מבוא
1. עסקינן בשתי תביעות מאוחדות שהגישו התובעים (להלן גם:
"המשכירים") נגד הנתבעת 1 (להלן:
"השוכרת") ונגד הנתבעים 2-3, בעלי מניותיה של השוכרת.
2. יחסי השכירות בין הצדדים החלו ביום 1.1.01, לפי חוזה שכירות סטנדרטי שנחתם אז (להלן:
"הסכם השכירות"), ואשר הוארך בע"פ מדי שנה. הנכס שהושכר לשוכרת הוא דירת מגורים בנס ציונה (להלן:
"המושכר"), בסמוך למקום בו ניהלה השוכרת את עסק המזגנים שלה, אך המושכר לא שימש כדירת מגורים, אלא השוכרת ניהלה בו את משרדיה.
דמי השכירות החודשיים הסתכמו ב-425$ לחודש (להלן:
"דמי השכירות המקוריים"), ובשלב מסויים סברו המשכירים כי יש מקום להעלותם. על רקע זה החלו מחלוקות בין הצדדים, כאשר טענותיהם יפורטו להלן.
טענות הצדדים
טענות התובעים
3. לטענת המשכירים, בחודש נובמבר 2007 סיכם התובע 2 (להלן:
"רובינזון") עם הנתבע 2 (להלן:
"רז"), בפגישה שהתקיימה ביניהם, כי דמי השכירות יועלו ל-550$ לחודש (להלן:
"דמי השכירות המוגדלים").
עוד טענו המשכירים כי ביום 1.2.08, לאחר שהשוכרת החלה שלא לשלם את דמי השכירות, התקיימה פגישה נוספת בין רובינזון ורז ובה השתתפו גם בניה של התובעת 1, רונן זגורסקי (להלן:
"רונן") ושרון זגורסקי (להלן:
"שרון"), ובה אוזכרה אותה הסכמה, וכן הוסכם כי דמי השכירות שבפיגור ישולמו לאלתר, וכי המושכר יפונה עד יום 30.4.08.
4. המשכירים טוענים כי השוכרת לא שילמה את דמי השכירות המוגדלים, וכי גם את דמי השכירות המקוריים לא שילמה היא במועד, אלא רק לאחר הפצרות רבות, ואף זאת, רק עד חודש יוני 2008, כשלאחר מכן הפסיקה לשלמם כליל.
5. כן טוענים המשכירים כי השוכרת פינתה את המושכר רק ביום 16.1.09, והם דורשים ממנה את החוב שבפיגור, את דמי השכירות הריאליים המסתכמים לטענתם בסך של 750$ לחודש וכן פיצוי מוסכם בגין איחור בפינוי המושכר.
עוד תובעים המשכירים חובות ארנונה, מים וחשמל ששילמו עבור השוכרת, משזו לא שילמה אותם.
6. עוד טענו המשכירים כי השוכרת הותירה את המושכר כשהוא רווי פגמים ונזקים, ולא החזירה את מצב המושכר לקדמותו לפני תחילת השכירות, כנדרש בהסכם השכירות. הם עתרו לחייב את השוכרת לפצותם בגין עלויות תיקון אותם פגמים ונזקים, והעבודות שיש לבצע במושכר כדי להחזירו לקדמותו.
7. בנוסף, טענו המשכירים כי עקב הותרת המושכר במצבו, כפי שתואר לעיל, נמנעה מהם האפשרות להשכיר את הנכס, עד אשר ביצעו את התיקונים בחודשים יוני - יולי 2010, והם תובעים הפסדי דמי שכירות שנגרמו להם עקב כך.
8. עוד תבעו המשכירים עלות שכ"ט מומחה, עלות שעות עבודה ודמי טיפול, והוצאות נוספות, לרבות הוצאות שיווק ואחרות.
9. באשר לנתבעים 2-3, טענו המשכירים כי הם חבים באופן אישי בנזקי התובעים, וכן כי יש להרים את מסך ההתאגדות מעל השוכרת ולחייב את הנתבעים 2-3 בחיוביה.
טענות הנתבעים
10. הנתבעים מכחישים קיומה של פגישה עם רובינזון בנובמבר 2007. לטענתם התקיימה אכן פגישה ביום 1.2.08, בין רובינזון ורז בלבד, לאחר שהוארך תוקף השכירות לשנת 2008, ובפגישה זו דרש רובינזון להעלות את דמי השכירות ל-550$ לחודש, אלא שרז סירב לכך.
11. הנתבעים מאשרים כי שילמו את דמי השכירות רק עד חודש יוני 2008, וטוענים כי הסיבה לכך היתה נזקים שגרמו להם המשכירים בכך שעקרו ממקומו מזגן השייך לשוכרת ושהיה מורכב בקומה אחרת של הבניין, שאף היא היתה מושכרת על ידי המשכירים לשוכרת, וכן עקרו מעבה של מזגן אחר. בכך גרמו לנזק של 15,000 ש"ח המורכב משווי הפריטים שנעקרו, וכן נזק עקב בטלה מאונס של עובדי הנתבעת. נזקים אלה, העולים על דמי השכירות, קוזזו על ידם, לטענתם, מדמי השכירות ומחובות המיסים שהיה עליהם לשלם למשכירים החל מחודש יולי 2008.
12. הנתבעים טוענים עוד כי המושכר פונה בתום תקופת השכירות החוזית ביום 31.12.08, ומכחישים כי נגרמו נזקים למושכר. כן טוענים הם כי קיבלו את המושכר במצב מוזנח ביותר והשקיעו בו ממון רב, וכי אם היו מחזירים את מצב המושכר לקדמותו, היו מרעים את מצבו.