ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
6420-04
03/02/2005
|
בפני השופט:
יוסף שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
1. מראות אימג' בע"מ
2. G1ttyIbages Ins
3. 10 צלמים זרים (אמריקאים)
עו"ד קרינאלדי
|
הנתבע:
1. קבוצת קר (Care) שירותי רפואה בע"מ
2. גור מינצר
3. יוכבד מינצר
4. ריקי מינצר
5. גיל הרשקוביץ
6. ילונטו בע"מ
7. אייל ברעוז
עו"ד מינצר-כרמון
|
| פסק-דין |
תביעה בגין הפרת זכויות קניין רוחני וזכויות היוצרים של התובעים ביצירות צילום המתפרסמות באתר האינטרנט המופעל על ידי תובעות 1, 2.
רקע כללי
5121.11.1. התובעות 1, 2 מפעילות אתר אינטרנט בכתובת com.Gettyimages.www (להלן: "אתר התובעת") ובו מאגר של צילומים, שקופיות, איורים וקטעי סרטים, והמייצגות צלמים מרחבי העולם. יצירות אלה ניתנות להורדה (download) מהאתר תמורת תשלום עפ"י מחירון התובעות. הנתבעת 1 הינה חברה העוסקת בייבוא, שיווק ומכירת ציוד מחשבים, ונתבעת 2 עוסקת בבניית אתרי אינטרנט מסחריים, בהם משולבים תמונות, וכן במתן שירותי עיצוב ומולטימדיה ממוחשבים לחברות מסחריות, כולל שירותי אירוח (hosting) לאתרי אינטרנט קיימים. יתר הנתבעים הינם מנהלים ו/או בעלי משרה בנתבעות 1,2.
2. התובעות גילו ביום 28.1.03 כי באתר האינטרנט של הנתבעת 1 מוצגים 9 יצירות מפירות שהורדו אל אתר הנתבעת בלא שנרכשו כדין.
דיון
3. בדיון ביום 1.2.04 הסכימו הצדדים שאפסוק במחלוקות שביניהם על דרך פשרה באופן שהסכום שייפסק לא יפחת מ -15,000 ש"ח ולא יעלה על הסך של 45,000 ש"ח, וכי הסכום שייפסק ישולם ב - 4 תשלומים שווים ורצופים, וזאת עפ"י סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984.
4. באתר התובעת מופיע בתחתית כל דף ודף הכיתוב: Copyright Contents All reserved rights All .Inc, Gettyimages 2002 - 1999. זאת ועוד,
על גבי כל יצירת צילום וצילום באתר התובעת, מופיע במפורש ובאופן ברור ובהיר הכיתוב:
GETTYIMAGESאו
IMAGEBANK
.
נ
לפיכך, הנתבעים צריכים היו לדעת כי הם פוגעים בזכויות היוצרים של התובעים, וכי הדין קובע חזקה לגבי זכות היוצר ביצירתו, כאמור בסעיף 6 (ד) לחוק זכויות יוצרים 1911 לפיו:
"בכל משפט נגד הפרת זכות יוצרים באיזו יצירה מניחין שהיצירה היא יצירה שקיימת בה זכות יוצרים, והתובע יהא מוחזק כבעל זכויות יוצרים, חוץ אם חולק הנתבעת על קיומה של זכות היוצרים או, הכל לפי העניין, על זכות הקניין של התובע...".
נטל הראיה להוכיח כי הנתבעים לא הפרו את זכויות היוצרים של התובעים רובץ על הנתבעים (ראו ערעור 137/71
מדינת ישראל נ. אחימן, פ"ד כו (2) 259).
5. אכן האפשרות להפר זכויות יוצרים בעידן האינטרנט חושף את "הקלות הבלתי נסבלת" של ההפרה במיוחד באמצעות מדיום זה.
עמדתי על כך בת.א. 5068/03 (מחוזי י-ם)
מראות אימג' בע"מ ואח' נ' רדיקס
טכנולוגיות בע"מ ואח' (לא פורסם) כדלקמן:
אכן, הקלות בשימוש בחומרים מוגנים באתרי אינטרנט והסיכוי הנמוך לפעול מיידית כנגד המפר, או הכדאיות בתביעת המפר, אכן מצריכים מתן הגנה משמעותית לבעל הזכויות ופסיקת פיצוי סטטוטורי בגין הפרה ע"מ להרתיע את הציבור מלהפר זכויותיו של היוצר.
ב
אכן בארה"ב הפסיקה הכירה באחריותם של גופים המסייעים להפרות במדיום האינטרנט (ראו למשל:
Sega Enterprises LTD. V. MAPHIA, 30 USPQ 2d 1921 (1994); Playboy Entreprises Inc. v. Cjuckleberry Publishing Inc., v. Frena, 29 UDPQ 2d 1827 (1993) Enterprises)
ביטוי לכך ניתן גם בארץ (ע"א (ת"א) 1000/80 ארנסט בלומרס נ' הסניף הישראלי של הפדרציה הבין-לאומית של חברות התקליטים, פ"מ תשמ"ב (ב) 156), וכן בת.א. (שלום כ"ס) 7830/00 בורוכוב נ' פורן אלישי (טרם פורסם), ציין כב' השופט ר' אמיר:
"רבים מתחומיו של עולם האינטרנט פרוצים לכל עבר מבחינה מעשית - וזאת משום תכונות האנונימיות שלו... יש והדברים עוברים את גבול החוקיות...".
במקרה שלפנינו אין למעשה מחלוקת על ביצוע ההפרות, אולם עו"ד ד' מינצר-כרמון, ב"כ הנתבעים, טוענת כי התמונות המפרות הוסרו מיד עם תלונת התובעים.
6. אכן הפיצוי הסטטוטורי בא להגן על היוצרים שכן לעיתים קשה להוכיח את הנזק הממשי שנגרם עקב ההפרה. (ראו ע"א 3616/92
דקל שירותי מחשב להנדסה (1987) בע"מ נ. חשב היחידה הבין-קיבוצית, פ"ד נא (5) 337; ע"א 592/88
שגיא נ. עזבון ניניו ז"ל, פ"ד מ (2) 254).
הפיצוי הנקוב בסעיף 3א לפקודת זכויות יוצרים 1924 קובע שיעור פיצוי של לא פחות מ - 10,000 ש"ח ולא יותר מ - 20,000 ש"ח בגין כל הפרה, ללא צורך בהוכחת נזק (ראו ת.א. (כ"ס) 2767/02
אקום נ. עמותת מכבי אבשלום פ"ת (לא פורסם).