עובדות
1. התובע, יליד 25.11.74, עבד כפחח במוסך "עמית מוטורוס", שהינו בבעלות אביו שלמה יצחקוב (להלן: "
יצחקוב"). ביום 13.4.06 עת הפעיל מסור דיסק חשמלי (להלן: "
המסור", נספח א' לת/1), יצא הדיסק החותך ממקום חיבורו ופגע בו (להלן: "
התאונה"). התאונה הוכרה כתאונת עבודה.
גיסו של התובע, אשר חיכה לו מחוץ למוסך, פינה את התובע לבית חולים "אסף הרופא", שם אובחן כסובל מחתך עמוק בידו הימנית, עם דמם עורקי, לרבות חיתוך שלם של עורק רדיאלי ומספר שרירים שנחתכו. במהלך אשפוזו בבית החולים נותח התובע וביום 15.4.06 שוחרר לביתו עם המלצה לטיפולי פיזיותרפיה ושימוש במשככי כאבים. בשל העדר תחושה בכף היד ונימול, הופנה התובע לבדיקת E.M.G אשר הדגימה נזק עצבי. לטענת התובע חרף טיפולי הפיזיותרפיה מצבו הרפואי לא השתפר.
בתמיכה לתביעה צורפה חוות דעתו של פרופ' אנגל, לפיה מדובר בירידה בתחושה הגנתית ומיקום תחושתי בפיזור הרדיאלי, טווח התנועה מוגבל בסוף ההטיה הרדיאלית, כח האגרוף והצביטה ירודים ביותר. נכותו הצמיתה של התובע היא בשיעור 20% על פי סעיף 31 (3) א I (נספח ד' לת/3) .
2. התובע מייחס ליצחקוב רשלנות בכך שבין היתר חשף אותו לסכנה, הורה לו לבצע את עבודתו באמצעות המסור הבלתי בטיחותי, לא הנהיג כללי בטיחות, לא סיפק ציוד מגן ואף לא הדריך אותו לבצע את העבודה באופן בטיחותי.
הנתבעת הכחישה את חבותה ובכל מקרה טענה שהתובע היה מנהל עבודה, וככזה היה אחראי באופן בלעדי על תקינות המכשירים ועל נוהלי העבודה ובאם נפגע, אזי אין לו אלא להלין על עצמו.
הנתבעת צירפה את חוות דעתו של ד"ר ז'טלני, לפיה לא נמצאו ממצאים אובייקטיביים המעידים על הפרעה תפקודית בידו הימנית של התובע, הצלקת תקינה, אינה בולטת על פני השטח, אין רגישות למגע, אין דלדול בשרירי האמה התנועות בשורש כף היד תקינות, כח הגס של השרירים המיישרים ושל שורש כף היד ושל האצבעות תקין, ואיגרוף היד והתפיסה העדינה תקינים. הממצא היחידי הקיים הינו ירידה בתחושה באיזור העצבוב של העצב הרדיאלי בצד החיצוני והגבי של כף היד. ד"ר ז'טלני העריך את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור 5% על פי סעיף 75 (1) בין א'-ב'.
3. בשל הפער בין חוות הדעת מונה פרופ' משה סלעי, מומחה בכירורגיה אורטופדית כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "
המומחה"). על פי חוות דעתו, למעט צלקת המכערת במידה קלה ביותר וירידת תחושה בפיזור העצב הרדיאלי השטחי, אין הפרעה בתפקוד היד. אחיזה ו-pinch תקינים, אין סימן לדלדול שרירים. המומחה העריך את נכותו האורטופדית הצמיתה של התובע בשיעור 5% בהתאמה לפי סעיף 31 (3) א I עקב הפגיעה התחושתית בעצב הרדיאלי השטחי ו- 2.5% בהתאמה לפי סעיף 75 (1) ב עקב הצלקת המכערת במידה קלה ביותר באמה (נספח ה' לת/3). המומחה גם ציין שלתובע נכות בשיעור 10% עקב פגיעה באגודל ביד ימין משנת 2004, אך לא קבע שיש לה השלכה על התאונה דנן.
4. הצדדים ויתרו על חקירת המומחה ועל כן אני קובעת שנכותו הרפואית של התובע היא בשיעור 7.5%.
נכות תפקודית
5. לטענת התובע, שיעור נכותו התפקודית גבוה לאין שיעור משיעור נכותו הרפואית בשל היותו חסר השכלה מקצועית או השכלה אחרת. נוכח פגיעתו נבצר ממנו להמשיך בעבודתו כפחח והוא נאלץ לעבוד בעבודה משרדית בשכר מופחת. מנגד, טוענת הנתבעת כי לנכותו הרפואית של התובע אין השלכה תפקודית, כפי שגם קבע המומחה בחוות דעתו. במקרה דנן אני סבורה שמחד יש לקחת בחשבון את גילו של התובע, ואת העובדה שעיקר עבודתו היא עבודת כפיים, ומאידך את קביעת המומחה. היות ולצלקת אין השלכה תפקודית, אני מעמידה את שיעור הנכות התפקודית על 5%.
נסיבות התאונה
6. במסגרת חקירתו הראשית העיד התובע, כי תוך כדי עבודתו כפחח, שעה שהפעיל את המסור יצא הדיסק החותך ממקום חיבורו ופגע בו (ת/3). בחקירתו הנגדית פירט את נסיבות התאונה וסיפר ששפשף עם הדיסק החשמלי דלת ובמהלך השפשוף הפלטה העגולה, אשר מורכבת על הדיסק, השתחררה וכתוצאה מכך נפגע. התובע גם הוסיף שהוא עובד כפחח במוסך מאז היותו חייל, מעולם לא הוציא תעודת פחח וכי במוצאי חג הפסח, יום חמישי, עבד במוסך כדי לפנות את יום המחרת לטיול משפחתי.
7. בתמיכה לעדותו של התובע העיד גיסו אורן שרם (להלן: "
שרם"). שרם סיפר שהסיע את התובע לעבודתו במוסך ביום חמישי בערב, התכוון להמתין לו עד לסיום העבודה, אך לרוע המזל עקב פציעתו הסיעו לבית החולים. אמו של התובע, אסתר יצחקוב (להלן:
אסתר"), אישרה שהתובע נסע לעבוד במוסך כי רצה לצאת למחרת לטיול משפחתי וכי מיד עם קבלת ההודעה על פציעתו של התובע משרם, נסעה לבקרו בבית החולים.
8. עדותו של התובע היא אמנם עדות יחידה של בעל דין, אך אין חולק כי לא היו עדים לאופן התרחשות התאונה ועל כן אין לומר שהתובע נמנע מזימונם. אני מאמינה לתובע כי התאונה התרחשה כמתואר על ידו. גרסתו של התובע לא הופרכה או נסתרה באופן כלשהו ונתמכה בתעודת חדר מיון ובעדויות שרם ואסתר. הנתבעת לא השכילה להציג ראיה או גרסה כלשהי מטעמה והמנעותה מהבאת ראיה פועלת כנגדה (ע"א 465/88
הבנק למימון וסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח', מה' (4) 651, 659). נוכח האמור לעיל אני מקבלת את גרסתו של התובע באשר לאופן התרחשות התאונה.
דיון
חובת זהירות מושגית
9. הנתבעת כמעבידתו של התובע חבה חובת זהירות מושגית למנוע "סכנות צפויות לעובד" אשר מעביד סביר יכול וחייב היה לצפותם מראש (ע"א 663/88
שריזיאן נ' לבידי אשקלון, פד"י מז' (3) 225, ע"א 145/80
וקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, לז (1) 113, 126).
חובת הזהירות המושגית כוללת בחובה חובות משנה כמו אספקת "סביבת עבודה בטוחה", נקיטת שעות עבודה בטוחות, החובה להדריך עובדים ולפקח עליהם על מנת שלא תרבץ סכנה לפתחם. נקבע גם שהמעביד איננו יוצא ידי חובתו רק על ידי אספקת ציוד מתאים למקום העבודה, אלא עליו לפקח באופן יעיל על ביצוע ההנחיות כראוי (ע"א 477/85
בוארון נ' עיריית נתניה ואח', מב (1) 415, 420, ע"א 655/80
מפעלי קירור בצפון נ' אסתר מרציאנו, לו (2) 592, ת.א. 556/93
מוראלי אשר ואח' נ' שלמה רבאן ואח', תק-מח 99 (1), 535). ככל שאמצעי הזהירות פשוטים יותר, אין מניעה להכיר בחובת הזהירות לגביהם גם מההיבט הנורמטיבי של המדיניות המשפטית ועל הנתבעת, לא רק לנקוט אמצעי זהירות נאותים, אלא לקחת בחשבון שעובד עלול להיות בלתי זהיר במהלך ביצוע עבודתו וזאת בשל רצונו להוכיח את עצמו. בדרך כלל אין להסתפק באזהרה נגד סיכונים, אלא יש לנקוט בצעדים הנדרשים כדי למנעם.