פסק-דין בתיק ת"א 46670-10-10

לפניי תביעת תחלוף בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת בשל נזקי שריפה.

רקע כללי ועובדות מוסכמות -

1.        התובעת, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (להלן: " מנורה"), ביטחה את ה"ה יסמין ודוד קויפמן (להלן: " המבוטחים"), בפוליסת ביטוח מבנה ותכולה אשר כללה גם כיסוי בגין נזקי אש (להלן: " הפוליסה"). הביטוח התייחס לארבעה צימרים, בבעלות המבוטחים במתחם בישוב רמות, אשר כלל גם מבנה עזר ששימש כמחסן וכמשרד (להלן: " המשרד" או " המחסן"). מוסכם כי הפוליסה הוקמה לראשונה ביום 1.11.2007 וחלה בתחילה על שני צימרים וכי ביום 1.11.2008 חודשה הפוליסה והורחבה לכלול ארבעה צימרים.

2.        ביום 9.8.2009 סמוך לחצות, פרצה שריפה במשרד אשר גרמה לנזקים רבים, הן לתכולה והן למבנה עצמו (להלן: " השריפה"). מוסכם כי הפוליסה הייתה בתוקף במועד השריפה. 

3.        הנתבע 1, מר דורון טורבן, הוא חשמלאי בהכשרתו (להלן: " הנתבע") והנתבעת 2, ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (להלן: " ביטוח חקלאי"), ביטחה את הנתבע בביטוח אחריות מקצועית וביטוח צד ג'. 

4.         אין חולק כי כעשרה ימים טרם השריפה, ביצע הנתבע עבודת חשמל בלוח החשמל שבמשרד (להלן: " לוח החשמל"), אשר כללה חיבור כבל חשמלי שנמשך מנקודה אליה חוברו מכונות הכביסה של הצימרים אל לוח החשמל - לבקשת המבוטח.

5.         עוד מוסכם כי שמאי מטעם מנורה העריך את הנזק בכ-96,000 ש"ח בערכי כינון (כ-83,000 ש"ח בערכי שיפוי) וכי מנורה שילמה למבוטחת תגמולים בסך של 60,000 ש"ח, במסגרת הסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים. 

טענות הצדדים -

6.        התובעת, הגישה את התובענה מכוח הוראות סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: " החוק") וניתן לתחום את טענות הצדדים לשתי מחלוקות עיקריות:

המחלוקת הראשונה נוגעת לסיבת פרוץ השריפה, ומכאן גם לשאלת אחריותו הנטענת של הנתבע לפרוץ השריפה (להלן: " המחלוקת הנזיקית"). מנורה טוענת כי מקור השריפה היה לוח החשמל במשרד, וכי השריפה פרצה בשל העבודה הרשלנית שביצע הנתבע בלוח החשמל. ביטוח חקלאי טוענת מנגד כי מקור השריפה אינו בלוח החשמל וכי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין העבודה שביצע הנתבע בלוח החשמל במשרד לבין השריפה. הצדדים חלוקים גם בשאלת נטל הראייה ותחולת הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: " פקודת הנזיקין").

המחלוקת השנייה נוגעת לשאלת הכיסוי הביטוחי, כאשר הצדדים חלוקים בשאלה אם הפוליסה מכסה את הנזקים שנגרמו למשרד והאם מנורה היתה אמורה לפצות את המבוטחים אם לאו (להלן: " המחלוקת הביטוחית").

מסכת הראיות -

7.        לפניי העידו הבאים: המהנדס וחוקר השריפות מטעם מנורה, מר אשר סלוצקי (להלן: " סלוצקי", לגבי חוות דעת ראשית ומשלימה ותמונות שצולמו - ת/3, ת/4 ו- ת/7); השמאי מטעם מנורה, מר עמית גלקין (להלן: " גלקין", לגבי חוות דעת מיום 24/9/2010 ומיום 14/8/2011 ( ת/5 ו- ת/6); מנהל מחוז צפון במחלקת תביעות במנורה, מר שלום טלקר (להלן: " טלקר", לגבי תצהירו ת/1); המהנדס וחוקר השריפות מטעם ביטוח חקלאי, מר אלי היינה (להלן: " היינה", לגבי חוות דעת ראשית ומשלימה -   נ/1 ו- נ/2); והנתבע, מר דורון טורבן (לגבי תצהירו נ/3). בנוסף, הוגש בהסכמה תצהירה של עו"ד סיגל פטל (להלן: " עו"ד פטל") ממחלקת תביעות השיבוב במנורה (אשר לא נחקרה) וכן הוגשו תמונות, מסמכים וכיו"ב.

דיון והכרעה -

8.        לאחר בחינת הראיות ושקילת טענות הצדדים בסיכומים, מסקנתי כי דין התביעה להדחות, הן לאור העובדה שלא שוכנעתי שהוכחה כדבעי חבותה של מנורה על פי הפוליסה וזכות התחלוף שלה כלפי ביטוח חקלאי והן בשל שלא שוכנעתי שהוכחה כדבעי אחריותו של הנתבע לפרוץ השריפה. המדובר בשני טעמים מצטברים, אם כי די באחד כדי לחייב את דחיית התביעה. אפרט להלן את עמדתי.

המחלוקת הביטוחית -

9.        סעיף 62(א) לחוק קובע כלהלן:

"היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למבוטח תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם".

10.    הנטל הבסיסי להוכיח את קיומה של זכות התחלוף על יסודותיה השונים מוטל על מנורה. על מנת לצאת ידי חובתה מנורה חייבת להוכיח כי אכן קמה לה חבות על פי הפוליסה, כתנאי להוכחת זכות השיבוב שלה. המלומד י. אליאס בספרו דיני ביטוח 1089-1103 מהדורה שנייה (2009) (להלן: " אליאס") מפרט את שלושת התנאים לקיומה של זכות תחלוף - התנאי הראשון הוא התגבשות חבות חוזית של המבטח כלפי המבוטח; התנאי השני הוא שהמבטח שילם בפועל למבוטח תגמולי ביטוח מכוח אותה החבות; ו התנאי השלישי הוא שלמבוטח קיימת "זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח", כלשונו של סעיף 62(א).