פסק-דין בתיק ת"א 5829-07

מבוא

1.                   התובעים, בעלים ומחזיקים של דירת ארבעה חדרים הנמצאת בקומה השנייה בבית משותף ברחוב הששה עשר 39/11 בפסגת זאב בירושלים, (להלן: "דירת התובעים"). הנתבעים הם בעלים של דירה אחרת באותו בניין - דירה בת שלושה חדרים ומרפסת לא מקורה בקומה השלישית, (להלן: "דירת הנתבעים"). דירת הנתבעים נמצאת מעל דירת התובעים.

2.                   לטענת התובעים גילו במהלך שנת 2000 כי החלה רטיבות בדירתם הממוקמת בתקרה של אחת מפינות שני חדרי שינה סמוכים זה לזה בקיר משותף. אחד מאותם חדרים  מצוי מתחת למרפסת הלא מקורה בדירת הנתבעים. מיד עם גילוי הרטיבות הם פנו אל הנתבעים, הראו להם את הנזק אך הנזק לא תוקן. הבעיה החריפה בחורפים שלאחר מכן אך ניסיונות התיקון שנעשו לא צלחו. במהלך שנת 2006 לאחר שהתיקונים שנעשו לא גרמו לפתרון הצטיידו התובעים בחוות דעת מומחה מטעמם המצביעה על כך שיש לערוך את התיקון באופן דחוף והגישו את התביעה.

3.                   התביעה שבפני היא למתן צו עשה כנגד הנתבעים כדי שיבצעו מיד ולאלתר את תיקון הליקויים. עוד מבוקש פיצוי בסכום של 50,000 ש"ח עבור הסבל, הטרדה ועוגמת הנפש.

4.                   הנתבעים חלקו בכתב הגנתם על אחריותם לרטיבות וטענו במקביל כי התובעים סרבו לאפשר בדיקה על ידי מומחה מטעמם.

5.                   בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 20.9.2007 הסכימו הצדדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום ההנדסה שיחווה את דעתו בשאלה האם מקור הרטיבות בדירת התובעים הוא מדירת הנתבעים וכן יתייחס לתיקון הדרוש ולעלותו.

חוות דעתו של המומחה ומה שבוצע בעקבותיה

6.                   המומחה שמונה, מר אחי קליין, בחן את טענות התובעים ומצא כי אכן קיימת בדירתם בעיה הקשורה ברטיבות או בבידוד תרמי. הוא הציע שלוש חלופות שיש לבדוק אותן: בעיה הקשורה באיטום רצפת המרפסת בדירת הנתבעים; בעיה הקשורה למרזב המנקז מי גשם מקופסת המאספים בדירת הנתבעים; בעיית בידוד תרמי של הקירות החיצוניים.

7.                   לצורך בדיקת האפשרות הראשונה - איטום המרפסת - הוא ציין כי יש לבצע למרפסת בדיקת הצפה על ידי מכון התקנים. ככל שימצא כי התשובה היא שלילית - דהיינו כי לא זה מקור הרטיבות ניתן יהיה לשלול חלופה זו. ככל שימצא כי התשובה חיובית הוא העריך את עלות התיקון בסכום של 6,400 ש"ח. באשר לבדיקת האפשרות השנייה - שעניינה המרזב הוא הציע לבדוק את הצינור ובאשר לשאלה אם יש כשל בבידוד הקירות החיצוניים הוא ציין כי נושא זה חורג מתחום חוות דעתו.

8.                   בהמשך התקיימה בדיקה של מכון התקנים שממנה עלה כי בדיקת אטימות לרצפת המרפסת בדירת הנתבעים על ידי סגירת פתח הניקוז במפלס הרצפה והצפת המרפסת למשך 72 שעות הראתה כי לא הופיעו סימני רטיבות או חדירת מים בתקרה או בקירות אך הופיעו סימני רטיבות בחלק התחתון מעל הריצוף הצמוד לקיר החיצוני בדירת התובעים. בסימנים אלה לא חל שינוי במהלך הבדיקה. בדיקה נוספת שנערכה על ידי מכון התקנים הייתה בדיקת תקינות המרזב המנקז מדירת הנתבעים בעת ריקון מי ההצפה וגם בבדיקה זו לא נצפו סימני רטיבות או חדירת מים בתקרה או בקירות של דירת התובעים. הבדיקה השלישית הייתה לקולטן של צינור ניקוז מי גשם אנכי אשר דרכו מתנקזת גם מרפסת דירת הנתבעים. הקולטן לא נבדק שכן לא ניתן היה לחסום אותו (בדיקה מיום 17.4.08).

9.                   לאחר מכן נערך ביקור נוסף של המומחה והוגשה חוות דעת שנייה, ביום 3.6.09. בחוות הדעת מגיע המומחה למסקנה כי מקור הנזילה אינו מהמרפסת בדירת הנתבעים אלא בשל המרזב העובר בקיר וכי מקור הבעיה הוא ב איזור הרצפה של דירת התובעים . החלופות שהציע לתיקון הן ביטול המרזב הפנימי בקיר והתקנת מרזב חיצוני חדש על הקיר החיצוני או לחילופין פתיחת הקיר החיצוני, חשיפת הצינור והחלפת קטע הצינור הפגום.

10.               בעקבות חוות הדעת הודיעו התובעים כי הם יפעלו להתקנת מרזב חיצוני מגג הבית המשותף וזאת בתיאום עם ועד הבית ולאחר מכן תבוצע בדיקה. בהמשך לכך ביקשו התובעים צו שיאפשר לשרברב מטעמם להיכנס למרפסת הנתבעים ולטפל במרזב ואולם נוכח עמדת הנתבעים כי אין הדבר נובע מתוך המחלוקת בתיק זה לא מצאתי לנכון להורות על כך והתנהל הליך נפרד בפני המפקח על המקרקעין.

11.               כפי שעולה מתוך תצהיר שהגישו התובעים לקראת ישיבת ההוכחות התיקון המוצע אכן בוצע והמרזב הישן נותק והותקן במקומו מרזב חיצוני חדש מגג הבנין ועד הרחוב. קופסת הניקוז שהייתה במרפסת דירת הנתבעים נאטמה ובמקומה נעשתה התקנה של מרזב מעל רצפת המרפסת דרך קיר הבניין כך וחיבור למרזב החיצוני שהותקן.

הראיות

12.               התובע מס' 2 (להלן: "התובע") מוסר בתצהירו כי הרטיבות החלה בשנת 2000 והתגלתה בתקרה באחת מפינות חדרי השינה. אחד מחדרי השינה ממוקם מתחת למרפסת הלא מקורה של הנתבעים. לטענתו תחילת הרטיבות הייתה כאשר ירד שלג והצטבר במרפסת של הנתבעים וחלחלה מן התקרה לקירות ולאורכם עד לרצפת החדרים. מיד עם גילוי הרטיבות הם פנו לנתבעים וביקשו שיתקנו את התקלה. הנתבעים טענו כי המרזב היה סתום והבטיחו לתקן. לאחר שהבעיה לא נפתרה נעשה ניסיון בשנת 2004 להציף את המרפסת ולאחר כמה שעות הוצפה דירת התובעים במים. הנתבעים הזמינו באותה שנה קבלן בשם ברזל גידע ולאחר שנשמעו תיקונים במרפסת דירת הנתבעים אמר להם הקבלן שתיקן את השיפוע כך שלא יחדרו מים. בעקבות תיקון זה פסקה חדירת המים לתקרת הסלון. בחורף 2005 נקרא שוב אותו קבלן לבצע תיקון וטען כי המרזב של מרפסת הנתבעים שבור ויש להתקין מרזב חדש חיצוני.  בשנת 2006, כך הטענה, הבטיחו הנתבעים לתקן את מקור התקלה אך לא עשו כן. לאחר שהנתבע מס' 2 הודיע כי לא יתקנו את מקור הרטיבות פנו למומחה שנתן עבורם חוות דעת ובהמשך הוגשה התביעה.  הוא מתאר בהמשך התצהיר את האירועים לאחר הגשת כתב התביעה ומעריך כי הפיצוי המגיע לתובעים בשל סבל ועוגמת נפש הוא בסכום של 50,000 ש"ח.

13.               הנתבעת מס' 2, (להלן: "הנתבעת"), חולקת על הטענה כי הייתה רטיבות בדירת התובעים בשנת 2000 וטוענת כי לאחר שהתובעים התלוננו ביצעו הנתבעים ניקוי למרזב ואיטום בסיליקון לפי המלצת מומחה. לאחר שהועלתה טענה חוזרת על חדירת מים ממרפסת דירת הנתבעים נבדק המרזב שוב. הוזמן קבלן בשם ברזל גידע. לטענת הנתבעת האמירה כאילו אותו קבלן אמר שמרזב המרפסת שבור היא טענה שקרית שכן המרזב היה תקין כל הזמן ולא הייתה חדירת מים ממנו לדירת התובעים. הנתבעים חולקים על חבותם לפצות את התובעים בשל הרטיבות לאחר שהתברר כי מקורה של זו אינו בדירתם אלא במרזב שהוא חלק מהרכוש המשותף.  בחקירתה הנגדית היא אישרה כי יש נקודת ניקוז במרפסת המתחברת למרזב אך אותו קבלן שבא בעבר לתקן למעשה לא עשה דבר אלא סיתת מעט והעביר את הנקודה למקום אחר במרחק של 2-3 ס"מ (עמ' 11). היא אישרה כי התיקון שבוצע לאחר הגשת התביעה וקבלת חוות הדעת של המהנדס קליין היה התקנת מרזב חיצוני וחיבור המרפסת שלהם לאותו מרזב חיצוני דרך הקיר.

14.               פרט לשני עדים אלה הוגש תצהירו של מי שביצע את התיקון האמור, מר אורן גאלדור. מהסיבות שפורטו בהחלטה שניתנה במהלך ישיבת ההוכחות לא נעתרתי לבקשה לדחות את הדיון כדי לשמוע עדותו. עם זאת עיון בתצהירו מעלה כי הוא מציין את שאישרה הנתבעת באשר לתיקון. לפי תצהירו הוא התקין מרזב חיצוני חדש בבניין במקום המרזב הפנימי שעבר בתוך קיר הבניין מהגג ועד הרחוב. למרזב הייתה מחוברת דירת הנתבעים והוא ניתק אותה מהמרזב הפנימי והתקין את המרזב החיצוני. לאחר מכן הוא אטם את קופסת הניקוז ואת המרזב הישן ועשה התקנה של מרזב חדש מעל רצפת המרפסת דרך קיר הבנין וצנרת שחיברה את המרפסת בדירת הנתבעים למרזב החיצוני החדש שהתקין.  אף שאותו עד לא נחקר נגדית - מאחר ולא הייתה מחלוקת על כך שזה התיקון שבוצע התייחסתי לתצהירו וכך לא נפגעו זכויות התובעים מכך שהעד לא נחקר נגדית.

הטענות

15.               התובעים טוענים כי סבלו משך תקופה ארוכה מרטיבות שמקורה בדירת הנתבעים ופניותיהם לתיקון לא הועילו. הם מפנים לכך שהוברר כי במהלך הזמן הוזזה קופסת הניקוז אך הדבר לא הועיל. בנוסף הם מלינים על כך שהנתבעים שיבשו את ניהול ההליך, את בדיקת המומחה מטעם בית המשפט ואף כאשר נדרש תיקון המרזב והתקנת מרזב חיצוני לא הסכימו לכך הנתבעים והתובעים וועד הבית נזקקו לפניה למפקח על המקרקעין בעניין זה.