פסק-דין בתיק ת"א 56761-01-11

1.         התובע, קשקוש איוב מוחמד הינו חקלאי המגדל פרחים. ביום 27.7.10 הזמין התובע 8,000 שתילי עגבניות מזן 1402 שרלוט מנתבעת מס' 1, משתלת טיב שתיל בע"מ  וזאת באמצעות נתבע מס' 2, ג'אבר עזבה, סוכן המספק שתילים לחממות. (הזמנת הסוכן מס' 4130 צורפה כנספח א' לכתב התביעה). השתילים סופקו לתובע ביום 5.9.10 . כמפורט בכתב התביעה בעת הספקת השתילים הודיע הנתבע מס' 2 לתובע שהשתילים נגועים בניקוד בקטרי וכי עליו להחליט האם ברצונו לשתול אותם או לוותר עליהם. התובע העביר מיד מדגם של השתילים לבדיקה של מדריך חקלאי אשר אסר עליו להשתמש בהם. משכך החמיץ התובע את מועד השתילה ונגרם לו נזק רב שכן לא היה זמן מספיק להזמין שתילים חדשים. סך כל נזקיו הינו 196,088 ש"ח כפי שפורט בחוות דעת השמאי מר יעקב ביאליק שהוגשה מטעמו.

2.         הנתבעת מס' 1 בכתב הגנתה פירטה שאכן נמסר לתובע שהשתילים נגועים בניקוד בקטריאלי אולם ניתן להשתמש בשתילים אלה ללא כל חשש. כן הציעה להתחייב בפניו בערבות אישית לטיב התפרחת ולכמותה. עוד הציעה לו לספק שתילים חדשים ללא הניקוד בתוך מספר ימים בודדים. התובע לטענתה לא שילם כלל על השתילים. עוד טענה  שהתובע השתמש למעשה באותם השתילים.  כן צירפה לכתב הגנתה חוות דעת האגרונום ד"ר ירון דרורי.

3.         נתבע מס' 2 ביקש למחוק התביעה כנגדו על הסף שכן לטענתו אין כל עילת תביעה כנגדו מאחר והשתילים הוזמנו מהנתבעת מס' 1 וסופקו ישירות לתובע. הנתבע אינו אחראי כלל ועיקר לטיב השתילים.

4.         התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. כן זימן לעדות את מוחמד אבו טועמה המדריך החקלאי, את מר ג'אברה זייד, מגדל אחר  ואף השמאי מטעמו העיד.

מטעם נתבעת מס' 1 הוגשו תצהירי עדות ראשית על ידי מר משה עמר בעל המניות ומנהל הנתבעת וכן מר אשר עמר, אחיו העובד כשכיר בנתבעת. כן העיד המומחה מטעמו ד"ר ירון דרורי.

נתבע מס' 2 הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

5.         דיון משפטי:

עילת התביעה כנגד נתבע מס' 2 -

כעולה מן העדויות והראיות השתילים סופקו על ידי הנתבעת כאשר נתבע מס' 2 משמש כמתווך בלבד. אין לו כל אחריות על טיב השתילים ו/או על דרך גידולם, ו/או על זמן הספקתם. משכך לא הוכחה כל עילת תביעה כנגדו.

בסיכומיו טוען התובע לראשונה לאחריות הנתבע אף מכח חוק המכר. טענה זו לא נטענה כלל ועיקר במסגרת כתבי הטענות של התובע ו/או בתצהירי עדותו הראשית משכך הינה בגדר הרחבת חזית אסורה.

6.         אין מחלוקת שהתובע לא שילם כלל על השתילים. כן אין מחלוקת שהשתילים אכן היו נגועים בניקוד בקטריאלי. מה משמעות עובדה זו?

התובע לא הביא כל מומחה אגרונום בתחום, אלא חוות דעתו הינה של שמאי מר ביאליק אשר לא ראה השתילים אלא ערך תחשיב נזק בלבד. השמאי העיד בבית המשפט והסתמך על חוות דעת המדריך החקלאי, לפיה אין לשתול השתילים. המסמך שהוצג (תעודת עובד הציבור ) אינו חוות דעת אלא המלצת המדריך החקלאי לפיה אין לשתול השתילים.

בבית המשפט העיד המדריך מוחמד אבו טועמה, אשר אינו אגרונום,  שאם היו שותלים שתילים אלה היה צורך בטיפולים רבים כאשר היה ספק האם הגידולים יצליחו.  (ראה עמ' 10 שורות 8-10 לפרוטוקול).

איני רואה עד זה כעד אובייקטיבי שכן הוא זה שייעץ לתובע שלא לשתול השתילים ועל כן ברור הוא שיש לו רצון כעת להגן על המלצה זו.

מנגד הנתבעת הביאה כמומחה את האגרונום ד"ר ירון דרורי. בחוות דעתו פירט האגרונום שראה את השתילים הנדונים  בחממות אותן ליווה במושבים גני יוחנן, שרשרת, בית הגדי ומלילות.

הערכתו היתה שניתן יהיה להדביר את המחלה בקלות יחסית ולגדל העגבניות בהצלחה.  אכן לאחר השתילה ניתנו טיפול אחד או שנים כנגד המחלה ומספר ימים לאחר השתילה החלו השתילים לייצר עלווה חדשה ולהתחיל בצימוח המתאים לגיל הצמח ועונת הגידול. כחצי שנה לאחר השתילה (המועד בו ניתנה חוות דעתו) החממות נמצאות בשלב הנבה מתקדם עם יבול גבוה כאשר אין כל סימן וזכר להמצאת מחלת הניקוד הבקטריאלי.

בבית המשפט חזר והעיד שבחממות אותן מלווה כאשר קיבל ההודעה שהשתילים נגועים בניקוד בקטרי מסר זאת לחקלאים  ובהמשך:

"ש. אתה מסכים איתי שכאשר חקלאי מתוודע למחלה של ניקוד בקטרי ומדריך חקלאי שמלווה אותו מנחה אותו שלא לשתול את השתילים האלה, במבחן המעשה, הוא לוקח על עצמו סיכון גבוה לכשלון של היבול

ת. לא, אם עובדים נכון. קל מאוד להדביר את הבקטריה.