולפיכך בהיות העיריה מעסיקת המנהל יש להטיל האחריות עליה.