עסקינן בתביעה כספית של התובעת, חברת עליר אופק בע"מ, ותביעה שכנגד של הנתבעת, הגב' חנה זהבי, נגד התובעת ומנהלה מר שי הרפז.
הן התביעה העיקרית והן התביעה שכנגד סבות סביב ביצוע עבודות שיפוץ ובנייה בבית הנתבעת.
נתוני רקע ועיקר טענות הצדדים:
1. אין מחלוקת בין הצדדים, כי בין התובעת, שהינה חברה קבלנית לביצוע עבודות בניה ושיפוצים, לבין הנתבעת נחתם ביום 14.4.2004 זיכרון דברים לביצוע עבודות בניה ושיפוצים בבית של האחרונה (להלן:
"ההסכם"), כנגד תשלום סך של 122,000 ש"ח בתוספת מע"מ, בהתאם למפרט הטכני וכתב הכמויות אשר נמסרו לתובעת עוד קודם לחתימת ההסכם.
2. לפי טענות התובעת בסיכומים, היא ביצעה את העבודות עליהן הוסכם מלכתחילה, למעט דברים בודדים, ואף ביצעה לפי דרישת הנתבעת או מי מטעמה עבודות נוספות מעבר למפורט בכתב הכמויות, כך שהסכום המגיע לה בגין כל העבודות יחד עומד על
144,958 ש"ח בצירוף מע"מ, וזאת בהתאם לחשבון הסופי שנערך ע"י מהנדס התובעת, מר איאד סכס, ביום 24.3.2005.
3. התובעת הוסיפה וטענה, כי הנתבעת שילמה לה בהזדמנויות שונות סכום מצטבר בסך של 101,917 ש"ח כולל מע"מ, ונותרה חייבת לה סך של 67,390 ש"ח כולל מע"מ, לאחר ניכוי סך של 2,945 ש"ח בגין ליקויים בעבודה.
4. לטענת התובעת, היא ביצעה את כל העבודות על הצד הטוב ביותר, וכל שנותר לעשות הוא תיקונים בהיקף קטן שהנתבעת מנעה ממנה להשלים את ביצועם. לגרסתה, חרף פניות רבות אל הנתבעת לתשלום יתרת החוב, הנתבעת התכחשה לחוב והודיעה על ביטול ההסכם ביניהם שלא כדין, ובדרך זו מנעה ממנה להשלים את התיקונים שנותרו לביצוע.
5. הנתבעת בתורה הכחישה כי נותרה חייבת לתובעת כספים כלשהם, כך גם הכחישה את החישובים שבוצעו ע"י התובעת בטענה כי חישובים אלה חסרי כל בסיס. ואם לא די בכך, הרי שלטענת הנתבעת היא זו שזכאית לפיצויים מאת התובעת, ובהתאם לכך הגישה תביעה שכנגד נגד התובעת ונגד מר שי הרפז, מנהל התובעת, ובה טענה כי על השניים להשיב לה סכומים אשר שולמו ביתר ולפצותה או לקזז מסכום התביעה כל סכום בגין עבודות שלא בוצעו לפי כתב הכמויות.
6. עוד טענה הנתבעת במסגרת התביעה שכנגד, כי חלק מהעבודות שבוצעו ע"י התובעת בוצעו באופן רשלני ולקוי, ולפיכך עתרה לתשלום פיצויים בגין הליקויים שנתגלו, כמפורט בחוות הדעת של המומחה מטעמה.
7. לבסוף טענה הנתבעת, כי התובעת לא עמדה בלוח הזמנים עפ"י ההסכם, משום שלא סיימה את כל העבודות תוך שלושה חודשים, לפי האמור בהסכם, ולמעשה אף כשעזבה את אתר העבודה באיחור ניכר, התובעת לא השלימה חלק גדול מהעבודות שהיתה אמורה לבצע. בנסיבות אלה ובשל מחדליה של התובעת, נאלצה הנתבעת להודיע לתובעת ביום 31.12.2004 על הפסקת ההתקשרות ביניהן וביטול ההסכם.
דיון והכרעה:
8. מטעם התובעת הוגשו תצהירים מטעם העדים הבאים: של מר שי הרפז, מנהל התובעת; של מר איאד סכס, המהנדס והמפקח מטעם התובעת (להלן
: "המהנדס סכס"); וכן תצהירו של מר עפיף סכס, הצבעי מטעם התובעת.
מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר אורי זהבי, אביה של הנתבעת; תצהירה של הנתבעת; וכן תצהירו של הנגר מר יוסף סעב. יצויין כי המהנדס זלניק, הקונסטרוקטור מטעם הנתבעת זומן לדיון אך לא התייצב למתן עדות.
כל המצהירים נחקרו בפניי בחקירה נגדית.
9. בכדי לפשט את הדיון במחלוקות הרבות אשר נתגלעו בין הצדדים, אתייחס לכל אחת מהסוגיות הדורשות הכרעה בנפרד.
התמורה 'החוזית' והתמורה בגין העבודות הנוספות:
10. השאלה הראשונה העומדת לדיון היא, מהי התמורה לה זכאית התובעת בגין העבודות שבוצעו, והאם בוצעו לפי בקשת הנתבעת עבודות נוספות מעבר למוסכם בכתב הכמויות?
אזכיר, כי התמורה החוזית בהתאם לכתב הכמויות שעמד בבסיס ההסכם, הינה סך של 122,000 ש"ח בצירוף מע"מ. אלא שהתובעת טוענת, כי ביצעה לפי דרישותיה של הנתבעת שינויים ועבודות נוספות, כך שהעלות הכוללת של העבודות עמדה על סך של 156,000 ש"ח בצירוף מע"מ, כמפורט בחשבון הסופי מיום 24.3.2005 אשר נערך על ידי המהנדס סכס (להלן:
"החשבון הסופי").