1. בפני תביעת עיזבון המנוח מרואן קאסם (להלן: "
המנוח") אשר נורה ונהרג ביום 24.8.04 על ידי חיילי צבא הגנה לישראל, בפתח הכניסה לבסיס הצבאי עמיעד.
2. השאלה המרכזית המתעוררת בתביעה שלפני היא האם החיילים אשר קיבלו ציון לשבח על פעולתם באירוע נשוא התביעה בגין "
נחישות, יוזמה וקור רוח במניעת חדירת מחבל לשטח בסיס עמיעד", הרגו את המנוח בדם קר, ללא כל צידוק - כטענת התובעים, או שמא פעלו כנדרש בנסיבות המקרה - כטענת הנתבעת.
אקדים את המאוחר ואומר כי שוכנעתי שהתובעים לא עמדו בנטל הראיה המוטל עליהם ולא הוכיחו ברמה הנדרשת כי החיילים הרגו את המנוח בדם קר ללא צידוק וללא כל סיבה הנראית לעין, כטענתם. יתרה מכך, שוכנעתי כי הנחת המוצא של החיילים לפיה מדובר במחבל מפגע, הייתה מוצדקת, מנקודת מבטם בזמן אמת, וכי התנהגותו של המנוח מתיישבת עם הנחה זו.
הצדדים לתביעה
3. החיילים המעורבים באירוע הם רומן דוידוב (להלן: "
רומן") שהיה באותה העת שומר (ש.ג) בפתח הכניסה למחנה עמיעד, וכן טל אמזלג (להלן: "
טל") ששמר אותה העת בעמדת האבטחה, בסמוך לעמדת השומר (להלן גם "
החיילים").
המנוח, יליד 1979, בן העדה הדרוזית, היה בחייו תושב כפר ראמה שבגליל העליון, גויס כלוחם סדיר במשמר הגבול, שירת שלוש שנים ולאחר מכן שירת כחייל מילואים. במסגרת השירות הסדיר היה המנוח חייל מוערך מאוד ואף זכה לציון לשבח על פעילות מיוחדת שביצע בחברון.
גרסאות הצדדים לגבי עובדות המקרה
4. העובדות שאינן שנויות במחלוקת מעטות הן. מוסכם על הצדדים כי המנוח הגיע בליל האירוע בשעה 22:00 לערך לעמדת השמירה שבבסיס עמיעד כשהוא לבוש במדים. עוד מוסכם כי בשלב כלשהו במהלך האירוע נפצע רומן, אשר כאמור היה מוצב בעמדת השמירה. האירוע הסתיים כך שהמנוח מצא את מותו כתוצאה מירי שביצע לעברו טל, שאבטח את עמדת השמירה, בהיות המנוח במרחק מה מעמדת השמירה. לצד המנוח נמצא תיקו, וכן קוראן. עוד אין חולק כי תחת גופתו של המנוח נמצא גרזן, וכן כי בדיעבד התברר כי המנוח לא נשא כל מטען חבלה.
יצוין עוד כי אין חולק כי פגיעתו של רומן הייתה קשה; רומן סבל מפציעה חודרת באזור הגב העליון מצד שמאל. הוא הובהל לבית החולים "זיו" אשר בצפת, ושם עבר ניתוח דחוף ומציל חיים, לאחר שהוברר כי הוא קיבל מכה מחפץ חד אשר חדר אל תוך הריאה השמאלית וגרם לדליפת אוויר ולדימום עורקי מהשרירים באזור.
5. כל יתר נסיבות האירוע שנויות במחלוקת קוטבית בין הצדדים. לאור חשיבות גרסאות הצדדים לגבי השתלשלות האירועים אביאם בהרחבה, וכלשונם:
בכתב התביעה תוארו נסיבות מותו של המנוח כדלקמן:
"ביום 24.8.04 בשעה 7:30 לערך, נרצח המנוח בידי חיילי צה"ל בדם קר, הנתבעים 1-2, וזאת ללא צדק ו/או צידוק שבדין וללא כל סיבה ברורה לעין ...
במועד הנ"ל הגיע המנוח לבסיס עמיעד בצפון, הקרוב למקום מגוריו, וזאת ע"מ להיפגש שם עם מפקד הבסיס שאותו הכיר קודם לכן, ולהסדיר את שירות המילואים שלו. ...
המנוח הגיע לבסיס כאמור וביקש מהשומרים לאפשר לו להיכנס ולפגוש את המפקד, אך הם סירבו להכניסו לתוך הבסיס. ברגעים אלו, נתקף המנוח ע"י הנתבעים 1-2 אשר ירו לעברו יותר מ- 15 יריות
ורצחו אותו בדם קר ומבלי שנשקפת ממנו כל סכנה, ואת כל זה נעשה לאחר שהמנוח הזדהה והציג תעודת מג"ב." (ההדגשות שלי - י.ו)
לנתבעת תיאור שונה בתכלית לנסיבות מותו של המנוח. לגרסתה, המנוח ביקש לפגע בחיילי בסיס צה"ל ואף החל לבצע את תוכניותיו. הנתבעת תיארה את נסיבות האירוע כדלקמן:
"1. בתאריך 24.8.2004, בשעת ערב מאוחרת, לקראת השעה 22:00, הגיע מרואן קאסם ז"ל (להלן: 'המנוח') לבסיס צה"ל עמיעד. המנוח הגיע לבסיס כשהוא לבוש מדי צבא, וביקש להיכנס אל תוך הבסיס בטענה כי הגיע לבצע שירות מילואים.
2.
המנוח נתבקש על ידי רומן דוידוב, החייל ששמר באותה שעה בעמדת הש.ג. (להלן 'רומן'), להציג בפניו צו קריאה למילואים. מאחר שלא היה ברשותו של המנוח צו כאמור, מסר לו רומן כי לא יוכל להיכנס לבסיס.
3.
זמן קצר לאחר שכניסתו לבסיס לא אושרה, שלף המנוח מתוך תיק גדול שהביא עמו גרזן, הסתער על רומן והנחית עליו מהלומת גרזן בעוצמה רבה, שפגעה באיזור הגב העליון משמאל. לאחר מכן ניסה המנוח לתקוף את רומן פעמים נוספות, אולם רומן הצליח להדפו לאחור.
4.
החייל ששמר בעמדת האבטחה, המצויה מספר מטרים משמאל לעמדת הש.ג. טל אמזלג (להלן: 'טל'), שראה את ההתקפה באמצעות הגרזן והפגיעה ברומן, הכניס מחסנית לנשקו וירה במנוח עד שנהרג.
5.
עם תחילת הירי של טל לעברו של המנוח, החל המנוח לצעוק: 'אללה אכבר' ו'אללה ירחם'.
...