ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
52483-06,157542-09
05/02/2012
|
בפני השופט:
אביגיל כהן
|
- נגד - |
התובע:
1. ירון טביב 2. מלכה טביב
עו"ד אבנר רון
|
הנתבע:
1. תמר שרעבי 2. מרים מירה שרעבי עו"ד
עו"ד אייל רוזין
|
פסק-דין |
1.
מבוא
א) עסקינן בתביעות הדדיות אשר הדיון בהן אוחד, ומקורן בסכסוך שכנים מתמשך בין בני הזוג טביב (להלן: "
טביב") לבין תמר שרעבי ובתה עוה"ד מרים שרעבי (להלן גם: "
תמר", "
מירה", "
עו"ד שרעבי" ושתיהן יחד יכונו : "
שרעבי").
האחת, ת.א. 52483-06, שבה טביב תבעו את שרעבי על סך 250,000 ש"ח.
השנייה, ת.א. 157542-09, שבה שרעבי תבעו את טביב על סך 1,480,000 ש"ח.
ב) טביב ותמר שרעבי הינם בעלי דירות בבית המשותף שברחוב בשדרות ההשכלה 22, פינת רח' צויפל 1, בשכונת ביצרון בתל אביב (להלן: "
הבניין").
ג) מדובר בבניין בן שתי דירות, הכולל גג משותף, חצר משותפת, וכן את זכויות הבניה המותרות על פי התב"ע החלה על המקום. תמר הינה הבעלים של הדירה בקומת הקרקע בבנין ומתגוררת בה יחד עם בתה ואילו טביב הינם הבעלים של הדירה בקומה העליונה בבניין, ומתגוררים בה עם ילדיהם.
ד) שרעבי התגוררו בקומת הקרקע בבניין משנת 1975 עד שנת 2000 בשכירות סוציאלית מטעם חלמיש - חברה ממשלתית-עירונית לשיקום הדיור בתל אביב יפו
בע"מ (להלן: "
חלמיש"), ובחודש נובמבר 2000 רכשו מחלמיש את הזכויות בדירה שבה התגוררו, שהם מחצית מהזכויות בבניין. טביב רכשו את דירתם בבניין בשנת 1993.
ה) הבניין מתנהל בהתאם להוראות תקנון מוסכם משנת 1984, אשר מסדיר את היחסים בין בעלי הדירות בו (להלן: "
התקנון המוסכם", נספח ג' לתצהיר שרעבי), לרבות הסדרת זכויות הבניה העתידיות.
ביום 9.11.94 מסר ירון טביב לחלמיש, שניהלה את החלקה עליה ניצב הבניין מטעם מינהל מקרקעי ישראל, "כתב התחייבות" (נספח ה' לתצהיר שרעבי), בו ביקש לחלק את השימוש החצר המשותפת בבניין לשני חלקים שווים, האחד לשימושו והשני לשימושה של חלמיש והמתגוררים בנכס מטעמה.
בכתב ההתחייבות הצהיר והתחייב טביב להקים על חשבונו גדר בין שני החלקים ולהתקין לכל אחד מן החלקים פחון אשפה, מעבר ושער. כן התחייב כי ככל שיידרש להשיב את המצב לקדמותו, יעשה זאת על חשבונו מיד עם קבלת דרישה ראשונה לכך. בנוסף, התחייב טביב כי אם יגרם לחלמיש או לדייר המתגורר בבנין מטעמה נזק כלשהו כתוצאה מביצוע העבודה יתקן הוא את הנזקים וישפה את חלמיש או את הדייר; והצהיר כי ידוע לו שאין בכתב התחייבות זה ובהסכמת חלמיש לחוקת החצר כדי לשנות ממצב הזכויות שלו ושל חלמיש בנכס.
ביום 7.3.95 חתמה חלמיש על כתב התחייבות זה.
ו) הסכסוך בין הצדדים החל בשנת 1999 והוא משתרע על הליכים רבים בוועדות התכנון והבניה; בפני המפקחת על רישום המקרקעין; בבתי משפט שונים, החל מבית המשפט לעניינים מקומיים ועד לבית משפט העליון; ובתלונות רבות אשר הגישו הצדדים, האחד כלפי משנהו. בנסיבות אלו, אפרט את הרקע העובדתי לתביעות דנן, שעניינו בשלל ההליכים שנוהלו בין הצדדים.
2.
רקע עובדתי - השתלשלות ההליכים בין הצדדים
א) ביום
31.10.99 הגישו טביב בקשה להיתר בניה להרחבת דירתם על-פי תב"ע קיימת, במסגרת אחוזי בנייה העומדים לרשותם, ועל-פי הוראות התקנון המוסכם.
ב) תמר שרעבי וחלמיש הגישו לוועדה המקומית לתכנון ובניה (להלן: "
הוועדה המקומית") התנגדות למתן ההיתר, וטענו, בין היתר, כי טביב השתלט על רוב שטח החצר המשותפת, וכי הבניה המבוקשת תגביל את אפשרות השימוש בחצר, תחסום את דירתן, תמנע כניסת אור ואויר ותגרום לירידת ערכה של הדירה.
ביום
5.4.00 ניתנה החלטת ועדת המשנה של הוועדה המקומית (להלן: "
ועדת המשנה"), אשר קיבלה את התנגדות שרעבי לבקשת ההיתר של טביב ודחתה את בקשת טביב, "
...שכן הוועדה התרשמה שהרחבת קומה ב' ללא קומת הקרקע מהווה פגיעה במתנגדות...".
ג) על החלטה זו הגישו טביב ערר לוועדת הערר המחוזית, וזו לאחר שערכה ביקור במקום, דחתה את הערר בהחלטה מיום
21.8.00:
"התרשמותה של הועדה היא כי העורר אכן השתלט על רוב שטח החצר המשותפת והקים בה גדרות ללא היתר בנייה ... לאחר גידור השטח נותר ברשותה של המשיבה 2 שטח חצר קטן ביותר, ורובו יהפוך לשטח מקורה אם תאושר הבנייה...באופן שלמשיבה לא תיוותר כמעט פינה בחצר שתהייה גלויה לאור... בנייה בהיקף המבוקש ע"י העורר מהווה פגיעה תכנונית מהותית בדירה שמתחתיו... " (החלטת ועדת הערר- נספח ו' לתצהיר שרעבי).